הוועדה המקומית תל אביב אישרה את תוכנית התחדשות כיכר אתרים

עפ"י התכנון המוצע תיהרס כיכר אתרים, כולל המבנים שסמוכים אליה, ויבנה קומפלקס חדש של כיכרות שיאפשר חיבור איכותי של רצועת החוף לשדרות בן גוריון • עיריית ת"א-יפו: "המרחב של כיכר אתרים הקיימת אינו מתיישר עם התפיסה האסטרטגית של העיר בנוגע לקו החוף ולמרחב הציבורי"

כיכר אתרים החדשה בתל אביב / הדמיה: ישר אדריכלים
כיכר אתרים החדשה בתל אביב / הדמיה: ישר אדריכלים

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית תל אביב יפו אישרה היום (ד') את הפקדת תוכנית התחדשות כיכר אתרים. עפ"י התכנון המוצע תיהרס כיכר אתרים, כולל המבנים שסמוכים אליה, ויבנה קומפלקס חדש של כיכרות שיאפשר חיבור איכותי של רצועת החוף לשדרות בן גוריון. בנוסף, יוקמו שני מגדלים בגובה של עד 25 קומות ומבנה בגובה 6.5 קומות לשימושי מלונאות ומגורים. התוכנית כוללת את ביטול שיקוע רחוב אליעזר פרי והעלאתו למפלס הקרקע הטבעי.

בסך-הכול כוללת הבנייה החדשה כ-65 אלף מ"ר. חצי מהשטחים בבנייה החדשה יהיו בשימוש מגורים (כ-220 יחידות דיור) וחצי בשימוש מלונאי (כ-300 חדרי מלון. בנוסף יהיו שימושי מסחר ו-4,800 מ"ר של שטחים ציבוריים בנויים.

כיכר אתרים החדשה / הדמיה: ישר אדריכלים
 כיכר אתרים החדשה / הדמיה: ישר אדריכלים

מעיריית ת"א-יפו נמסר כי "נכון להיום כיכר אתרים היא המעבר היחידי לחופה של תל אביב- יפו שבו לא נדרש לחצות רחוב לפני ההגעה לים, אך איכות החיבור הרגלי ירודה. המעבר מאפשר תחתיו תנועת רכב חופשית ולצורך זה הכיכר נבנתה מוגבהת. הנוף נשקף בעיקר בקצה המערבי של הכיכר, והיא חוסמת את המבט לים מקצה שדרות בן גוריון. מעבר לזה, ככלל מערך השיקוע של הכביש והבינוי המורכב יוצר נתקים במרחב והשפעתו על הסביבה ועל השימוש בכיכר עצמה שלילית. לאורך השנים ועד היום השטחים הבנויים והפתוחים מתפקדים באופן חלקי בלבד והמעברים הציבוריים המורכבים ברובם לא בשימוש. והכי חשוב, המרחב של כיכר אתרים הקיימת אינו מתיישר עם התפיסה האסטרטגית של העיר בנוגע לקו החוף ולמרחב הציבורי".

בחודש יולי האחרון נודע כי איש העסקים ספי צביאלי, שחבר לחברת נצבא, ירכוש את חניון כיכר אתרים בסכום של 341 מיליון שקל. העניין עורר ויכוח שמאי האם משקלו של החניון ברכוש הציבורי הוא 37%, לפי גרסת הרוכשים, או 15.7%, לשיטת JTLV. על פניו, לעניין האחרון משמעות רבה למימוש התחדשות תוכנית הכיכר. להווי ברור כי בהיעדר שיתוף פעולה בין JTLV וצביאלי ונצבא התוכנית לא תוכל לצאת לדרך.

ממקורבים לרוכשי החניון נודע כי להבנתם החלטת הוועדה המקומית להפקיד את התוכנית היא אך שלב בקידום פרויקט התחדשות הכיכר, שהתוכנית לא טובה, שיש עדיין שהות להגיש התנגדויות, וכי הם שוקלים את צעדיהם. לדבריהם, שווי החניון גדול בהרבה מהערכת השמאי, מאחר שהתשואה על השכירות גבוהה ולכן חלקם בפרויקט עומד על כ-80%, לא פחות.

מסכת התחדשות שעורכת עשור

מסכת התחדשות כיכר אתרים התחילה לפני כעשר שנים, כשקרן JTL, בהובלה של עמיר בירם, ויעקב שלום פישר, רכשה באופן שיטתי את הבעלות על רוב שטחי הכיכר במגמה לקדם בה פרויקט מגורי יוקרה, מסחר ומלונאות.

התוכנית המקורית, עליה חתום האדריכל הבריטי הנודע נורמן פוסטר, הציעה הריסה של הכיכר הקיימת, כולל מבנה הדיסקוטק שבמרכזה, החנויות ובית המלון, והקמה של ארבעה מגדלים: שניים בגובה של 26 קומות, אחד בגובה 31 קומות ועוד אחד נוסף בגובה 36 קומות. הפרויקט כלל כ-80 אלף מ"ר שטחי מלונאות ומגורים, 4,000 מ"ר של שטחים ציבוריים, שטחי מסחר ועשרה דונמים של שטחים פתוחים.

בחודש אפריל 2018, בעקבות מחאה של עמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים", החליט בית המשפט המחוזי להחזיר את תוכנית הפרויקט לדיון בוועדה לשמירה חופית (ולחו"ף). העמותה טענה כי התוכנית שקודמה בכיכר סותרת את תוכנית המתאר תא/5000 ולא הובאה לאישור הוולחו"ף.

בחודש יוני 2018 אישרה הוולחו"ף תוכנית הכוללת שני מגדלים בני 25 קומות, ולא 3-4 בניינים נמוכים יותר, ותמהיל השימושים במגדלים הפך ל-70% מלונאות ו-30% מגורים. בין היתר נקבע כי יהיה מרווח רחב בין המגדלים כדי לייצר מבט פתוח מרחוב בן גוריון לים, וכי רחוב הירקון לא יהיה יותר משוקע אלא יעלה אל פני הקרקע.

בדצמבר 2019 ערכה עיריית תל אביב כנס שיתוף ציבור, שבו ניתנה לכל הצדדים האפשרות להביע את דעתם על התוכנית ועל האפיון העתידי שלה. אנשי JTLV, שרכשו את מרבית שטחי הכיכר, הביעו את רצונם לקדם את התוכנית לפי המתווה שתואם מול מנהל ההנדסה. מאידך, מתנגדי התוכנית טענו כי מדובר בפגיעה אנושה בציבור, בקו הרקיע ובגישה לים.

החלופה שהוצגה לתושבים בכנס שיתוף ציבור, שנערך בחודש יוני 2020, וגם בפני הוועדה המקומית בחודש נובמבר 2020, דומה עד מאוד לגרסה האחרונה של התוכנית שקודמה על-ידי היזמים. היא כוללת הריסה ובנייה מחדש של מתחם הכיכר, העברת רחוב הרברט סמואל לגובהו הטבעי, בניית מבנה ציבורי בגובה 6.5 קומות בדופן המערבית של שדרות בן גוריון, הקמת כיכר מדורגת ומגוננת לכיוון הים, חניון ציבורי בתת-הקרקע ובניית שני מגדלים בגובה 25 קומות משני צידי הירידה לים. התמהיל יכלול מחצית מהשטח הבנוי לטובת מגורים והשאר למלונאות.

לדברי עו"ד נעם קולודני, מומחה בדיני תכנון ובנייה, המייצג את עמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים", המאגדת מאות מהתושבים המתגוררים בסמוך לכיכר: "הוועדה המקומית קיבלה החלטה נחפזת להפקדת התוכנית להתנגדות למרות טענות ברורות לחוסר סמכות, ובהעדרן של חוות דעת כלכליות עדכניות, חוות דעת סביבתיות, חוות דעת תחבורתיות, ובעיצומו של ויכוח על גורלם של השטחים הציבוריים בכיכר אתרים
שעשויים להיות מופקעים לטובת היזמים. החלטה זו אף ניתנה בניגוד גמור להחלטת הועדה לשמירת קו החוף".