ראש עיריית שיקגו, לורי לייטפוט (Lightfoot), נדבקה השבוע בקורונה. זה כשלעצמו לא מפתיע. מספר גדל של מנהיגים פוליטיים מאומתים יום אחר יום בכל רחבי העולם.
אבל לאימות הידבקותה היה ממד אירוני: הוא בא 24 שעות ופחות לאחר שהתייצבה במסיבת עיתונאים בעירייה, ללא מסיכה, כדי להודיע ש־330 אלף תלמידות ותלמידים יחזרו לכיתותיהם. האיגוד המקצועי רב הכוח של מורי שיקגו לחם נגד חזרה כזאת. חמישה ימים קודם חברותיו וחבריו הצביעו לטובת עיכוב של שבועיים.
לייטפוט כעסה. "אנחנו לא נרשה להם לקחת את ילדינו כבני ערובה", אמרה האישה השחורה הראשונה מאז ומעולם שעמדה בראש שיקגו, הראשונה בראש אחת משלוש הערים הגדולות בארה"ב (ניו יורק ולוס אנג'לס גדולות ממנה). היא הקשתה: "מדוע אנחנו חוזרים ונדרשים לשאלה הזו, כאשר אנחנו יודעים, שבתי הספר הם המקומות הבטוחים ביותר לילדינו? מדוע אנחנו חוזרים לכאן בשעה שאנחנו יודעים שבתי הספר בטוחים?".
״בתי הספר חוזרים ומבטלים כיתות״, מודיע ה'שיקגו טריביון' (6 בינואר)
היא הוסיפה, בתוקף ובטונים שעוררו תשומת לב ארצית, והדהדו עד הבית הלבן בוושינגטון: "אם אכפת לכם מתלמידינו, אם אכפת לכם ממשפחותינו, כפי שאכפת לנו, אנחנו לא נתקפל. מספיק ודי... אנחנו נחזיר את ילדינו להוראה פנים־אל־פנים. נקודה. סוף פסוק".
האיגוד המקצועי מיהר לצייץ את הידיעה על הידבקותה של ראש העיר, מבלי להוסיף אף מלה אחת. זה פשוט לא היה נחוץ. ראש העיר, שאולי נדבקה, ואולי גם הדביקה, במסיבת עיתונאים יחידה, מוכנה לשלוח 25 אלף ל־515 בתי ספר, כדי שיתייצבו יום אחר יום בחדרים סגורים מול ילדים, שלא חוסנו ולא נבדקו. גם אם "בתי הספר הם המקומות הבטוחים ביותר לילדינו", האומנם הם המקומות הבטוחים ביתר למורותינו ולמורינו?
73% אמרו לא
במהלך הפגרה של חגי סוף השנה, במחצית השנייה של דצמבר, עיריית שיקגו שלחה 150 אלף ערכות בדיקה עצמית למשפחות, שילדיהן רשומים בבתי הספר של העיר. פחות משליש הערכות הוחזרו, ולרובן לא היה תוקף. האיגוד דרש בדיקות מלאות ופרטניות.
המאבק בין ראש העיר למורים היה רחוק מלהיות אבירי. לא זו בלבד שלייטפוט מחוספסת־הלשון יצאה בהתקפות מילוליות על האיגוד, אלא שהיא גם כופפה ידיים.
ביום ד' שעבר, 73% מחברי האיגוד הצביעו נגד חזרה אל הכתות, ולטובת הוראה מרחוק. למחרת, כאשר ניסו להוציא את בחירתם אל הפועל, הם לא הצליחו להיכנס לחשבונות האינטרנט שלהם, השייכים לעירייה. ראש העיר סירבה לאשר שהיא חסמה את האינטרנט, אולי מפני שפרקטיקה כזו מזוהה בעיקר עם מדינות משטרה. אבל היא איימה בגלוי על המורים המסרבים לחזור, שהיא תחדל לשלם את שכרם.
שיקגו היא שיקגו, ושום צד אינו אוהב להפסיד. העיריה החליטה שמוטב לסגור את בתי הספר לחלוטין מאשר להרשות אפילו יום אחד של הוראה מרחוק. בתי הספר נשארו סגורים כמעט שבוע, באווירה של מרירות ושל שנאה.
20% או 40%?
האיגוד הציע להתנות את הכניסה לבתי הספר בתוצאה שלילית של בדיקת קורונה. הוא רצה שכל אחד מן הבאים יחויב להשיב על שאלון יומי; שיחולקו לכל הסגל והתלמידים מסכות, המקובלות על מוסדות רפואיים; ושבתי ספר יעברו אוטומטית להוראה מרחוק, אם 20% של הסגל ייכנסו לבידוד.
הרשות המקומית המופקדת על ניהול בתי הספר הציעה אחוזים גבוהים בהרבה: בתי הספר יעברו להוראה מרחוק אם 40% של מוריהם וחצי תלמידיהם ייעדרו מחמת סגר, או לרגל הידבקות מאומתת.
הפשרה, שמכוחה הלימודים בשיקגו עמדו להתחדש ביום ד', כוללת הרחבת בדיקות וקביעת משוכות לסגירה. המורים השעו את החלטתם לעבור להוראה מרחוק, ופרטי ההסכם מועמדים עכשיו להצבעה אלקטרונית של חברי האיגוד.
כיאה לתרבות הפוליטית של שיקגו, המשופעת בסימני קריאה ובעלבונות אישיים, מעמד הסיום (לפי שעה) של הסכסוך הצטיין בחוסר חן. ראש העיר תקפה את הרקורד של איגוד המורים, ואיגוד המורים השיב לה כגמולה. סגנית הנשיא של האיגוד הכריזה: "ראש העיר אינה ראויה להנהיג את עירנו, והיא מנהלת מתקפת־התאבדות בניסיון להרוס את בתי הספר הציבוריים שלנו".
הביזור ומחירו
העימות של שיקגו הגיע עד הלשכה הסגלגלה בבית הלבן. דוברת הנשיא סמכה את ידיה על עמדת ראש העיר. "לארצנו יש הכלים להבטיח את פתיחתם של בתי הספר", היא אמרה. בארה"ב, רשויות מקומיות הן המנהלות את מערכת החינוך. משרד החינוך בממשלה הפדרלית קיים בעיקר כדי להושיט סיוע, לא לחלק הוראות. בעניין בתי הספר, הנשיא קורא קריאות ביניים.
אחת התוצאות העיקריות של הביזור היא פוליטיזציה של מערכת החינוך, בייחוד באמצעות מועצות חינוך מקומיות, העומדות לבחירה, לעתים קרובות על פי מפתח מפלגתי. הן שקולות במידת מה כנגד ועדי־הורים עם סמכויות מורחבות. מועצות כאלה מאשרות תכניות־לימודים או דוחות אותן, על פי טעמם החברתי והפוליטי של חבריהם.
העניין הציבורי במועצות החינוך גבר מאוד במרוצת משבר הקורונה, בגלל הדרישה הגוברת של הורים בכל רחבי ארה"ב, שבתי ספר יחדשו את ההוראה פנים־אל־פנים ובגלל התנגדות האיגודים.
הפוליטיזציה קיבלה ביטוי אלקטורלי דרמטי בנובמבר, בבחירות הכלליות במדינת וירג'יניה, ליד וושינגטון הבירה. המדינה הזו עברה בהתמדה לצד הדמוקרטים בעשר השנים הקודמות. הפעם, רפובליקאים גרפו את כל הקופה. סיבה מרכזית הייתה הצלחתם לנצל את תרעומת ההורים על הסגירה המלאה או החלקית של בתי הספר. בשביל מצביעים מתנדנדים, הנושא הזה הכריע את הכף - והכף פנתה ימינה.
אנחנו מתקרבים והולכים אל הבחירות הדו־שנתיות לקונגרס, בחודש נובמבר, והרושם הכמעט כללי הוא שהכף עומדת לנטות ימינה גם בהן. התוצאה הצפויה: אבדן יכולת החקיקה של הממשל בשנתיים האחרונות של כהונת הנשיא ביידן.
15% מורים חיוביים
הערת שוליים חשובה לענייננו: הנשיא, המושלים וראשי הערים רשאים לקרוא לפתיחת בתי הספר, או אפילו לכפות את פתיחתם. אבל אם מאות אלפי מורים ילקו בקורונה, בתי הספר הפתוחים יתקשו ללמד.
ביום ב' אחה"צ, רשויות החינוך בלוס אנג'לס הודיעו, כי 65 אלף מורים ותלמידים אובחנו עם נגיף הקורונה בשבוע שעבר, או בערך עשירית המספר הכללי. שיעור התוצאות החיוביות בין מורים עמד על 15%, וקצת יותר בין התלמידים.
המרכז הממשלתי למניעת מגיפות בוושינגטון שינה השבוע את המלצותיו לבתי הספר. הוא מציע עכשיו שזמן הבידוד לאחר אימות יקוצר מעשרה ימים לחמישה ימים. ואמנם, שורה של מדינות כבר נענו. אחדות מרחיקות לכת עוד יותר.
ג'ורג'יה, למשל, ביטלה מעיקרה את הצורך להיכנס לבידוד. מורים ואנשי סגל רשאים לחזור לבתי הספר גם אם הם נשאי קורונה, וגם אם לא חוסנו, ובלבד שאין להם תסמיני מחלה והם מקפידים לעטות מסיכות.
מדוע ג'ורג'יה, אבל לא אילינוי, למשל? אולי, בין השאר, מפני שלג'ורג'יה יש מושל רפובליקאי ולאילינוי יש מושל דמוקרטי. הכול פוליטיקה, או כמעט הכול.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny
כתבות
ני"ע
