ארגון המורים מתנהל כקליקה סגורה המונעת את קידום ופיתוח מערכת החינוך

במתכונתו הנוכחית ארגון המורים דואג בראש ובראשונה לעצמו, כלומר פועל לשימור כוחו • שימור הכוח שלו עובר דרך ההכרה בנחיצות שלו, נחיצות שקיימת כל עוד מעמד המורה נמוך • במילים אחרות, עלייה במעמד המורה עומדת בניגוד לאינטרס הקיומי שלו. הגיע הזמן לשינוי

כיתת בית ספר / צילום: Shutterstock, panitanphoto
כיתת בית ספר / צילום: Shutterstock, panitanphoto

מורים חברי ארגון המורים, אזרחים שאכפת להם ממערכת החינוך, הורים וילדים, הרוב כבר מכירים: רן ארז שולט בארגון המורים כבר 25 שנים וכעת מתכנן להיבחר לקדנציה נוספת, בגיל 80.

אחת לארבע שנים מתקיימת ועידת ארגון המורים כאשר הוועידה הקרובה תתקיים בתאריך 6.04.2022. בקצרה, מורים נבחרים לנציגים בית ספריים שהם גם צירים בוועידה. לאחר מכן מתכנסים נציגים של בתי הספר לפי השתייכות לסניפים ובוחרים נציג אחד שיהיה חבר מועצה. יש 52 כאלה והם, יחד עם גמלאים ועוד כמה נציגים מרכיבים את המועצה. המועצה בוחרת הנהלה ויו"ר. נשמע מסורבל, נכון? כאן נעצור ונשים לב לבעיה המרכזית והמהותית ביותר בהליך הבחירות בארגון המורים - ככל שיש יותר שלבים בין הבוחרים לבין השלטון, כך ההשפעה של הבוחרים פוחתת. כלומר, ארגון המורים, דה פקטו, גורם לכך בשל צורת הבחירה שלמורים המיוצגים על ידו, תהיה השפעה מועטה על הבחירות ועל הנעשה בארגון.

הליך הבחירות למוסדות הארגון, מועצה, הנהלה ויו"ר הארגון מתנהל במשך חודשים רבים בפרופיל נמוך. המורים לא יקבלו כמעט עדכונים שוטפים במייל על הליך הבחירות עד שמתקבלת הודעה שרן ארז נבחר, שוב. כלומר אותו ארגון שאמור לייצג את המורים, להילחם עבורם ולצעוק את צעקתם, לא מודיע (וגם לא הודיע בבחירות קודמות) לאותם מורים שהם בעצמם יכולים לבחור, להיבחר ולהשפיע. המקום היחיד שבו אפשר למצוא מידע על הליך הבחירות הוא בקישור בצד שמאל למטה באתר של הארגון.

יותר גרוע, את הבחירות מנהלים בפועל עובדי הארגון שאינם נבחרים ע"י ציבור המורים אלא מתמנים ע"י יו"ר הארגון וחבר הנהלה. לחברי הנהלת הארגון יש יכולת למנות בעלי תפקידים רבים מאוד ומגוונים שמשפיעים יום יום על חיי המורים המיוצגים. זאת נעשה תחת מה שנראה כמעטה חשאיות ללא די שקיפות.

עוד יותר גרוע, פעמים רבות מזכירי הסניפים נבחרים להיות גם נציגי הסניף למועצה. כלומר, מקבלי שכר מהארגון בוחרים ביו"ר הארגון. נוסף על כך, מי שמנהל את הבחירות בכל סניף, זה מזכיר הסניף בעצמו. שוב, מזכיר הסניף מנהל את כל הליך הבחירות תוך כדי שהוא מתמודד בבחירות. הוא ממנה "וועדת בחירות", הוא בוחר את המקום, את הזמן ואת השעה - שליטה מלאה. הדבר נראה כניגוד עניינים מובהק.

כבר מספר מערכות בחירות נעשים ניסיונות לשנות את הליכי הבחירות, אך לשווא. הפעם, אולי יש הזדמנות.

ראשית, יש להפעיל לחץ ציבורי על ארגון המורים. מדובר בעמותה עותומנית ולא שקופה, עלינו להציב רף מוסרי גבוה ולדרוש מארגון מורים, להתנהל אחרת.

שנית, על המורים להתחיל לפעול: הם צריכים לבדוק מי נציג ארגון המורים בבית הספר שלהם ואם אין, להיות נציגים בעצמם. לאחר מכן, עליהם לנסות להתמודד להיות חברי מועצה ולהפעיל ולדרוש שקיפות מלאה, הגבלת קדנציות, ושינוי שיטות הבחירות לשיטה דמוקרטית לחלוטין.

צריך לזכור, העבודה המאורגנת במתכונתה הנוכחית מהווה בלם להתפתחות המשק בכלל ומערכת החינוך בפרט. אם לא תהיה כפיית ייצוג, אם יאפשרו הקמה של ארגוני מורים נוספים שיהוו בית חם, מקצועי, ערכי ודמוקרטי למורים שיהיו מעוניינים בכך, ייתכן שהעבודה המאורגנת תהיה זרז ולא בלם. רן ארז, עומד כקיר איתן נוכח ניסיונות להכניס רפורמות שיזניקו את מערכת החינוך קדימה ויעלו את איכות עובדי ההוראה. כלומר, במקום לתת למורים אפשרות בחירה מלאה, ההליך מתייחס למורים כילדים קטנים שלא יכולים לקבל החלטות לבד. אני מורה, סומכים עליי ללמד בצורה מקצועית ואיכותית את ילדי ישראל. תן לי להחליט מה טוב לי ותן להורים שלהם להחליט מה טוב להם.

זכרו, ארגון המורים במתכונתו הנוכחית דואג בראש ובראשונה לעצמו, כלומר פועל לשימור כוח. שימור הכוח שלו עובר דרך ההכרה בנחיצות שלו, נחיצות שקיימת כל עוד מעמד המורה נמוך. כלומר, עלייה במעמד המורה עומדת בניגוד לאינטרס הקיומי שלו. הגיע הזמן לשינוי.

הכותב הוא מורה בתיכון שש שנתי, בעל הבלוג "יומנו של מורה"