חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי: ישראל נעדרת תפיסה אסטרטגית

לפי מסמך ההערכה האסטרטגית של חוקרי המכון ובראשם פרופ' מנואל טרכטנברג, איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל"סף גרעיני" • התעצמות מגמות הקיטוב בין קבוצות שונות בחברה הישראלית שוחקת באופן מתמיד את החוסן הלאומי של ישראל ויכולתה לעמוד מול איומי החוץ, כך לפי החוקרים

איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל''סף גרעיני'' / צילום: Shutterstock, saeediex
איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל''סף גרעיני'' / צילום: Shutterstock, saeediex

מסמך ההערכה האסטרטגית של חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ובראשם, ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, קובעים כי לקברניטי מדינת ישראל אין תפיסה אסטרטגית מתכללת, עקבית ומרחיקת ראות מול שורת האתגרים הניצבים בפניה. הם מגדירים את מצבה של ישראל כמאופיין בהעדר מיצוי עוצמותיה הביטחוניות, הכלכליות והטכנולוגיות שנותנות מענה לאתגרים המדיניים, הביטחוניים והפנימיים הניצבים לפתחה.

בהערכה השנתית נכתב כי איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל"סף גרעיני", כשלרשותה כל היכולות הנדרשות לפרוץ בלוחמה עם הפצצה גרעינית בטווח זמן של שבועות. בה בעת, לפי ההערכה, איראן נחושה לבנות ולהעצים את האפשרויות הצבאיות לאיום על ישראל לאורך גבולותיה מכמה זירות, ביניהן באמצעות הפעלת שלוחות תקיפה מנגד כגון טילים, רקטות וכלי טייס בלתי מאוישים לתקיפה באש מדויקת.

ברקע האיום יש קושי ישראלי מובנה להתמודד לבדה עם מכלול האתגרים שההתנהלות האיראנית מציבה בפניה. בנוסף, לישראל יש צורך גובר בהעמקת התיאום והיחסים המיוחדים עם ארצות הברית - בין אם יושג בין איראן למעצמות הסכם בנושא הגרעין ובין אם לאו. החוקרים מזהירים כי התקדמות תוכנית הגרעין מקנה לאיראן את פרק הזמן הקצר ביותר, בשנים האחרונות, ליכולת פריצה לנשק גרעיני, אם יחליט המשטר בטהרן לעשות כן. מבחינת איראן, התקדמותה זו מגבירה פיתוי לא לחזור להסכם הגרעין בלי תמורה ניכרת, שספק אם לממשל האמריקאי יש יכולת או רצון לספק לה.

כל הסכם עדיף על כלום

חוקרי המכון סבורים כי כל התרחישים השונים האפשריים בהקשר למו"מ חזרה להסכם הגרעין, בין שמדובר בהסכם חלקי ובין שמדובר בדשדוש ממושך או אף פיצוץ השיחות, כולם שליליים מבחינת ישראל. אם כי, התנגדות להסדר בין המעצמות לאיראן, שיתמקד בהקפאת תוכנית הגרעין, תותיר את ישראל מבודדת כשלרשותה אופציה צבאית בלבד להרחיק את איראן מפצצה גרעינית. עם זאת, אחד מהחוקרים הבכירים קובע כי כל הסכם שיושג, באם לא ימנע את התקרבותה של איראן לגרעין כפי שקרה בהסכם הקודם, גרוע יותר מאשר מצב שבו אין הסכם.

בנוגע לחיזבאללה צוין כי ישראל הצליחה למנוע מהארגון כמה וכמה מהמשימות שהגדיר לעצמו ובהן המנהרות, פרוייקט טילים על אדמת סוריה ועוד. החוקרים מציינים עוד כי שני האתגרים הנוספים שווים בעוצמתם לאתגר האיראני, וכי האתגר העיקרי הוא התמודדות משולבת של ישראל עם שלושת האיומים גם יחד.

הזירה הפלסטינית מהווה אתגר רב-משמעות לחזון ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית ומציבה בפני ישראל סיכונים מוחשיים של הסלמה ביטחונית, בין היתר, עקב היחלשות, עד כדי היעדר תפקוד ומשילות של הרשות הפלסטינית והתלכדות פלגים וחבורות רחוב נגדה. אמנם המצב עדיין בשליטה בזכות פעילות נמרצת של צה"ל והשב"כ וכן התאום הביטחוני עם מנגנוני הרשות, אבל הרשות נחלשת. החלשות זו עלולה להגיע לכדי חוסר תפקוד, בעוד התסכול הגובר בקרב הדור הפלסטיני הצעיר מדרבן חשיבה במונחים של רעיון "המדינה האחת". בד בבד, המצב בזירת הסכסוך מאתגר את מעמדה של ישראל בזירה המדינית והמשפטית הבינלאומית.

אתגר נוסף נמצא בישראל פנימה - התעצמות מגמות הקיטוב בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, ההסתה וחולשת המשילות, בעיקר במובלעות בלתי-נשלטות, ובנוסף הכרסום באמון במוסדות המדינה, מציבים איום ממשי על החוסן החברתי ועל הביטחון הלאומי. לפי החוקרים למרות הקמת הממשלה השסעים בחברה ממשיכים לגדול. המשמעות היא שחיקה מתמדת בחוסן הלאומי של ישראל ויכולתה לעמוד מול איומי החוץ.

שחיקה במידת הקשב האמריקאית 

במישור הגלובלי, ישראל נאלצת לבחור צד בעימות הגובר בין ארצות הברית לבין סין, ולהתכונן למגוון אירועי קיצון בשל שינויי האקלים, משברים כלכליים תכופים, שינוי נורמות בעקבות מגפת הקורונה וחששות גוברים באשר לאיתנותן של דמוקרטיות ליברליות.

התלות של ישראל בתמיכת ארצות הברית נמשכת, אך הסיוע שוושינגטון יכולה להעניק לישראל נשחק בשל הקיטוב הפנימי בארצות הברית ומיקוד הקשב האמריקאי בבעיות פנים ובמאבק מול סין, בהכרח על חשבון העיסוק במזרח התיכון. על רקע זה פוחתת נכונותו של הממשל להטות אוזן קשבת לאינטרסים של ישראל ולחששותיה, הן מול איראן והן בהקשר הפלסטיני. בנוסף, חל כרסום בנכונות האמריקאית להשקיע בהרחבת והעמקת הסכמי הנורמליזציה שבין ישראל למדינות ערב הפרגמטיות.

10 ההמלצות למדיניות של המכון

לנוכח האתגרים, הציגו חוקרי המכון עשר ההמלצות למדיניות ובראשן גיבוש אסטרטגיה עדכנית, יוזמת ומקיפה, מותאמת לסביבה האסטרטגית והאופרטיבית המשתנה, הערכות במקביל אל מול אתגרים שמקורם באיראן, בסוגייה הפלסטינית ובזירת הפנים בישראל.

לפיכך, ממליצים החוקרים על הקמת מנגנוני תכנון ופעולה ממשלתיים אינטגרטיביים להשבת חוק, סדר ומשילות במובלעות הלא נשלטות בישראל; התמודדות עם הפשיעה בקרב החברה הערבית; הפחתת מתח, עוינות ואי-שוויון בין קבוצות וקהילות בישראל.
לגבי איראן ההמלצה היא להיערך לגיבוש הסכם גרעין בין איראן למעצמות וגם למצב של היעדר הסכם. נדרשת בניית אופציה צבאית להרחקת איראן מפצצה גרעינית, ומוטב בתאום עם ארצות הברית.

לגבי הפלסטינים ההמלצה היא לקדם מהלכים מדיניים וכלכליים-תשתיתיים לחיזוק הרשות הפלסטינית ולשיפור מרקם החיים של אוכלוסייתה. עם זאת, אחד מהחוקרים קובע כי כניסה לתהליך מדיני העשוי להוביל לסיכונים ביטחוניים טוב פחות מהמצב כיום של מצב ביטחוני וכלכלי יציב, ללא קידום מדיני.

המלצה חשובה נוספת היא להגדיל את המיקוד בפיתוח המדע, הטכנולוגיה ובלימודים טכנולוגיים, כדי לשמר ואף להגדיל את יתרונה היחסי המהווה נכס לביטחון הלאומי ולמעמדה בעולם.