אקדמיה | דעה

בריחת המוחות באקדמיה: הפתרון לא בשינוי מבנה השכר

הקורונה יצרה הזדמנות לשינוי מגמה בתופעת בריחת המוחות, אך הפתרון דורש חשיבה מחוץ לקופסה וגיוס הרשות לחדשנות למשימה חשובה זו • תגובה לטור של יוג'ין קנדל

סטודנטים בהרצאה באוניברסיטת בר-אילן / צילום: Shutterstock
סטודנטים בהרצאה באוניברסיטת בר-אילן / צילום: Shutterstock

מדינת ישראל מהווה חוד חנית של טכנולוגיה פורצת דרך, חדשנות ויזמות עולמית. עם זאת, לצד הצמחת חוקרים ומדענים כבר שנים שהמדינה אינה מצליחה להשאיר אותם בארץ. בעוד שמסלול הקריירה האקדמית-מחקרית מפתה ואף מחייב את אותם חוקרים לפוסט (בתר) דוקטורט בחו"ל, האינטרס של מדינת ישראל היה מאז ומעולם להחזיר אותם לכאן.

על פי מחקר של עמותת Science Abroad, מדען חוזר תורם למדינה 2.9 מיליון שקל על פני חמש שנים, פי חמישה מהתרומה הממוצעת לנפש. התרומה הכלכלית למדינה כתוצאה מהשבת מדענים נאמדת בכ-914 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות, או בכ-2.9 מיליון שקל לכל מדען חוזר.

לאחרונה פורסם בגלובס טורו של פרופ' יוג'ין קנדל, שבמרכזו עמדה הטענה שרק שינוי מודל השכר במוסדות אקדמיים בישראל יהווה פתרון להחזרה ארצה של המוחות שעזבו לעבודה בשכר גבוה יותר מעבר לים. אין ספק כי מדובר בבעיה לאומית ועל מדינת ישראל להכיר בכך כי המשאב החשוב ביותר שלה והבסיס להישגיה המדעיים והיזמיים הינו ההון האנושי בארץ.

ויכוח סוער ארוך שנים

שינוי מודל תגמול הסגל האקדמי בישראל - למשל, לפי תחומי הלימוד - הינו בסיס לוויכוח סוער ארוך שנים. אף אם יוסכם על דעת כל הצדדים, יחייב תהליך שינוי ארוך ומורכב בכל רבדי האקדמיה הישראלית, אשר ספק אם נראה את תוצאותיו בעתיד הקרוב.

על מנת להתמודד עם אתגר החזרת המוחות שמצביע עליו פרופסור קנדל, בעיקר בתחומי הלימוד הטכנולוגיים, כדוגמת מדעי המחשב, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה ועוד, כדאי לחשוב על מנגנון חדש שיוקם בחסות הרשות לחדשנות. כידוע, הרשות עוסקת מיום הקמתה וביתר שאת בשנים האחרונות בהצמחה ובמינוף של חדשנות בתעשייה ובאקדמיה, במגוון תחומים בעלי חשיבות לאומית, במנגנון של תמיכה במיזמי מו"פ. על מנת לעודד אקדמאים לחזור לארץ, ניתן להרחיב את היריעה והראיה של הרשות ולייצר מנגנון חדש שיתמרץ קליטת אנשי סגל וחוקרים בתחומים בעלי חשיבות לאומית מתוך התעשיה, במשרות חלקיות, ואלה יהיו אמונים על המשך הצמחת ומינוף החדשנות באותם תחומים באקדמיה.

רווח כפול

כך למעשה, הרשות לחדשנות תתמרץ חוקרים מהתעשייה לצורך הוראה ומחקר באקדמיה, במשרות חלקיות, אם במימון שיוזרם לאותם חוקרים דרך התעשייה ואם דרך האקדמיה. הרווח כאן הוא כפול - מעבר להצמחה וטיפוח של מדענים ומומחי טכנולוגיה במוסדות האקדמיים בישראל, בסופו של יום, אותם חוקרים יתרמו להנבטת מיזמים בשיתוף התעשיה, ויניעו עוד יותר את גלגלי המשק בענפי התעשייה שהם בקו החדשנות הראשון בארץ ובעולם. בנוסף, אותם חוקרים ירגישו שהם יוצרים אימפקט אמיתי ותחושת מחויבות למקום שהוא בית עבורם. ניתן להעתיק מנגנון זה גם לעולמות הכלכלה והחשבונאות, וגם שם המרוויחים והשותפים יהיו בנקים, חברות ביטוח, פירמות יעוץ עסקי מובילות ותאגידים כלכליים אחרים.

בסופו של יום הראש היהודי, זה שהתפרסם כחושב תמידית מחוץ לקופסה - אם בהייטק, במדע או בעסקים - צריך לעשות זאת גם כאן, בחינוך והכשרת הדורות הבאים, כי בנפשנו הדבר.

הכותב הוא נשיא HIT מכון טכנולוגי חולון

צרו איתנו קשר *5988