לקבל יתרון בפרידה: מרוצי הסמכויות שכדאי להכיר לפני שמתגרשים

כמעט כל מי שעבר הליך גירושים בחייו מכיר את המנוח "מרוץ הסמכויות". מדובר בכינוי לתופעה שנולדה על רקע הסמכויות החופפות של בתי הדין הרבניים ובית המשפט האזרחי במסגרת סכסוכי משפחה. הדין הדתי שולט בענייני נישואים וגירושים; ובכל הקשור לחלוקת רכוש בין בני זוג, הדין האזרחי הוא המחייב. איפה מתחילה "הבעיה"?

במסגרת סמכותם לדון בכל העניינים הכרוכים בגירושים בין בני זוג, מגיעים אל בתי הדין הרבניים גם נושאים נלווים להליך הגירושים, ובהם ענייני חלוקת הרכוש, משמורת ומזונות. הסמכויות החופפות הללו הולידו מעין "תחרות" בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט האזרחיים, כאשר בן/בת הזוג שהקדימו להגיש תביעה לאחת הערכאות הוא זה שקובע היכן יידונו המחלוקות המרכזיות בסכסוך הגירושים.

התחרות בין בני הזוג משמעותית לא רק לשאלות המשמרות והמזונות של הילדים, וגם לא רק לשאלות האם בגידה היא עילה להפסד רכוש. ואולם "התחרות" בין בני הזוג לא מסתיימת רק בערכאה שבה יידון הסכסוך.

"כאשר בני זוג נפרדים, מתפתח מרוץ סמכויות בו כל אחד רוצה לקיים את ההליך בערכאה הנוחה יותר לפוזיציה שלו. ישנו המרוץ הידוע בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה, אך יש מרוצי סמכויות שהם בעלי השפעה משמעותית להמשך ההליך ואינם ידועים לרבים, בהם מרוץ סמכויות בנוגע לפירוק חברה משפחתית בגירושים או מרוץ סמכויות בין מדינות", מסביר עו"ד רועי סידי, מומחה לדיני משפחה ממשרד סידי עורכי דין. 

 עו''ד רועי סידי / צילום: גבריאל בהרליה

שאלת הערכאה המתאימה עוברת דרך שלל שאלות משפטיות וכלכליות, בהן מה קורה כאשר בני הזוג הם בעלי מניות בחברה, או כאשר אחד מבני הזוג הוא בעל אזרחות זרה? האם אפשר להעביר את הדיון מבית המשפט כלכלי לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני בעיצומם של ההליכים? - ועוד ועוד שאלות שבלבן קו מחבר אחד: מרוץ הסמכויות.

אז מהו מרוץ הסמכויות, ואיך אפשר לקבל יתרון על קו הזינוק הלא נעים בעליל של הליך הגירושים? עו"ד סידי מספק תשובות לכמה מהשאלות.

כאשר אני מעוניין להתחיל תהליך פרידה מבן/ת, מהן האפשרויות העומדות בפניי בבחירת ערכאה משפטית?

עו"ד סידי: "בסכסוך בין בני זוג, הצעד המשפטי הראשון הוא הגשת בקשה ליישוב סכסוך. את הבקשה ניתן להגיש בבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, ובשלב זה אין זה משנה. הצד שמגיש את הבקשה, ככל שיישוב הסכסוך לא מצליח, תהיה לו האפשרות להחליט איפה להגיש את התביעות המשפטיות - האם בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. מקובל לחשוב שלכל צד יש את הערכאה העדיפה לו, אך אין הדברים מובהקים. בכל מקרה, כדאי להיות זה שבידו האפשרות לקבוע".

בעבר היה נהוג לחשוב שבית הדין הרבני "טוב" לגברים, ובית המשפט האזרחי עדיף לנשים. התפיסה הזו השתנתה פלאים, ופעמים רבות התברר לזוגות כי בית הדין הרבני פסק מזונות גבוהים יותר עבור ילדים מאשר בית המשפט או חלוקת רכוש לא שוויונית לטובת האישה.

בכל מקרה, עורכי הדין בתחום דיני המשפחה ממליצים להיות הצד שיוכל לבחור איפה להגיש את הבקשה. וגם אז, העובדה שהגשת בקשה ליישוב סכסוך "ראשון/ה", לא מספיקה. רצוי ליידע את הצד השני בהקדם. "ההמלצה היא שאחרי שמגישים את הבקשה באמצעות שליח, לשלוח הודעה על כך גם לבן/ת הזוג עוד באותו היום. שלא יוכל לטעון 'לא ידעתי' ולנסות להגיש בערכאה אחרת", מסביר עו"ד סידי.

יש לנו חברה משפחתית, ובן זוגי הוא בעל מניות. מה המשמעות אם הליך ההיפרדות ינוהל בבית המשפט הכלכלי?

עו"ד סידי: "בית המשפט הכלכלי עוסק בסוגיות הנוגעות לניהול החברה עצמה. כאשר יש מצב בו שני הזוג שניהם בעלי מניות בחברה, ויש טענה לקיפוח (כלומר, ניהול כלכלי של בעל מניות אחד שפוגעת באחר), ניתן לפנות לבית המשפט הכלכלי. כאשר ההליך מתנהל בבית המשפט הכלכלי, המשמעות היא שההליך יתמקד בסוגיה המסחרית, בעניינים הנוגעים לניהול החברה, האם יש קיפוח בעל מניות או אין - ללא התייחסות לסכסוך המשפחתי".

עו"ד סידי מוסיף כי "כאשר יש טענה מהותית לקיפוח, כדאי לנהל את הסכסוך בבית המשפט הכלכלי. ההליך יותר מהיר בבית המשפט הכלכלי, לפי הכללים הנוהגים בין בעלי מניות רגילים. אם אין טענות מהותיות לקיפוח, ושורש המחלוקת הוא סכסוך משפחתי, עדיף לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה עדיף כאשר מדובר בסכסוך משפחתי, ומבקשים סעדים של הפרדה. בית המשפט לענייני משפחה לוקח בחשבון שיקולים של פגיעה בילדים קטינים ושיקולים הנוגעים לענייני משפחה".

אם התחלנו הליך בבית המשפט הכלכלי, האם אפשרי יהיה להעביר את ההליך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני?

המעבר בין בתי המשפט הכלכלי והמשפחתי ובית הדין הרבני בלב ההליך המשפטי הוא מוגבל, אך אפשרי בנסיבות מאוד מסוימות. לדברי עו"ד סידי, "לבית המשפט לענייני משפחה יהיה אפשר לעבור, אבל קשה. כאשר התובע פנה לבית המשפט הכלכלי, אזי בעצם הפנייה הוקנתה הסמכות לבית המשפט הכלכלי, ויהיה קשה לבקש להעביר. לבית הדין הרבני בכלל לא ניתן לעבור. אם בית המשפט יתרשם כי לב העניין הוא הבעיה המשפחתית, ולא עובדת היותם בעלי מניות שהסתכסכו ביניהם מסחרית, אז יכול להיות שבית המשפט יעביר מיוזמתו את ההליך לבית המשפט לענייני משפחה".

גם הנתבע, אשר לא בחר את הערכאה לפתוח בה את ההליך, יכול לנסות להעביר את ההליך לבית המשפט לענייני משפחה, אך הוא צריך לתמוך הבקשה בראיות שמדובר בסכסוך משפחתי בין אנשים שהם במקרה גם בעלי מניות, ולא בסכסוך מסחרי בין בעלי מניות.

בת זוגי היא אזרחית מדינה אירופית, והתחתנו שם. האם היא יכולה לפתוח תיק גירושים שם, ומה המשמעות מבחינתי?

עו"ד סידי: "יש מרוץ סמכויות בין הארץ לחו"ל, בעיקר בעניין הרכוש. לגבי מזונות אישה ומזונות ילדים - מי שמוסמך לדון זו הערכאה הנמצאת במדינה בה בני הזוג מתגוררים רוב השנה. לגבי רכוש - כאשר יש רכוש גם בארץ וגם בחו"ל, בהחלט ייתכן מרוץ סמכויות, שאחד הצדדים יבקש להגיש כאן ולבקש שכל הנושאים הרכושיים ידונו בארץ. זה יכול להיות משמעותי, כיון ששכר-טרחה של עורכי דין זרים הוא גבוה, וגם הדין שם הוא שונה. לכן, תמיד כדאי להקדים להתייעץ עם עורך דין במדינה הרלוונטית".

אם אני פותח תיק כאן בארץ, האם זה מונע מהצד השני לפתוח הליך מקביל בחו"ל?

עו"ד סידי: "זה לא מונע, אך זה מקשה. מה שניתן לעשות זה להגיש לבית המשפט בישראל לתת צו חוסם, אשר מונע מהצד השני להגיש בקשה בחו"ל. ברגע שניתן הצו, אזי יצטרך הצד השני לפנות לבית המשפט שנתן את הצו, להסביר מדוע ההליך בחו"ל איננו פוגע, ובית המשפט יחליט האם לבטל או לא".