אם יחתום על הסדר, נתניהו יוכל לשוב לפוליטיקה בתוך 7 שנים?

האם הטלת קלון על נתניהו תרחיק אותו לשבע שנים מהפוליטיקה? בדקנו • המשרוקית של גלובס

הסדר הטיעון שעשוי להיחתם בין הפרקליטות לבין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו מסעיר את המערכת הפוליטית ואת דעת הקהל. האם ייתכן שתוך זמן קצר יחתום נתניהו על הסדר שירחיק אותו בפועל מהפוליטיקה לפחות לשבע השנים הבאות? שר האוצר אביגדור ליברמן הזהיר בראיון לכאן ב' כי "נתניהו ינסה לחזור לפוליטיקה בכל הזדמנות. אנחנו נראה מסע לחצים על הנשיא…", וכשנשאל אם על פי החוק הנשיא יכול "לבטל את הקלון", השיב: "אני לא יודע, אבל בטוח ימצאו איזה פטנט".

אז מהו אותו קלון שעליו אנחנו שומעים כל העת, והאם הסדר שיכלול קלון כזה אכן יהווה סוף פסוק לאספירציות הפוליטיות של נתניהו לפחות עד 2029? בדקנו.

הדבר הראשון שמעניין לגלות הוא כי מבחינה משפטית מושג הקלון נותר גם כיום עניין שהוא במידה רבה מעורפל. אין בספר החוקים של מדינת ישראל הגדרה מפורשת של עבירות הגוררות עימן קלון, ולאורך השנים חזרו והדגישו שופטי בג"ץ כי הקביעה האם עבירות מסוימות מחייבות הטלת קלון תלויה במכלול נסיבות. גם המועד בו מוטל קלון על אדם שהורשע אינו אחיד או קבוע, ואפילו בעל התפקיד שמוסמך לקבוע זאת משתנה בהתאם לנסיבות. 

אם, כפי שמסתמן כעת על פי הדיווחים בתקשורת, הסדר הטיעון יכלול קביעה שבמעשים שבהם הודה נתניהו יש קלון, הוא ייאלץ להתפטר מיד מהכנסת, בהתאם למה שקובע סעיף 42א(א) לחוק יסוד: הכנסת. כך, למשל, נאלץ צחי הנגבי להתפטר מהכנסת, לאחר שבית המשפט קבע כי יש קלון ב"פרשת המינויים הפוליטיים" שבה הורשע.

אבל מה אם נתניהו יתפטר מיוזמתו מהכנסת עוד לפני שייקבע כי יש לו קלון? במקרה כזה הרשויות לא מחויבות להידרש לשאלת הקלון, עד שנתניהו יחליט לרוץ שוב לכנסת. סעיף 6 (א) לאותו חוק יסוד קובע כי מי שהורשע ונידון לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, ועברו פחות משבע שנים מהיום בו גמר לרצות את עונשו, לא זכאי להיבחר לכנסת. זאת, אלא אם כן יו"ר ועדת הבחירות מחליט שהעבירה לא גוררת עימה קלון. כלומר, במקרה כמו שהצגנו, נתניהו יוכל לנסות ולהתמודד לכנסת הבאה, ויו"ר ועדת הבחירות יצטרך לקבוע האם העבירות שבהן הודה במסגרת ההסדר גוררות קלון. 

גם אם יקבע היו"ר כי אכן יש קלון, זה לא חייב להיות סוף פסוק עבור מאמציו של נתניהו. ראשית, הוא יכול לעתור לבג"ץ. משה פייגלין עשה זאת כשניסה להתמודד בבחירות 2003 מטעם הליכוד, למרות שהייתה לו הרשעה מ-1997, ויו"ר ועדת הבחירות אז קבע כי בהרשעה מלפני שש שנים יש קלון. בג"ץ לא עזר לפייגלין, ועל פי רוב ההערכות גם נתניהו לא צופה שמשם תבוא לו הישועה.

אבל ליברמן הרי נשאל על יכולתו של הנשיא להחזיר למשחק את ראש הממשלה לשעבר. ואכן, חוק יסוד: הנשיא מעניק לו כידוע סמכות כללית "לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם". על פי מחלקת החנינות במשרד המשפטים, סמכות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים, ביניהם קציבה או הקלה במשך המאסר או באופיו (המרה של כליאה בעבודות שירות לדוגמה) וקיצור התקופה שלאחריה מתיישן ונמחק הרישום הפלילי. נראה כי מבחינת נתניהו, עניין הרישום הפלילי הוא הרלוונטי ביותר (אגב, גם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הגיש בעבר בקשה דומה לנשיא דאז ראובן ריבלין, אך לבסוף משך אותה).  

חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א-1981, קובע כי "הרשעה שנשיא המדינה נתן עליה חנינה, דינה כדין הרשעה שנמחקה", וכי מחיקה שכזאת מבטלת למעשה "כל פסול שנפסל בשל ההרשעה". כלומר, הנשיא אכן יכול לבטל את הקלון שיושת על נתניהו. 

אבל גם זה לא פשוט, וגם כאן יש סייגים. ראשית, תהליך החנינה כולל מערכת פקידותית במשרד המשפטים שבוחנת את הבקשות המוגשות לנשיא ומסייעת בגיבוש חוות-הדעת וההמלצה שמובאת בפניו. שנית, לפי סעיף 12 לחוק יסוד: הנשיא, ובהתאם להחלטת ממשלה משנת 1949, חתימתו של הנשיא על חנינה טעונה "חתימת קיום" של שר המשפטים. ולא מדובר רק בעניין טכני או אוטומטי: לפי הנחיית היועמ"ש, שקיבלה תיקוף משמעותי בפסיקת בג"ץ משנת 2010, במקרים חריגים בהם "חש השר שמבחינה מצפונית אינו יכול לתת ידו לאקט החנינה... ולא יוכל להגן עליו מבחינה ציבורית או פרלמנטרית", הוא רשאי לא לחתום, ובכך למנוע את החנינה.

תחקיר: אורי כהן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: אביגדור ליברמן
מפלגה: ישראל ביתנו
תאריך: 16.1
ציטוט: "נתניהו ינסה לחזור לפוליטיקה בכל הזדמנות. אנחנו נראה מסע לחצים על הנשיא... עם דרישה להעניק לו חנינה... בטוח ימצאו איזה פטנט".
ציון: אין

הפרסומים על עסקת הטיעון המתרקמת בין הפרקליטות לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו מסעירים בימים האחרונים את המערכת הפוליטית ואת המדינה בכלל. רוב חברי הממשלה הנוכחית נמנעו עד כה מלהתייחס באופן ישיר לדיווחים או מלחוות דעה על משמעות המהלך הפוטנציאלי, אך שר האוצר אביגדור ליברמן הזהיר בראיון לכאן ב' ב-16.1 כי "נתניהו ינסה לחזור לפוליטיקה בכל הזדמנות. אנחנו נראה מסע לחצים על הנשיא, ממש קמפיינים עם דרישה להעניק לו חנינה". כשנשאל על ידי המראיין אריה גולן אם על פי החוק בסמכותו של נשיא המדינה "לבטל את הקלון", השיב ליברמן: "אני לא יודע, אבל בטוח ימצאו איזה פטנט".

בדקנו מה המשמעות של הטלת קלון על נתניהו במסגרת הודאתו והרשעתו בחלק מהאישומים נגדו.

ראשית יש לציין כי עצם מושג הקלון נותר מעורפל ואמורפי לאורך עשורים של פסיקות בתי המשפט בישראל, וכן בחקיקה הישראלית. אין בספר החוקים של מדינת ישראל הגדרה מפורשת של עבירות הגוררות עימן קלון לעומת כאלה שלא. כך, שופטי בג"ץ לאורך השנים חזרו והדגישו כי הקביעה האם עבירות מסוימות מחייבות הטלת קלון תלויה במכלול נסיבות, הכוללות את חומרת העבירה, מהותה, הדמות שביצעה אותה, ועוד.

גם המועד בו מוטל קלון על אדם המורשע בפלילים אינו אחיד או קבוע, וכך גם הדמות המוסמכת לעשות זאת. חלק מהגופים בישראל אוסרים על מינוי לתפקידים בכירים אדם שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עימה קלון. במקרים אחרים, דוגמת שר או סגן שר בממשלה, מחויב בית המשפט לפי חוק לקבוע אם העבירה בה הורשע השר גוררת עימה קלון. במקרים נוספים יכולה החלטה זו להתקבל דווקא על ידי יו"ר ועדת הבחירות.

לעניין נתניהו, סעיף 42א(א) לחוק יסוד: הכנסת קובע כי חבר כנסת "שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי". כך, למשל, נאלץ צחי הנגבי להתפטר מהכנסת לאחר שבית משפט השלום בירושלים הטיל עליו קלון בשל עדות שקר בפרשת המינוים הפוליטיים.

ומה בדבר נבחר ציבור שהתפטר מהכנסת וכבר אינו משמש כח"כ (כפי שחלק מהפרשנים משערים שיעשה נתניהו), או אדם שכלל לא היה נבחר ציבור מלכתחילה? במקרה זה הרשויות לא מחויבות להידרש לשאלת הקלון, עד שיחליט העבריין המורשע לרוץ לכנסת. למעשה, מלשון החוק עולה שהקלון אינו הנושא העיקרי, או לפחות היחיד, שחורץ את עתידו הפוליטי של האדם המורשע. סעיף 6 (א) לאותו חוק יסוד: הכנסת קובע כי מי שהורשע ונידון לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, ועברו פחות משבע שנים מהיום בו גמר לרצות את עונשו, לא זכאי להיבחר לכנסת. זאת, אלא אם כן יו"ר ועדת הבחירות באותה מערכת בחירות מחליט שהעבירה בה הורשע המתמודד לא גוררת עימה קלון. במקרה שבית המשפט כבר הכריע בעבר בשאלת הקלון - לחיוב או לשלילה - יו"ר ועדת הבחירות לא נדרש להכרעה חוזרת בנושא.

חשוב להבהיר כי עונש מאסר בפועל יכול להתבצע גם בדמות עבודות שירות, והדבר לא משפיע על השלכות החוק וההגבלות הנגזרות ממנו.

כלומר, במקרה בו נתניהו יתפטר מהכנסת טרם חתימה על עסקת טיעון וטרם יגזר דינו, ובמקרה שבו במסגרת מהלך כזה בית המשפט לא יכריע בשאלת הקלון, ובהנחה שעל נתניהו יגזרו יותר משלושה חודשי מאסר, הוא יוכל במערכת הבחירות הבאה לבקש מיו"ר ועדת הבחירות לקבוע שמעשיו במסגרת תיקי האלפים לא גוררים קלון, ולרוץ לכנסת. כך לדוגמא נאלץ לעשות משה פייגלין, לאחר שהורשע בהמרדה ב-1997 וניסה להתמודד בבחירות לכנסת השש-עשרה 2003. במקרה זה קבע יו"ר ועדת הבחירות כי פייגלין ניסה להתחמק מהגשת הבקשה, איחר את המועד להגשתה, ובכל מקרה שיש קלון בעבירות שבהן הורשע שש שנים קודם לכן.

במידה שיוסכם בעסקת הטיעון של נתניהו על עונש מאסר בפועל של פחות משלושה חודשים, שאלת הקלון ממילא תתייתר ונתניהו יהיה רשאי להתמודד בבחירות הבאות לכנסת בכל מקרה. הנגבי, לדוגמא, רץ ונבחר לכנסת כשנתיים לאחר שהורשע והוטל עליו קלון, מפני שלא נגזרה עליו תקופת מאסר כלשהי.

ומה בדבר חנינה נשיאותית, עליה נשאל ליברמן?

ההשערות במערכת הפוליטית ובתקשורת גורסות כי בפני נתניהו עומדת אפשרות נוספת לשוב לחיים הפוליטיים: לבקש חנינה מנשיא המדינה, שתמחק את ההרשעה ותסלול במהרה את דרכו חזרה לכנסת. סעיף 11 (ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה אכן מעניק לאזרח מספר אחד סמכות כללית "לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם". על פי מחלקת החנינות במשרד המשפטים, סמכות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים: קציבה או הקלה במשך המאסר או באופיו (המרה של כליאה בעבודות שירות, לדוגמא), ביטול קנסות או שלילת רישיון לאסירים משוחררים, פטירתם מהצורך להתייצב בפני קצין מבחן לאחר שחרורם וקיצור התקופה שלאחריה מתיישן ונמחק הרישום הפלילי. נראה שצעד זה של מחיקת הרישום הפלילי הוא זה שיכול לסייע לנתניהו במידה ויורשע, וזוהי בדיוק הבקשה שהגיש ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מהנשיא דאז ראובן ריבלין לאחר שחרורו. אולמרט משך תוך זמן קצר את הבקשה, אך פנייה קודמת שלו לנשיא, להקל בתנאי השחרור שלו ולפטור אותו מהצורך להתייצב בתחנת משטרה מדי שבועיים, דווקא התקבלה. סעיף 16 (ג) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א-1981, קובע כי "הרשעה שנשיא המדינה נתן עליה חנינה, דינה כדין הרשעה שנמחקה". סעיף 20 (א) לחוק מסביר כי "מי שנמחקה הרשעתו ייחשב לענין כל דין כאילו לא הורשע, וכל פסול שנפסל בשל ההרשעה, בין מכוח חיקוק ובין מכוח פסק דין… בטל מיום המחיקה".

אלא שגם לנתיב הזה קיימים סייגים. ראשית, תהליך החנינה כולל מערכת פקידותית שלמה במשרד המשפטים שבוחנת את הבקשות המוגשות לנשיא ומסייעת בגיבוש חוות הדעת וההמלצה שמובאת בפניו. שנית, לפי סעיף 12 לחוק יסוד: הנשיא ובהתאם להחלטת ממשלה משנת 1949, חתימתו של הנשיא על חנינה טעונה "חתימת קיום" של שר המשפטים. לא מדובר רק בעניין טכני או אוטומטי: לפי הנחיית היועמ"ש מס' 4.4002, שקיבלה תיקוף משמעותי בפסיקת בג"צ משנת 2010, במקרים חריגים בהם "חש השר שמבחינה מצפונית אינו יכול לתת ידו לאקט החנינה.. ולא יוכל להגן עליו כל עיקר מבחינה ציבורית או פרלמנטרית" הוא רשאי לא לחתום ובכך למנוע את החנינה.

צרו איתנו קשר *5988