רוסיה מקפלת את "התרגיל" הצבאי – השווקים צבועים בירוק, הנפט יורד

רוסיה הודיעה על נסיגת חלק מכוחות הצבא מגבול אוקראינה, כך דיווח שירות החדשות "אינטרפקס", שציטט את משרד ההגנה במוסקבה. דובר משרד ההגנה הרוסי אמר כי יחידות צבא מהמחוזות הדרומיים והמערביים של רוסיה כבר החלו להחזיר כוחות לבסיסם.

עם זאת, לאחר הודעת הרוסים על הסגת חלק מכוחותיהם מאזור הגבול עם אוקראינה, מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, אמר כי לא נראו סימנים בשטח לצמצום הנוכחות הצבאית. 

ובכל זאת, הדיווח הפיג את החששות מתקיפה צבאית אפשרית על אוקראינה שהגיעו השבוע לשיאן עם פינוי שגרירויות של מדינות המערב מקייב, לצד החשש מההשלכות הכלכליות כי פגיעה באספקת הסחורות מרוסיה תגביר ישירות את האינפלציה.

עד אתמול, ובהיסמך על תצלומי לוויין מהגבול, הערכות מודיעין ואף שיחה רשמית בין ולדימיר פוטין לג'ו ביידן - הממשל בארה"ב צפה העריך כי פלישה רוסית עלולה לפרוץ בכל רגע והורה לאזרחיו לעזוב את האזור. "אנחנו לא יכולים לקבוע את היום בשלב זה, ואנחנו לא יכולים לקבוע את השעה, אבל זו אפשרות מאוד מאוד ברורה", אמר יועץ הביטחון הלאומי של הנשיא ג'ו ביידן, ג'ייק סאליבן בשישי. הרוסים מצדם הכחישו כוונה כזו, אך כשהכוחות הצבא ניצבו זה מול זה על הגבול החם כל תקרית עשויה להוביל להסלמה.

הדיווח על התקפלות הכוחות במסגרת מה שהוגדר על ידי רוסיה כ"תרגיל" צבאי גורר בהתאם תגובה בשווקים הפיננסים ובשוק הסחורות. עם ירידת מפלס הלחץ מחיר הנפט נסוג מהרמה הגבוהה שרשם מאז 2014 על רקע המתיחות, ומחיר חבית יורד בכ-3% מתחת לרמה של 94 דולר. הערכות בשוק האנרגיה צפו כי מחיר חבית נפט עשוי לקפוץ ל-120 דולר בתרחיש של פלישה רוסית. 

החוזים העתידיים על התירס והחיטה יורדים ב-1% עד 2%, הפלדיום יורד ב-3.5% ומנגד החוזים על הגז הטבעי קופצים בכ-5% כשבאיחוד האירופי יכולים לנשום לרווחה לעת עתה שכן רוסיה מספקת 40% ממוצרי הנפט והפחם שלה וחמישית מהגז הטבעי. בבורסות ניו יורק החוזים העתידיים נסחרים בעליות, בורסות אירופה צבועות בירוק והדולר בעולם יורד. 

בשוק המקומי השקל מתחזק על רקע החלשות הדולר בעולם וצפי לעלייה במדדים בניו יורק. הדולר  צונח לרמה של 3.22 שקלים, האירו  יורד לרמה של 3.66 שקלים.

החששות מהסלמה אזורית כתוצאה מפלישת 'הדב הרוסי' העלו שלל תרחישים לגבי פגיעה אפשרית בכלכלה העולמית, כמו עליית האינפלציה בה נאבקים הבנקים המרכזיים בעולם בדרך של הידוק המדיניות המוניטרית. לדברי גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, "חוץ ממספר כלכלות במזרח אירופה, הסחר שאינו של מוצרי אנרגיה עם רוסיה ואוקראינה הוא קטן ולכן הפגיעה הישירה של הפרעות סחר עם רוסיה ואוקראינה בביקוש לסחורות ולשירותים בשאר העולם צפוי להיות קטן יחסית (במקרה של פלישה רוסית - ג.ב.ס). לארה"ב, הודו, יפן ואמריקה הלטינית יש קשרי סחר קטנים מאוד עם רוסיה. עם זאת, מכיוון שרוסיה היא יצרנית סחורות (commodities) גדולה, הסיכון הכלכלי העיקרי של רוכשי הסחורות מחד, והתועלת עבור יצרני סחורות מאידך, הוא פגיעה בסוג זה של סחר ועליית מחירים ניכרת".

מלבד ההשפעות הישירות על סעיפי האנרגיה, החשש מפלישה רוסית מיוחס בין היתר להשלכות ישירות על האינפלציה דרך מחירי המזון. "רוסיה ואוקראינה מייצאות רבע מהחיטה בעולם, ואוקראינה היא יצואנית תירס גדולה, עם אזורי הגידול העיקריים שלה בדרום ובמזרח המדינה ליד רוסיה, כלומר היה חשש לפגיעה באספקת התבואה העולמית. יתרה מכך, רוסיה היא יצואנית הדשנים הגדולה בעולם. בהתחשב בכך שדשנים הם מפתח לגידול דגנים ומוצרי מזון אחרים, אספקה מוגבלת עלולה להעלות את מחירי המזון עוד יותר", הוסיף בפמן.