שכירים | דעה

ה"פטור" מדוח שנתי עולה לשכירים ביוקר

חובת הגשה של דוח שנתי גם לשכירים היא דרך פשוטה להחזיר לציבור מיליארדי שקלים ששייכים לו, ובמקביל לצמצם את תופעת ההון השחור ולהגביר את השקיפות • דוח מבקר המדינה קבע כי הרשויות חייבות קרוב ל-4 מיליארד שקל למיליוני שכירים, אולם 80% מהם לא דורשים את הכסף

דוח שנתי / צילום: Shutterstock, SFIO CRACHO
דוח שנתי / צילום: Shutterstock, SFIO CRACHO

ברוב מדינות המערב, כל אזרח חייב להגיש  דוח שנתי. בישראל, לעומת זאת, רק בעלי הכנסה שנתית של 650 אלף שקל ויותר, או שכירים בעלי הכנסות נוספות, נדרשים להגיש דוח שנתי. זה יוצר עיוות, שחובה לתקן.

ה"פטור", לרוב השכירים מחובת הגשה של דוח שנתי, בפועל עולה להם מיליארדי שקלים בשנה, בהחזרי מס שמגיעים להם אך נשארים בקופת המדינה. דוח מבקר המדינה קבע כי הרשויות חייבות קרוב ל-4 מיליארד שקל למיליוני שכירים, אולם 80% מהם לא דורשים את הכסף שלהם.

חובת הגשת דוח שנתי לכלל האזרחים, תיטיב עם כל הצדדים: השכירים יקבלו כל שנה את החזרי המס שמגיעים להם, והרשויות יוכלו לעקוב אחר הכנסות ותשלומים לא מדווחים. כך ניתן יהיה לצמצם את תופעת ההון השחור שהפכה למכת מדינה.

ההחלטה לפטור את מרבית השכירים מהגשת דוח שנתי, התקבלה בעבר מארבע סיבות עיקריות: חוסר בכוח-אדם לבדיקת הדוחות, פטור לאוכלוסיות הנמצאות מתחת לסף המס, "חיסכון" למדינה של יותר ממיליארד שקל בשנה בהחזרי מס שאינם נדרשים, והקושי בהכנת הדוחות ומסירתם.

ברור כי הנקודות האלו כבר לא רלוונטיות בעולם של היום. הדיגיטציה של עולם הפיננסים התקדמה מאוד, והגשת דוחות הפכה למשימה קלה ונגישה.  רשות המסים עצמה כבר מאפשרת להגיש דוחות בצורה מקוונת, והצטיידה במערכות שמאפשרות לכוח-אדם מצומצם לבדוק דוחות רבים, בלי להגדיל את מספר העובדים.

חובת הגשת דוח שנתי גם תסייע למעמד הביניים, ובהמשך למעמדות החלשים - שתי קבוצות שסובלות מיוקר המחיה וגם ככה בקושי גומרות את החודש. ההערכה היא כי דווקא אוכלוסיות שמתחת לסף המס, זכאיות פעמים רבות להחזרי מס, ממשיכת פנסיות, דמי לידה, דמי אבטלה ועוד. ומעמד הביניים, שרובו משלם משכנתה וביטוח על המשכנתה, זכאי למשל להחזר של 20 אלף שקל עבור כל מיליון שקל שהוא משלם בביטוח משכנתה. הוא פשוט לא יודע את זה.

יש לא מעט סיבות נוספות לחייב כל אזרח בהגשת דוח שנתי. בראש ובראשונה, זה יסייע לצמצם את ההון השחור, יאפשר לרשויות לעקוב אחר כספים לא מדווחים, ויגדיל את הכנסת המדינה ממסים (אגב, בסכום גבוה בהרבה מהחזרי המס שהמדינה תידרש להחזיר לאזרחים). יש בכך גם צדק בסיסי: המדינה צריכה לשלם לאזרחיה את המסים שמגיעים להם, ואין סיבה שעובדים שכירים שמשלמים מס כחוק, לא יקבלו את הכסף שמגיע להם, בלי לרדוף אחריו. המדינה גם תוכל לשפר את הטיפול באוכלוסיות מוחלשות, בזכות מידע רחב ומדויק יותר על מצבן האמיתי. ולבסוף, זה יוביל לשינוי הדרגתי ביחס של הציבור לרשויות המס. הפחד ייעלם, והאזרח יידע שמס הכנסה הוא גוף שירותי, שפועל לטובת כלל האזרחים.

טוב יעשו חברי הכנסת אם יובילו את הנושא לחקיקה, ובמקביל ירחיבו את סל ההוצאות המזכות בהחזר מס, כדי לעודד עוד ועוד ישראלים להגיש דוחות. ניתן, למשל, להעניק לציבור הטבה של עד אלף שקל בדמי רישום לגנים, צהרונים, בית ספר או כל נושא אחר.

חובת הגשה דוח שנתי היא דרך פשוטה, להחזיר לציבור מיליארדי שקלים ששייכים לו, ובמקביל לצמצם את תופעת ההון השחור ולהגביר את השקיפות. זהו צעד חשוב בשינוי המציאות, במטרה לתגמל את מיליוני האזרחים הישראלים ההוגנים, במקום את אלו שעושים "קומבינות" ונהנים מהיעדר הפיקוח במצב הקיים. תנו לרוב הדומם לנצח.

הכותב הוא מנכ"ל חברת tax:on ובעבר כיהן כבכיר ברשות המסים