ביקורת חריפה כלפי מנגנוני השכר והפנסיה בצה"ל עולה מדוח שמפרסם הבוקר (ד') הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן, בנושא הוצאות השכר במערכת הביטחון. לפי הדוח, צה"ל לא עומד ביעדים שסוכמו עימו בהפחתת הקצבה המשולמת לפורשים, ויתקשה בשימור כוח אדם איכותי לתפקידי קבע וקצונה בשל פערים גבוהים בין משרתים צעירים לבין ותיקים וחוסר גמישות.
הפנסיה התקציבית של קציני צה"ל גבוהה בממוצע פי 5.3 מהפנסיה התקציבית של עובדי שירות המדינה. בעוד עובדי הוראה מקבלים פנסיה של כ-7,900 שקל בחודש, וגם פורשי גופי הבריאות ומשרדי הממשלה מסתפקים בכ-8,800 שקלים בחודש, נגדי צה"ל מושכים קצבה חודשית של כ-15,200 שקל בחודש, והקצינים מגיעים ל-19,400 שקל בחודש בממוצע.
זה לא כל הסיפור, שכן בצה"ל פורשים בגיל מוקדם הרבה יותר (45 בממוצע לקציני צה"ל לעומת 63 בשירות המדינה), כלומר מקבלים את הפנסיה הגבוהה במשך זמן ארוך בהרבה. בעוד השווי המהוון הממוצע של פנסיה בשירות המדינה עומד על 1.7 מיליון שקל, נגדי צה"ל מחזיקים בפנסיה בשווי 5.9 מיליון שקל, וקצינים - 8.8 מיליון שקל בממוצע. מדובר בפנסיה גבוהה באופן חריג ביחס לכל חלק אחר בשירות המדינה.
פערי שכר משמעותיים בין צה"ל למקובל בצבאות בעולם
מהדוח עולה כי השכר הממוצע של קציני ונגדי צה"ל הוא הנמוך מבין כוחות הביטחון ועמד על 14,895 שקל בחודש בשנת 2020, עלייה של 1.8% בהשוואה לשנה קודם לכן. זאת, לעומת שכר ממוצע של 19,106 שקל במשטרה ו-23,212 שקל בשב"כ ובמוסד. ואולם, הנתונים יכולים להטעות. השכר החודשי הממוצע בקרב משרתי קבע ראשוני בצה"ל (עד דרגת סרן או רס"ל), בתחילת גילאי העשרים שלהם, הוא נמוך יחסית ועומד על 11,061 שקל בחודש. בקרב משרתי קבע מובהק השכר הממוצע הוא כפול -22,713 שקל.
שכר הקצינים נע בין כ-10,000 שקל לסגן-משנה צעיר ועד 99,000 שקל לרמטכ"ל. חלוקת השכר בתוך הדרגות היא לפי חלוקה לקרבי, תומך לחימה ועורפי. ואולם, המודל קשיח שאינו מאפשר תוספות דיפרנציאליות, מקשה על צה"ל לשמר בקבע קצינים, בעיקר בתחומים מבוקשים בשוק הפרטי כמו אנשי טכנולוגיה .
בעוד בכירי צה"ל נאבקים למען תוספת הרמטכ"ל לפנסיה כדי למשוך אנשים איכותיים לשירות הקבע, קיימים פערי שכר משמעותיים בין צה"ל למקובל בצבאות בעולם. בדרגות הקצונה הזוטרה (סג"מ-סרן) פער זה הוא דווקא לטובת ממוצע צבאות נאט"ו - בעוד קציני חי"ר בעלי ניסיון של שנתיים מרוויחים פחות מהשכר הממוצע בישראל, ולאחר 4 שנות ותק הם מרוויחים את השכר הממוצע בישראל, שכר קציני החי"ר בצבאות נאט"ו מתחיל מ-150% השכר הממוצע כל אחד במדינתו .
בישראל השכר עולה מהר הרבה יותר בהתאם לוותק, כך שקצינים בעלי 7 שנות ניסיון בישראל ובמערב מרוויחים שיעור דומה מהשכר הממוצע. לעומת זאת, קצינים בעלי ותק מקסימלי (22 שנות ניסיון) מרוויחים בישראל מעל 350% מהשכר הממוצע, בעוד בצבאות נאט"ו השכר מגיע לכ-270% בלבד. ניתן לראות נתונים דומים גם לקציני שריון, צוותי אוויר ונגדי לוגיסטיקה. זה, כמובן, לא כולל ההטבות הייחודיות בפנסיה שיש לקצינים ישראלים. מנגד, בצה"ל מלינים על כך שדרך החישוב של האוצר לא מנרמלת את ההכנסה לנפש במדינות השונות ולכן לשיטתם לא משקפת את המציאות.
משמעות המודל היא שקריירה צבאית היא "הכל או כלום". לא משתלם להישאר 7-10 שנים בקבע ולאחר מכן לתור אחרי הקריירה הבאה באזרחות. או שמשתחררים כמה שיותר מוקדם, או שנשארים עד הפנסיה. כך, מפספסים כוח אדם איכותי עם אלטרנטיבות באזרחות שאינם מעוניינים להתחייב לשירות צבאי לכל החיים. הקצינים הזוטרים מרוויחים בצה"ל מעט מאוד ביחס לבכירים, ולכך כנראה יש השפעה ניכרת על כוח האדם הזמין בדרגות הביניים ואיכותו.
"ממצאים אלו דורשים מאתנו לחשב מחדש את מבנה התמריצים בצה"ל בכדי לאפשר התמודדות מיטיבה עם האתגרים הרבים", כותב בר-נתן בהקדמתו לדו"ח, בנוגע למחקר ההשוואתי הבינלאומי, "ניכר שיש להקצות באופן מושכל יותר את הוצאות השכר בגופים הביטחוניים ואנו עמלים על יצירת פתרונות חדשים. לאחרונה, אף חתמנו על הסכמי גג שכר במשטרה ובשירות בתי הסוהר אשר יתרמו לכך".
עוד מדגיש בר נתן כי "מערכת הביטחון מאופיינת במבנה שכר אוטומטי אשר מוצמד לשכר עובדי המדינה. בדו"ח זה אנו מראים כיצד הצמדה אוטומטית זו, איננה נותנת מענה מספק לאתגרים הקיימים ומייצרת עיוותי שכר ועלויות תקציביות אשר לא מתורגמות לעליה באיכות השירות של עובדי ומשרתי מערכת הביטחון".
השכר בגופי הביטחון צמוד לשכר במשרדי הממשלה, על אף השוני בין מערכת הביטחון למערכת הפקידותית. שיטת ההצמדה בין הגופים משווה את רכיבי השכר ולא את סך השכר. כלומר תוספת מסוימת שמשולמת לפקיד במשרד ממשלתי חייבת להיות משולמת, באותו אופן, לאיש צה"ל, ומכאן גם לשוטר או לסוהר בדרגה המקבילה לאותו פקיד, וזאת ללא קשר לצורך או לרמת השכר ועל אף שאופי התפקיד והעיסוק לרוב שונה בתכלית. לדוגמה, בשירות המדינה נהוג לשלם תוספות שונות בגין השכלה כגון, גמולי השתלמות. תוספות אלו מועתקות לגופי הביטחון, על אף שהעיסוקים בגופים לרב שונים בתכלית מאשר פקידי ממשל. "יצוין כי האפקטיביות של תוספות אלו מוטלת בספק גם לגבי פקידי הממשלה, וספק זה מועצם כאשר הם מועתקות בשל ההצמדה לגופי הביטחון", מסביר הדו"ח.
על הסיכומים שנקבעו בין הממשלה לצה"ל, הצבא צריך להתכנס לקצבה ממוצעת של כ-14,000 שקל בעבור קצינים שיפרשו בשנת 2025 ואילך. ואולם, לפי הערכות הממונה על השכר, עד היעד שנקבע תרד הקצבה הממוצעת לכ-18,000 שקל בלבד, לעומת 19,404 שקל ב-2020. בצה"ל, מנגד, סבורים שיצליחו להתכנס לתוך היעדים.
"אופי השירות בצה"ל הינו ייחודי ואינו בר השוואה למשק העסקי והציבורי"
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לדו"ח השכר: "עוצמתו של צה"ל טמונה באיכות משרתיו. אופי השירות בצה"ל הינו ייחודי ואינו בר השוואה למשק העסקי והציבורי. על מנת להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים ביותר, העושים לילות כימים למען ביטחון מדינת ישראל, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן למשרתיו, ולתמרץ את ההישארות בו לאחר שנות הקבע הראשונות.
השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מהשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תיעדוף משמעותי של לוחמי ומפקדי השדה. כפי שנכתב בדו"ח, שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון ואף נמוך ביחס לצבאות אשר נמצאים בחיכוך גבוה עם אויב, כמו צה״ל. השוואת השכר לצבאות אחרים היא מגמתית לאור יוקר המחיה ורמת המחירים בכל מדינה, לאור היקף שעות העבודה בצה״ל ולאור העובדה שצה"ל הוא צבא המתבסס על כוח סדיר.
בניגוד לנטען בדוח, אין כל פער בין בשכרם בצה״ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות. צר לנו, כי גם הפעם בחר הממונה על השכר, לפרסם את הדו"ח מבלי לקבל את התייחסות צה"ל ואנו מגלים את ממצאיו מהתקשורת. בניגוד לכך, צה"ל עובד בשקיפות מלאה עם האוצר ומעביר מידי חודש דו"חות שכר מלאים על-פי בקשתם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
