ניצחו במגרש, הפסידו בכיס: כך השפיעה הקורונה על אלופות הכדורגל האירופאי

עד כמה מועדוני כדורגל גדולים חיים את הרגע ולא מצליחים לשנות הרגלים גם בתקופה של מגפה היסטורית? דוח מקיף של חברת הייעוץ והחשבונאות KPMG, שסוקר את ההתנהלות הפיננסית של שמונה קבוצות אירופיות שזכו באליפות בעונה החולפת, מראה שרובן המכריע לא עשו שום דבר מהותי ונקלעו להפסדים כספיים כבדים בעונת 2020/21. זאת, למרות שהקורונה כבר היכתה בהן חודשים ארוכים לפני כן.

למעט שתי קבוצות כדורגל, אלופת גרמניה באיירן מינכן ואלופת אנגליה מנצ’סטר סיטי, כל שש הקבוצות האחרות שזכו באליפות באותה עונה - אתלטיקו מדריד, אינטר, אייאקס, ליל, ספורטינג ליסבון ובשיקטאש - רשמו הפסדים כספיים. חלק מההפסדים היו כבדים מאד ואף ישפיעו עליהן גם בעונות הבאות.

עשו הכל כדי לזכות, ושילמו ביוקר

מועדוני הכדורגל באירופה פגשו את מגפת הקורונה במרץ 2020. משחקים בוטלו, אלו שהתקיימו שוחקו ללא קהל, וזכייניות שידור הפחיתו תשלומים ופגעו מיידית במחזור. התגובה של הקבוצות התבטאה אז בעיקר בקיצוצי שכר, על מנת לאזן כמה שניתן את המספרי, ובריצה לכל מקום שאיפשר מתן הלוואה.

חצי שנה עברה, עונה חדשה נפתחה, אך שום שינוי דרסטי לא נעשה במועדונים. כתוצאה מכך סיימו שמונה האלופות שנסקרו בדוח את העונה בהפסד כספי כולל של 461 מיליון אירו.

  

שתי קבוצות עשו הכל כדי לזכות באליפות באותה עונה ושילמו על כך ביוקר בספרי החשבונות - אינטר האיטלקית סיימה את העונה עם הפסד של 245 מיליון אירו, ואתלטיקו מדריד הספרדית סיימה במינוס של 112 מיליון אירו ומתכוונת למכור חלק מהמועדון. ולמרות זאת, את "ההישג" של ברצלונה הם לא הצליחו לרשום - הקבוצה מקטלוניה סיימה את העונה במינוס של 481 מיליון אירו ותלקק עוד שנים ארוכות את הנזקים.

רוכשות שחקנים ולא מתחשבות בהפסדים

שלושה מרכיבי הכנסה קלאסיים בונים את התקציב של מועדוני כדורגל, וקבוצות ספורט בכלל - זכויות שידור, הסכמי חסות והכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים (הכנסות מ"ימי משחק"). למרות שהמגפה כבר הייתה עובדה קיימת, הדוח מראה שהבעיה העיקרית של הקבוצות הייתה בניית תקציב שלא התחשב בסעיף אחד מרכזי שהמגפה הכתה בו - הקהל.

הרגולציה המחמירה על הכנסת קהל למגרשים גררה עונה שלמה ששוחקה מאחורי דלתיים סגורות, ושמונה הקבוצות שזכו באליפות הכניסו ביחד באותה עונה 25 מיליון אירו מ"ימי משחק". בעונה רגילה הסכום אמור היה לעמוד על כ-300 מיליון אירו.

מנצ’סטר סיטי, שכל משחק עם אוהדים באצטדיון הביתי שווה לה יותר משלושה מיליון אירו, הכניסה בכל העונה שעברה 0.8 מיליון אירו מאוהדים. אתלטיקו מדריד, שבנתה לא מכבר אצטדיון חדש שאמור להכניס לה כ-2.5 מיליון אירו מדי משחק, הכניסה בכל העונה כולה קצת מעל ארבעה מיליון אירו.

אצל חלק מהקבוצות זה היה דרסטי - בצרפת ההגבלות על קהל היו חמורות ביותר, והאלופה ליל סיימה את העונה עם הכנסה של 200 אלף אירו בלבד מקהל.
הפתרון של הקבוצות למצב הסתכם ברוב המקרים בקיצוצי שכר זמניים. ועדיין, כמעט כולן לא הצליחו להיגמל מרכישת שחקנים והמשיכו לפעול בגזרה הזאת כאילו הפנדמיה מעולם לא התרחשה. חמש קבוצות רכשו שחקנים בהיקפים גדולים יותר מהסכום שהן מכרו. לדוגמה, מנצ’סטר סיטי סיימה את פעילות הרכש שלה בעונת 2020/21 במינוס של כ-100 מיליון אירו.

אחת מהסיבות לפעילות המוגברת בשוק ההעברות דווקא בעונת הקורונה היא הסרת הרגולציה של אופ"א על מגבלות הברייק-איבן. אופ"א הבינה די מהר שאין טעם לפקח על ההוצאה של הקבוצות בעונה שבה כמעט כולן יפסידו ונתנה רשיון להשתולל.

בעלי קבוצות עם כיסים עמוקים, כמו מנצ’סטר סיטי שמוחזקת על ידי חברי משפחת המלוכה מאבו דאבי, ניצלו את הסיטואציה על מנת להתחמש לשנים הבאות. השוק היה מלא במציאות, קבוצות מכרו שחקנים במחירי רצפה, והקבוצות הגדולות יצאו למסע קניות.

גם כלכלית, בסוף הגרמנים מנצחים

בתוך כל ההפסדים, שני מועדונים מצריכים התייחסות אחרת. הראשונה היא מנצ’סטר סיטי, שהצליחה לסיים ברווח של כ-3 מיליון אירו את עונת הפנדמיה.

באיירן מינכן היא סיפור אחר לגמרי. המועדון הבווארי סיים את העונה הקשה ביותר שחווה הכדורגל האירופי עם רווח של 1.8 מיליון אירו, וסגר עונה 29 ברציפות ברווח. למרות שה"אליאנץ ארינה" הביתי לא ראה כמעט קהל במשך העונה כולה, ולמרות שהקבוצה יצאה למסע רכש, באיירן איבדה 9% בלבד מהמחזור, בהשוואה לעונת השיא שלה שנרשמה בעונה שלפני הקורונה. איך זה מסתדר? הכוח הפיננסי של באיירן מושתת בעיקר על הסכמי חסות - תחום שלא נפגע גם במהלך המגפה, ואחראי גם בעונה רגיל לכ-60% מהמחזור שלה.

את הכוח של באיירן מינכן אפשר יהיה לראות גם בעונות הבאות. כאשר קבוצות גדולות יצטרכו לחשב כל אירו כדי לסגור את החובות שנפערו - באיירן תוכל להמשיך להתמודד כאילו מגפה מעולם לא הייתה.

המצב שלה ביחס למועדונים אחרים טוב עוד יותר, בהתחשב בכך שהקבוצה ללא חובות כלל ואחרי שכבר ביצעה את ההשקעה התשתיתית הגדולה ביותר בחיים של מועדון כדורגל - בניית אצטדיון. אגב אצטדיון, גם את ההלוואה ל-25 שנים שלקחה באיירן בעת הבנייה שלו היא סיימה להחזיר 16 שנים לפני התכנון.