הצוללת | פודקאסט

המשחק הכלכלי שמאחורי המערכה באוקראינה

למלחמה בין רוסיה לבין אוקראינה תהיה השפעה כלכלית גם על מעצמות המערב • שתי המדינות מחזיקות באוצרות טבע חשובים: גז טבעי, דגנים וגז הנאון שהכרחי לייצור שבבים • האם אירופה בדרך להסכם שיסדיר מחדש את מאזן הכוחות? • האזינו

חיילים אוקראינים מתרגלים אמל''ח שקיבלו מארה''ב / צילום: Reuters, EyePress News
חיילים אוקראינים מתרגלים אמל''ח שקיבלו מארה''ב / צילום: Reuters, EyePress News

כבר חודשים שנושבות רוחות מלחמה בציר מוסקבה-קייב, כשההערכות היו שעימות יפרוץ בקרוב. אלא שנכון למועד כתיבת שורות אלו, עימות טרם החל ויותר מ-100 אלף חיילים רוסים שנפרשו על הגבול, עוד לא פלשו לאוקראינה. לפי חלק מהדיווחים, אפילו הייתה נסיגה של כוחות.

הרקע נוגע בעיקר לאפשרות שאוקראינה תצטרף לברית נאט"ו, המאחדת עשרות מדינות במערב. אך אם בוחנים את האינטרסים הכלכליים של רוסיה ושל אירופה, נראה שמלחמה לא תשרת את הצדדים.

רוסיה מחזיקה באוצרות טבע שהמערב נסמך עליהם: נפט, גז טבעי, ומינרלים. אירופה, ובעיקר גרמניה תלויים בגז הטבעי. שליש מהגז שמגיע לאיחוד האירופי מקורו ברוסיה. בגרמניה, מחצית מגיע מרוסיה.

מאגרי הגז באירופה במינימום היסטורי

המתיחות מתרחשת כשמאגרי הגז האירופיים נמצאים במינימום היסטורי. המאגר הגדול ביותר בגרמניה מלא ב-3%, והמצב באחרים לא טוב בהרבה. הסיכון שאספקת הגז תיפסק מעורר באירופה חששות, לא רק ממחירי האנרגיה, גם מתסריט שבו החימום לבתים נפסק, תעשייה כבדה משעה ייצור והפסקות חשמל. גרמניה רואה את הדברים כחלק מהסחר החופשי עם רוסיה, אבל נשיא ארה"ב לשעבר טראמפ היה בוטה יותר כשאמר שגרמניה "שבויה לחלוטין" של מוסקבה.

אלא שגם רוסיה זקוקה לכסף האירופי - מאוד. קרוב לשליש מהתמ"ג הרוסי מקורו במגזר האנרגיה, והמדינה השקיעה מיליארדים ביצוא גז ונפט. היא מייצאת לגרמניה אנרגיה בעשרה מיליארד דולר בשנה, ואחרי הזרמת הגז בנורד סטרים 2, הסכום עשוי להיות מוכפל.

אחת הסיבות שגרמניה נקלעה למצב העניינים הנוכחי היא החלטה שהתקבלה לפני יותר מעשור, לסגור בהדרגה את כל תחנות הכוח האטומיות שלה אחרי האסון בפוקושימה. עד סוף השנה היא צפויה לשים קץ לאנרגיה אטומית בשטחה. במקביל, היא מסתמכת יותר על גז טבעי, מה שהופך אותה לתלויה ברוסיה.

אך אירופה לא רק תלויה בגז הרוסי, אלא גם במוצר נוסף שרוסיה ואוקראינה מייצרות: דגנים. רוסיה ואוקראינה הן יצרניות החיטה הגדולות בעולם. כבר לפני כשבועיים רוסיה הקפיאה את ייצוא הדשנים והחשש הוא שאם המגמה הזו תמשיך, מחירי המזון באירופה, שהתייקרו באחרונה, יתייקרו בעתיד אפילו יותר.

גם סוגיית ייצור השבבים משתלבת. לרוסיה אין מפעלי שבבים וללא ייבוא היא לא תוכל לייצר כמעט דבר. מנגד, לרוסיה יש מנוף חזק על המערב: גז הנאון. 90% מאספקת גז הנאון המשמש בתהליך ייצור השבבים מגיע מאוקראינה. לכן, אם רוסיה תכבוש את אוקראינה, לא יהיה למרבית העולם נאון.

גם ארה"ב אינה מעוניינת בהסלמה, אבל האינטרסים שלה לאו דווקא כלכליים גרידא. היא שואפת לחזק את תעשיית הנשק שלה באמצעות חיזוק נאט"ו וחימוש אוקראינה. ארה"ב רוצה לשמר את הסטטוס קוו הטריטוריאלי באירופה שנשמר כמעט במלואו, מימי סוף המלחמה הקרה. מה יכול לערער את מאזן האימה? אולי תחושת העלבון של נשיא רוסיה פוטין, מהימים שבהם ביקש בעצמו להצטרף לברית נאט"ו ונדחה.

איך ייפתר המשבר הנוכחי, והאם נגיע בכל זאת למלחמה? קשה לדעת. אבל אפשרות אחת היא הסכם שיסדיר מחדש את מאזן הכוחות באירופה. על כל זאת, ועוד, בפרק נרחב של פודקאסט הצוללת של גלובס.