מי צריך לשלם על הבדיקה המהירה והאם יש עדיין חל"ת? המדריך המלא למעסיקים בימי קורונה

בסוף השבוע נכנסו לתוקף הנחיות חדשות שמפנות מחוסנים ומחלימים שנחשפו לחולה מאומת לבצע בדיקות אנטיגן מוסדיות או ביתיות. פרסום ההנחיה הביא להסתערות על רשתות הפארם שמוכרות את הבדיקות ובמוצ"ש כבר התקשו רבים מהקונים להשיג את הבדיקה. היום הודיע מנכ"ל משרד הבריאות כי יאפשר מכירה של הבדיקות גם ברשתות השיווק בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים.

המחסור בבדיקות והעברת האחריות לאנשים הפרטיים מעמידה אתגר חדש בפני מקומות העבודה, במיוחד כאלה המעסיקים עובדים שאינם יכולים לבצע את עבודתם מרחוק.

במצב דברים זה, מה יעשה עובד שאינו משיג את הבדיקה ובכל זאת מקום העבודה רוצה שיגיע למשרד? האם השתנו הנחיות התשלום על הבידודים שהולכים ועולים ומה עושים ארגונים שהעבודה נגמרה להם וכבר לא יכולים להוציא לחל"ת?

מי צריך לממן את הבדיקות

לדברי עו"ד נעמה שבתאי בכר: "ההנחיות לבצע בדיקת אנטיגן כשנחשפים לחולה מאומת הן של משרד הבריאות ולא של המעסיק ולכן אין הצדקה שמעסיק יממן דרישות שהוצאו מטעם משרד הבריאות. אם היה מדובר במעסיק שמציג דרישה שהיא מעבר להנחיות הדין, אזי הייתה הצדקה שבהתאם גם יממן זאת אך מאחר שמדובר בתכתיב של הרגולטור, אין שום הצדקה להשית את העלות על קהל המעסיקים.

"מעבר לכך, האזרחים נדרשים לביצוע של בדיקת אנטיגן גם כאשר הם נחשפים לחולה מאומת בתיאטרון או במסעדה, וכשם שלא מצפים מבעל המסעדה או ממפיק המופע לממן את הבדיקות לכל הנוכחים, כנ"ל אין הצדקה לדרוש זאת ממעסיקים שבקרבם נכח חולה מאומת. בנוסף לכך, בדיקת האנטיגן נועדה על מנת לשלול חובת בידוד (במקרה של מחוסנים ומחלימים), וסביר שהעובדים רוצים למנוע מעצמם בידוד גם ללא כל קשר למקום העבודה, אלא סתם כדי להמשיך את שגרת חייהם.

"גם מן הטעם הזה, עת מניעת הבידוד נועדה לשם חירות העובד הכללית (ולא רק לשם הגעה למקום העבודה) אין הצדקה להשית את העלות על קהל המעסיקים. כמובן שזה לא מונע מאף מעסיק את האפשרות לתת הטבה לעובדיו ולממן להם בדיקות על חשבונו. יש מעסיקים שאפילו הציבו עמדת בדיקה בכניסה למקום העבודה ועובדים עוברים בעמדה מידי יום ויכולים להיבדק ללא כל תשלום".

 עו''ד נעמה שבתאי בכר / צילום: מיכל רביבו

ומה עם המחסור בבדיקות? איך עובדים יוכלו להיבדק אם אי אפשר להשיג בדיקה?

עובדים יכולים עדיין ללכת לעשות אנטיגן מוסדי בסניפי מד"א, אם כי זה מצריך יציאה מהבית ועמידה בתור. לדעת שבתאי בכר, "המחסור עדיין לא מצדיק מימון מצד המעסיק. המעסיק יכול אולי להתחבר עם אחת החברות הגדולות ולבצע רכישה סיטונאית כדי להקל על העובדים להשיג את הערכות אך המימון לא חייב להיות שלו".

מי משלם על ימי הבידוד?

חוקי הבידוד קובעים שמחלימים או מחוסנים, המחזיקים תו ירוק, שנחשפו לחולה מאומת והם בני פחות מ-60 ושאינם שייכים לקבוצת סיכון, יוכלו לעשות בדיקת אנטיגן מהירה מוסדית (בסניפי מד"א) או ביתית. לאחר תוצאה שלילית יוכלו להשתחרר מבידוד. הבעיה עבור מחוסנים או מחלימים היא למי שנדרש ללוות ילד עד גיל 16 וחלה עליו חובת בידוד של שבוע לפחות.

לדברי עוה"ד מיכל זהר-נישטיין ונועה פלר-ממן, שותפות במחלקת דיני עבודה במשרד עורכי דין נשיץ ברנדס אמיר, אם מדובר במקום עבודה שמשלם דמי מחלה מיום המחלה הראשון, גם על יום המחלה הראשון ישולם 100% מהשכר ואם רק מהיום השני, כך ישולם על הבידוד. למעשה, התשלום על ימי בידוד "מתנהג" כמו תשלום על ימי מחלה. עם זאת מנכים מהעובד שלושה ימי מחלה והיתר משולמים על ידי המעסיק. על יום הבידוד הראשון העובד יכול לנצל יום חופשה והתשלום הזה לא חל אם הבידוד נדרש בשל נסיעה משפחתית לחו"ל.

אם מדובר בעובד לא מחוסן, התשלום על ימי הבידוד יעמוד על 75% ולא 100% מהשכר, רק על תקופת הבידוד המקוצרת - שבוע. אם העובד לא עשה בדיקה שנייה כדי לצאת מהבידוד והוא נמשך עשרה ימים, השלושה ימים הנוספים אינם משולמים. אם העובד חלה במהלך בידוד הוא יוכל לקבל תשלום כנגד ימי מחלה, כמו מחלה רגילה".

ואם לעובד אין ימי מחלה?

אם לעובד אין ימי מהחלה אז המעסיק חייב להכניס אותו למינוס ימי מחלה.

 מיכל זהר-נישטיין / צילום: עמי ארליך

האם הביטוח הלאומי מפצה את המעסיקים?

ביטוח לאומי משלם למעסיקים על כל ימי הבידוד החל מהיום השני - 100% על היום השני ו-75% על כל יום נוסף לעסק המעסיק עד 50 עובדים ו-50% לעסק המעסיק מעל 50 עובדים.

האם אפשר להוציא עדיין לחל"ת?

רלוונטי במובן הישן של החל"ת וללא תשלום אוטומטי של דמי אבטלה לעובד. אם ההוצאה לחל"ת היא ביוזמת המעסיק, הוא צריך לקבל את הסכמת העובד. במקרה שהיא מושגת, העובד צריך לנצל את ימי החופשה שנותרו לו, לחכות 30 יום ואז הוא זכאי לדמי אבטלה במתכונת של טרום הקורונה, לפי קריטריונים של הביטוח הלאומי, כלומר תקופת אכשרה - ותק במקום העבודה של ארבעה חודשים לפחות והוצאה לחל"ת של 30 יום לפחות. אם הוא כבר ניצל את דמי האבטלה במסגרת חל"ת קודם בתקופת הקורונה, הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.

לדברי עוה"ד זהר-נישטיין ופלר-ממן, יש מעסיקים בתחומי התיירות והתעופה שנדרשו להוציא עובדים לחל"ת בתקופה האחרונה אבל בניגוד לתקופות הסגרים שבהן לא הייתה נדרשת ההסכמה של העובד והמדינה שילמה את שכר העובדים, היום נדרשת הסכמה של העובדים ואם היא לא מושגת, יש להתחיל בתהליך פיטורים רגיל, כולל שימוע ופיצויי פיטורין. לכן עכשיו ההוצאה לחל"ת מורכבת הרבה יותר.

 נועה פלר-ממן / צילום: עמי ארליך