מלחמת אוקראינה והיחסים עם סין: לאן צועדת הדיפלומטיה הישראלית?

מה לעשות כאשר מלחמה גלובלית תתקרב אל שערי ישראל? זו שאלה הרבה יותר מדי דחופה מכדי שבירורה יידחה עד-אחרי-הבחירות-הבאות-או-אלה-שיבואו-אחריהן • זה עניין המצריך הסכמה לאומית רחבה

כבר לפני 72 שנה ישראל ניסתה להשתמט מלבחור צד במלחמה זרה. זה קרה בקוריאה, ב־1950, לאחר פלישה קומוניסטית שזעזעה את העולם • כדי להישאר נייטרלית, יחסית, היא אפילו חיברה תוכנית שלום, שעוררה עניין בינלאומי ניכר • זה לא עבד וישראל הייתה צריכה לבחור, והיא בחרה בדמוקרטיה המערבית

יש אינטרסים, ומותר לנהוג על פיהם, אבל אין זאת אומרת שצריך לשתוק לנוכח עוול • זה הזמן לסדרת חינוך על מדיניות חוץ וערכים

ישראל כבר בחרה פעם אחת, ב-1950, ובכך הפכה לחלק מהמערב בימי המלחמה הקרה • גורלן של שתי ארצות רחוקות, אוקראינה וטייוואן, עומד לחייב אותה לבחור שוב

"מדיניות חוץ" היא יותר מהגדרה צרה של אינטרסים • לפעמים צריך להעדיף את הנעלה על המועיל • מיליון בני אדם במחנות ריכוז הם אולי סיבה למחווה קטנה של מחאה

פעם היה זה רצון להשתייך ל"משפחת הדמוקרטיות" • עכשיו משאת הנפש הישראלית היא להגיע אל שליטים יחידים, בלי קואליציות או דעת קהל • ארדואן, פוטין או שי ג'ינפינג

סין מלקקת שפתיה אל מול המאבקים שבדמוקרטיה האמריקאית. היא, ותומכיה במערב, משוכנעים ביתרונות "הדגם הסיני" • מי צריך דמוקרטיה כשיש הצלחה

רוסיה וסין רוכשות יתרון ברור ב"מלחמת החלל" • ישראל מאבדת יתרונות אסטרטגיים • המשוואה הגלובלית משתנה, ו"האופציה האמריקאית" בת מאה השנה מסתיימת והולכת