בלי סיוע, בלי תוכנית, בלי תשובות. המשק הולך ונסגר בצל גל התחלואה

גל הבידודים מקרב את המשק לסגר בפועל ומגביר את הלחץ הציבורי על הממשלה • עד כה עמד האוצר בסירובו לפצות עסקים, אך עתה מתחילה הממשלה לבחון מתווה סיוע למגזרים ספציפיים • בנוסף, מקודמת חקיקת בזק לתשלום עבור ימי בידוד לעצמאים שתחול רטרואקטיבית מיולי

ראש הממשלה נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: אמיל סלמן-הארץ
ראש הממשלה נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: אמיל סלמן-הארץ

מדיניות הבידודים הנרחבת, הבדיקות והעלויות הנוספות וזעקת העצמאים עשו את שלהם - ובלשכת ראש הממשלה החלו לקדם מתווה סיוע לבעלי העסקים שנפגעו בגל האומיקרון. כך נודע לגלובס.

עוד לא ברור כיצד ייראה אותו מתווה, שכן במשרד האוצר ובלשכתו של שר האוצר אביגדור ליברמן מתעקשים גם השבוע ש"באין סגר - אין סיבה לפצות". ליברמן, שקיבל עד כה תמיכה יחסית של שרי הממשלה במדיניותו שלא לפצות, הולך ומאבד ממנה החל מראש הממשלה בנט, דרך ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד ועד לראשי המפלגות שהלחצים מהרחוב מתחילים לתת בהם את אותותיהם.

נוכח התביעות מהשטח, בלשכת ראש הממשלה דוחפים למדיניות סיוע מובחנת לעסקים שנפגעו באומיקרון וחקיקת בזק של חוק שיפשר תשלום עבור ימי בידוד לעצמאים. לגלובס נודע כי בתחילת השבוע התקיימו דיונים בנושא בין ראש הממשלה נפתלי בנט לשר האוצר אביגדור ליברמן ושר הבריאות ניצן הורוביץ, ומי שמתכלל את הנושא הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס.

בפגישות שהתקיימו העלו המשתתפים, בין היתר, את החשש כי הפעלת מדיניות פיצויים רחבה כמו בגלים קודמים תוביל ל"שינוי התנהגות" במשק ובפועל להפחתת הפעילות גם באין סגר. לחשש הזה שותפים גם בלשכתו של בנט, אך שם מבקשים לפתור את מצוקת העצמאים.

למרות הדרישות החוזרות ממשרד הבריאות למדיניות פיצויים במקביל להגבלות, במשרד האוצר טענו וממשיכים לטעון כי אין סגר ולכן אין לפצות את בעלי העסקים. למרות שזו המדיניות המוצהרת, טוענים גורמים בממשלה כי ליברמן "מבין שיש צורך בפיצויים". לא ברור האם מדובר במשאלת לב של שותפיו בלבד, אך המדיניות שמקדמים כעת בשיחות בין ראש הממשלה למשרד האוצר היא סיוע מובחן לבעלי אולמות אירועים, ענף התרבות וסיוע נקודתי לבעלי עסקים שפעילותם הופסקה כתוצאה מהגבלות הקורונה, כמו למשל קפיטריות במוסדות להשכלה גבוהה.

בעוד שאלת הרצון נפתרה, שאלת ה"איך" המשפטית עדיין נידונה בדרגים מקצועיים כדי לאפשר מתן סיוע למי שנפגעו בלבד ולא באופן רוחבי.

עוד נודע כי הממשלה מאיצה חקיקה דחופה שתשווה את מצב העצמאים לשכירים מבחינת מדיניות הפיצויים עבור ימי בידוד. כיום המדינה נושאת בעול הפיצויים לימי בידוד יחד עם בעלי עסקים, אולם עצמאים נפלו מחוץ למתווה. כעת במסגרת חקיקה מחודשת יקבלו פיצוי גם עצמאים. גם כאן צפוי להיות מתוח - בעוד במשרד האוצר רוצים לשלם עבור יום אחד בלבד לעצמאים, סגן השר אביר קארה דוחף לתשלום עבור מספר גדול יותר של ימי בידוד. לאחר סיום אישור החוק במליאה הוא צפוי לחול באופן רטרואקטיבי החל מ-1 ביולי 2021.

"יש סגר דה־פקטו", האוצר חייב לפצות

"מצב המשק טוב וזה לא מתכתב עם החלת מתווה פיצויים רוחבי", אמר גורם המעורה בשיחות. סגן השר אביר קארה קיים בסוף השבוע שיחות עם שרים בממשלה כדי לקדם את מתווה הפיצויים ובין היתר אמר להם: "יש סגר דה פקטו. אם מבטלים אירועי תרבות ואם אין תיירות ואי אפשר לשלוח את כולם להחליף מקצוע - אז צריך לפצות". קארה העריך בשיחות הללו כי מתווה פיצויים מובחן יעלה כ-2.5 מיליארד שקל לחודשיים בארנונה עסקית ומענקים לבעלי עסקים שמחזור העסקים שלהם נפגע מעל 25% בחודשים ינואר-פברואר.

מרכז הקואליציה בוועדת כספים ח"כ ולדימיר בליאק אמר לגלובס כי "אין ספק שיש השפעה משמעותית על המסעדות וענפים נוספים, אז עם כל הכבוד של הרצון של האוצר להימנע מפיצויים - זו אופציה שצריכה להיות על השולחן ולהיבחן. יש לקחת בחשבון את טעויות המתווים הקודמים ולצאת עם מתווה מתון ולתת מענה לענפים שכן נפגעים".

האומיקרון כבר הוביל לירידה בפעילות הכלכלית

ההתפשטות המהירה של זן האומיקרון הביאה את המדינה להרים ידיים בניסיון לבדוק את כלל האוכלוסייה בטענה לחוסר יעילות, ובהינתן שהיקף התחלואה הקשה בהשוואה לגלים קודמים נמוך יותר באותה נקודת זמן באופן יחסי - אין הצדקה להשית סגר על המשק. זו ההנחה מאחורי גישת 'השד כבר יצא מהבקבוק' שבה נוקטת הממשלה, אך עולה השאלה האם מדובר בהימור מושכל מצד מקבלי ההחלטות כאשר ההתפשטות המהירה של זן האומיקרון אמנם לא השפיעה על הפעילות הכלכלית ברבעון האחרון של 2021, אך היא עלולה להשפיע לשלילה על הפעילות בזה הראשון של 2022.

הממשלה הנוכחית המשיכה את קודמתה במסגרת הטיפול התקציבי והקצתה קופסאת וריאנטים של 10 מיליארד שקל. לגלובס נוסע כי פנייה תקציבית ראשונה להקצאה ראשונה של חלק מהכספים צפויה להישלח לאישור וועדת הכספים במהלך הימים הקרובים.

אם מסתכלים על נתוני הניידות של גוגל לא נרשמה ירידה חדה בניידות הישראלים, אך היקף הרכישות בכרטיסי האשראי בשבועיים האחרונים רשם ירידה חדה, ושיאו של הגל עוד לפנינו.

לפי תחזית הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, עלות הפגיעה בתוצר המשק כתוצאה מהמגבלות במתכונת הנוכחית מוערכת ב-320 מיליון שקל לשבוע. אבל עלות זו לא משקפת את עלות הבידודים. לפי הערכת האוצר, העלות המשקית תגיע לכ-175 מיליון שקל לשבוע לכל 100 אלף מבודדים, ו-875 מיליון שקל ל-500 אלף מבודדים.

עד כה באוצר העדיפו שלא להכניס את היד לכיס, אלא לנקוט בהקלות באופן נקודתי. כך למשל, האריכו באוצר הוראת השעה, כך שמובטלים שיהיו זכאים במהלך שנת 2022 לקצבת אבטלה במקביל לקצבת אזרח ותיק, נכות, הבטחת הכנסה או מזונות, ימשיכו לקבל קצבאות אלה בנוסף לקצבת האבטלה - בדומה למצב בשנתיים האחרונות. בנוסף, על רקע התפרצות האומיקרון באוצר לוקחים בחשבון את הפגיעה בענף התעופה, וגובש מתווה סיוע נוסף לענף זה.

בנק ישראל: פגיעה של 0.5% בתוצר

למרות התפשטות האומיקרון תחזית בנק ישראל לצמיחה אופטימית למדי. לפי התחזית העדכנית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 5.5% בשנת 2022 - ללא שינוי מהתחזית הקודמת של חודש אוקטובר 2021. בבנק ישראל מנחים כי גל התחלואה צפוי לחלוף בטווח הקצר ובמידה והיקף הבידודים יביא לנתוני פעילות דומים לסגר השלישי, הפגיעה במשק תסתכם ב-0.5% מהתוצר.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל אמר לגבי הסיוע של הממשלה לעת עתה כי מדובר בסיוע "סביר יחסית לאיפה שאנו נמצאים עכשיו". דברים אלו נאמרו בשבוע שעבר, ומי יודע מה תהיה התמונה בשבוע הבא. הנגיד ירון הזכיר את האפשרות להגדלת הסיוע בהתאם להתפתחויות. "אבל ככל שנגיע לנקודות שבהם יש שינוי משמעותי בשוק העבודה, סגרים משמעותיים, ושינויים כלפי העסקים, אז נצטרך לדון בנושא הפיצויים כלפי אותן האוכלוסיות. יש לנו את היכולת כרגע לתזמן את זה לכשיגיע, אם זה יגיע".

חברות מממנות בדיקות לעובדים

בסוף השבוע נכנסו לתוקף הנחיות חדשות שמפנות מחוסנים ומחלימים שנחשפו לחולה מאומת לבצע בדיקות אנטיגן מוסדיות או ביתיות. פרסום ההנחיה הביא להסתערות על רשתות הפארם שמוכרות את הבדיקות ובמוצאי שבת כבר התקשו רבים מהקונים להשיג את הבדיקה. המחסור בבדיקות והעברת האחריות לאנשים פרטיים מעמידים אתגר חדש בפני מקומות העבודה, במיוחד כאלה המעסיקים עובדים שאינם יכולים לבצע את עבודתם מרחוק.

חלק מהמעסיקים מביאים את הבדיקות לאתרי העבודה השונים ואחרים מוצאים פתרונות יצירתיים שמנסים לעקוב אחרי הזינוק בגלי התחלואה והבידוד. חברת החשמל, למשל, החלה בביצוע בדיקות PCR באתרי החברה התפעוליים, לעובדים המוגדרים כקריטיים. מהחברה נמסר כי "בדיקות אנטיגן לא מספקות מענה מיטבי לאתרי חברת החשמל מתוקף היותינו ספק שירות חיוני".

גם בחברת הטכנולוגיה אפלייד מטריאלס דואגים לממן את הבדיקות. לחברה כ-500 עובדים חיוניים העוסקים בפעילות הייצור והלוגיסטיקה. רק עובדים חיוניים מגיעים לקמפוס החברה בקריית המדע ברחובות. שאר העובדים הונחו להמשך עבודה מהבית. כל מי שמגיע לקמפוס נדרש לבדיקת אנטיגן יומית. הבדיקות ממומנות על ידי החברה לכלל העובדים, כולל עובדי קבלן ונותני שירות.

החברה הביטחונית רפאל רכשה בדיקות פנימיות למי שנחשף לחולה מאומת בעבודה. 

צרו איתנו קשר *5988