"בבת אחת הייתה נסיקה. אנשים נהרו, סגרנו עסקאות בטלפון": ביקור בסניף של טרייד מוביל בחיפה

המלך של המגרש, העובד שמוביל בטבלת המכירות, המשבר באספקת הרכבים - והפיק שהגיע מיד אחריו: "אני מ־2001 בענף, לא זוכר תקופה כזאת" • ביקור בסניף של טרייד מוביל בחיפה • הברזייה

עומרי בצרי, ערן וינגז'ין, יוסרי מריח / צילום: איל יצהר
עומרי בצרי, ערן וינגז'ין, יוסרי מריח / צילום: איל יצהר

המטבחון של:

סניף טרייד מוביל בחיפה

משתתפים בשיחה:

1.עומרי בצרי, בן 41, אב לילד, איש מכירות וממלא מקום סגן מנהל סניף. 7 שנים בחברה                                                                                                                2.ערן וינגז'ין, 58, אב ל-3, וסב לשניים, מנהל הסניף בחיפה. 12 שנים בחברה
3.  יוסרי מריח, 31, אב לילד, מנהל תפעול בסניף בחיפה. שנתיים וחצי בחברה

על מה מדברים:

איפה אנחנו: בסניף החיפאי של טרייד מוביל, רשת למכירת רכבי יד שנייה שמתמחה בעסקאות טרייד־אין - רכישת רכב חדש מהיבואן, על ידי החלפת רכב קיים, שעובר השבחה ונמכר ללקוחות. מלבד חיפה, לרשת יש חמישה סניפים במרכז.

הסניף בחיפה הוקם לפני 11 שנים בהשקעה של מיליון שקל. מנהל הסניף, ערן, היה שם לגזור את הסרט. "אני פה מהבורג הראשון: התחלתי עם שני אנשי מכירות, והיום יש לנו שבעה, וגם עובד השבחה, מזכירה ושלושה אנשי תפעול".

מנהל התפעול, יוסרי, הוא מלך המגרש. הוא ושלושת העובדים תחתיו אחראים שכל 130 הרכבים במגרש יהיו תקינים וייראו טוב. והם אכן עומדים מצוחצחים ומסודרים כמו חיילים, בשורות מדויקות. "ברגע שהרכב מגיע מההשבחה, אנחנו ממקמים אותו, מדביקים לוגו ושמים את מפרט הרכב עם מחירון. כל עובד אחראי לאזור אחר", הוא מסביר. "אני בודק שאין רכב בלי דגלים או בלי ניילונים ושאין רכב שעומד לא נכון. אנחנו שולטים במגרש".

בפתח המגרש נמצא אולם המכירות, והבוקר הוא רועש ועמוס במתעניינים. בכל עמדה יושב איש מכירות, ומולו לקוחות פוטנציאלים. היתר ממתינים לתורם.
עומרי, סגן מנהל הסניף, שכבר 20 שנה בתחום, מבסוט. "מעבר לכסף, כל מכירה ממלאת אותי אישית. אנשי מכירות הם זן מיוחד - תזזיתיים, דינמיים, היפר־אקטיביים. אנחנו צריכים את הדלק של המכירה".

במהלך המכירה ערן עובר באולם, מחלק כיפים לעובד אחד, צועק לאחר "אין כמוך, אלוף", ועל עובד נוסף אומר "פאדי זה התותח שלנו". לאחר מכן הוא קופץ למשרד, שבמרכזו לוח גדול, ובו רשומים מאות נתונים בטבלה. הכול בכתב ידו. "אני כותב מי מוביל במכירות החודש, היעד הנדרש לבונוסים ועוד. העובדים מציצים בחטף, וזה נותן מוטיבציה".

הבוקר של ערן נפתח בשמונה. בכל יום הוא פותח את דלתות הסניף יחד עם גלית, פקידת הקבלה ("היא מקדימה אותי לפעמים. חרוצה. היא אגב העובדת האישה היחידה"). הוא נכנס מיד למשרדו, בודק אלו רכבים בתיקון, וכמה לקוחות אמורים להגיע.

לפני שהלקוחות מגיעים אולם המכירות הופך למעין בית כנסת. "בבוקר העובדים מניחים תפילין פה", אומר ערן. "זו אווירה שנותנת אנרגיה להמשך היום, מזכירה לכולנו שאנחנו עובדים מול בני אדם - ואהבת לרעך כמוך". טקס יומי נוסף נכנס עם גל האומיקרון: "יש לנו מסדר של בדיקות אנטיגן, לא לוקחים סיכונים", אומר עומרי. "הפחד שלי זה סגר, אני לא מסוגל לשבת בבית".

הקורונה הובילה לעיכובים בייצור שבבי רכב, מה שגרר חוסרים באספקת רכבים. "כל ענף הרכב חטף מכה מאוד רצינית. לא היו מכוניות", נזכר עומרי. ערן מספר איך התגברו על המחסור במלאי: "מיד בתחילת המשבר עברנו לקנות רכבים ישירות מלקוחות פרטיים, ושילמנו להם מעל המחירון". ואז, מתאר עמרי, הגיע הפיק: "בבת אחת הייתה נסיקה. אנשים נהרו, סגרנו עסקאות בטלפון. אני מ־2001 בענף, לא זוכר תקופה כזאת".

רכבים חשמליים מיד 2: "יש שני רכבים חשמליים כרגע במגרש", אומר יוסרי, אך ערן מוסיף שאין הרבה עניין מצד הצרכנים. "אנחנו מוכנים לעתיד - אבל הבנזין לא ייעלם מהנוף".