האם רשות התחרות עושה מספיק כדי להילחם בריכוזיות ובחברות הגדולות במשק? במהלך ראיון ב"תוכנית חיסכון", האשים יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, כי הרשות "נרדמת בשמירה". "לרשות הזו יש סמכות לתת קנסות של 100 מיליון שקל לחברה שמפרה את ההגבלים", הוא טען, ולמרות זאת "היא עדיין לא נתנה את הקנס הזה".
הפעילות של רשות התחרות, שנקראה עד לפני כמה שנים רשות ההגבלים העסקיים, היא אכן כלי משמעותי בכל הנוגע לשמירת עקרונות התחרותיות במשק, והיא זאת שאמונה על אכיפת חוק התחרות הכלכלית. במסגרת תפקידה, הרשות מפקחת על הסדרים כובלים, מונופולים ומיזוגים, ופועלת נגד היווצרותם של קרטלים במשק. לשם כך העניק לה המחוקק סמכויות אכיפה מנהליות ופליליות. הטלת עיצומים כספיים, עליה דיבר ביטון, היא בתחום האכיפה המנהלית.
סעיף 50ד' בחוק התחרות הכלכלית מסמיך את הרשות להטיל עיצום כספי בגובה של עד 8% ממחזור המכירות של תאגיד שמפר את ההוראות שמצוינות בחוק. יחד עם זאת, לגובה העיצום נקבע רף עליון: בעבר הוא עמד על 24 מיליון שקל, אולם ב-2019 החוק שונה, וכעת הרשות מוסמכת להטיל עיצומים כספיים בגובה של עד 100 מיליון שקל. אכן, בהתאם לדבריו של ביטון. יתרה מכך, העיצום הכספי מוטל על כל הפרה בנפרד, כך שאם חברה ביצעה פעולה שמפרה מספר הוראות, הקנס שניתן להטיל עליה יכול להיות אפילו גבוה יותר.
ומה קורה בפועל? מהבדיקה שלנו עולה כי בהתאם לדבריו של ביטון מאז 2019 עדיין לא הוטל הקנס המקסימלי שהחוק מאפשר. העיצום הכספי הגבוה ביותר עד כה נרשם לפני כשנתיים בתיק "החברה המרכזית למשקאות" (שמוכרת גם כ"קוקה קולה ישראל") ועמד על 39 מיליון שקל (מדובר בעיצומים מצטברים בגין מספר הפרות). העיצום הגבוה ביותר שהוטל על הפרה בודדת נרשם בספטמבר 2019, אז הוטל על חברת התקשורת בזק קנס של כ-14 מיליון שקל.
כפי שציינו, לגובה העיצום יש מגבלה נוספת והיא 8% ממחזור המכירות. כלומר, כשמדובר בחברות קטנות, ייתכן שהרשות תטיל את הקנס המקסימלי שמאפשר לה החוק למרות שהוא יהיה נמוך מ-100 מיליון שקל. האם יש דוגמה למקרה כזה? מרשות התחרות נמסר לנו כי הדבר אירע רק במקרה אחד (אותו אין באפשרותה לפרט בשל "סודיות מסחרית").
חשוב לציין שהטלת עיצומים כספיים על תאגיד היא לא הכלי היחיד שמשמש את רשות התחרות במאמצי האכיפה שלה, ולא המדד היחיד לבחינת מידת הנחישות שלה. לרשות יש סמכות להטיל עיצומים כספיים גם על נושאי משרה בתאגיד, ובנוסף, כפי שהזכרנו, יש לה גם סמכויות אכיפה פליליות. כך, למשל, בפרשת קרטל הגיזום נגזרו 11 חודשי מאסר על אחד הנאשמים.
בשורה התחתונה: דבריו של ביטון נכונים. מאז 2019 ועד היום רשות התחרות לא הטילה את העיצום הכספי המרבי שהחוק מאפשר לה, והקנס הגבוה ביותר שהוטל רחוק מסכום של 100 מיליון שקל. הרשות כן הטילה במקרה אחד את העיצום המקסימלי שניתן להטיל על חברה קטנה - שעומד על 8% ממחזור המכירות.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: מיכאל ביטון
מפלגה: כחול לבן
מתוך: תוכנית חיסכון, קשת 12
תאריך: 26.12.2021
ציטוט: "רשות התחרות נרדמת בשמירה.. לרשות הזו יש סמכות לתת קנסות של 100 מיליון שקלים לחברה שמפרה את ההגבלים והתחרות והיא עדיין לא נתנה את הקנס הזה".
במהלך ריאיון בתוכנית חיסכון, נשאל יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, על פעולות רשות התחרות הנוגעות לשוק הגז הביתי. בתגובה, ביטון טען טענה כללית על הרשות: "רשות התחרות נרדמת בשמירה… לרשות הזו יש סמכות לתת קנסות של 100 מיליון שקלים לחברה שמפרה את ההגבלים והתחרות והיא עדיין לא נתנה את הקנס הזה". האומנם רשות התחרות לא משתמשת בסמכויות שהעניק לה המחוקק?
רשות התחרות היא רשות ממשלתית האמונה על שמירת עקרונות התחרותיות במשק ועל אכיפת חוק התחרות הכלכלית. במסגרת תפקידה, רשות התחרות מפקחת על הסדרים כובלים, מונופולים ומיזוגים ופועלת נגד היווצרותם של קרטלים במשק - והיא בעלת סמכויות אכיפה מנהליות ופליליות. הטלת עיצומים כספיים, עליה דיבר ביטון, היא בתחום האכיפה המנהלית.
הרשות מוסמכת להטיל עיצומים כספיים על אדם או תאגיד שהפר את הוראות חוק התחרות הכלכלית מכוח סעיף 50ד לחוק. לפי סעיף זה, רשות התחרות מוסמכת להטיל עיצום כספי בגובה של עד 8 אחוזים ממחזור המכירות של תאגיד (עבור תאגיד שמחזור המכירות שלו גדול מ-10 מיליון ש"ח). יחד עם זאת, לגובה העיצום נקבע רף עליון: בעבר, העיצום הכספי המקסימלי שהרשות הייתה מוסמכת להטיל היה 24 מיליון ש"ח, אולם ב-2019 החוק שונה - וכעת הרשות מוסמכת להטיל עיצומים כספיים בגובה של עד כ-100 מיליון ש"ח. כאמור, העיצומים הכספיים לא יכולים להיות גבוהים מ-8% ממחזור המכירות של החברה - כך שהרשות מוסמכת להטיל עיצומים כספיים בגובה של עד 8% ממחזור המכירות ולא יותר מ-100 מיליון ש"ח. יש לציין שהעיצום הכספי מוטל על כל הפרה בנפרד, כך שאם חברה ביצעה פעולה שמפרה מספר הוראות - גובה העיצומים הכספיים המצטבר יוכל לעלות על 100 מיליון ש"ח.
מהבדיקה עולה כי רשות התחרות אכן לא הטילה מעולם עיצומים כספיים בגובה 100 מיליון ש"ח. העיצום הכספי הגבוה ביותר נרשם לפני כשנתיים בתיק "החברה המרכזית להפצת משקאות קלים" (ספקית קוקה-קולה), אז הרשות הטילה עיצום כספי בגובה 39 מיליון ש"ח - אולם זהו סכום העיצומים המצטבר בגינן של מספר הפרות. העיצום הגבוה ביותר שהוטל על הפרה בודדת היה בתיק בזק, אז הוטל עיצום כספי בגובה של כ-14 מיליון ש"ח.
אומנם לא הוטל עיצום כספי בגובה 100 מיליון ש"ח, אך האם הוטל עיצום מקסימלי לפי 8 אחוזים ממחזור המכירות של חברה? מרשות התחרות נמסר לנו שלמעט מקרה אחד, העיצומים הכספיים מעולם לא הגיעו ל-8 אחוזים ממחזור המכירות של חברה. מכאן שעל פי רוב, רשות התחרות לא הטילה עיצומים כספיים בגובה המקסימלי המותר לה על פי חוק.
אך גובה העיצומים הכספיים לא נקבע באופן שרירותי - ויש מאחוריו רציונל שמתווה את החלטת הרשות. גילוי דעת של רשות התחרות מפרט את אופן קביעת העיצום הכספי. זהו תהליך המורכב משבעה שלבים שבו נבחנים מספר משתנים, ביניהם: מידת הפגיעה בתחרות ובציבור, התנהגות המפר ביחס להפרה, שיקולי הרתעה הולמת והשפעת העיצום על יכולת המפר (אם מדובר בתאגיד) לפרוע את חובותיו.
יתרה מזאת, חשוב לציין שהטלת עיצומים כספיים על תאגיד היא לא הכלי היחיד שמשמש את רשות התחרות במאמצי האכיפה שלה. כך, כחלק מהאכיפה המנהלית, רשאית רשות התחרות להטיל עיצומים כספיים גם על יחידים וגם על נושאי משרה בתאגיד. מעבר לכך, לרשות התחרות יש סמכויות אכיפה פליליות - שעשויות אף להוביל לעונשי מאסר (בפרשת קרטל הגיזום, למשל, נגזרו 11 חודשי מאסר על אחד הנאשמים).
מח"כ מיכאל ביטון נמסר: "האם רשות התחרות השתמשה בכל הכלים שנתן לה המחוקק על מנת לפעול לקדם את התחרות בישראל? זו שאלה שצריכה להישאל. בחקירות שערכה נמנעה מלתת קנס גדול ומשמעותי גם כשהגישה כתבי אישום לרשת השיווק הגדולה בארץ. ועדת הכלכלה של הכנסת בראשותי תמשיך להילחם נגד יוקר המחייה בישראל ולבחון לעומק את התחרות וההוגנות".
לסיכום, אף שלרשות התחרות יש סמכות להטיל עיצום כספי בגובה של כ-100 מיליון ש"ח במקרים מסוימים - היא מעולם לא עשתה כן. יתרה מזאת, רק במקרה אחד הרשות הטילה את העיצום המקסימלי המותר לה על פי חוק בשיעור של 8 אחוזים ממחזור המכירות של חברה. לכן דבריו של ביטון נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
