המעיטו בערכן, אבל הסנקציות של המערב יכולות למוטט את כלכלת רוסיה

המערב נמנע מהתנגשות צבאית עם רוסיה אך בהחלט לא נמנע מהפעלת כוח • גודלו, עוצמתו ומהירותו של החרם הכלכלי הם חסרי תקדים ועשויים למוטט את הבנקאות ואת המערכת הפיננסית הרוסית • פוטין ומקורוביו אולי יצליחו לשרוד אבל העם הרוסי הולך לשלם מחיר כבד

שערי חליפין במוסקבה / צילום: Associated Press, Dmitri Lovetsky
שערי חליפין במוסקבה / צילום: Associated Press, Dmitri Lovetsky

דמיינו כי קמתם בוקר אחד וכרטיס האשראי לא עובד. רצתם לבנק להוציא קצת מזומן כדי לקנות במכולת. שם מצאתם תור של מאות אנשים, ועל הדלת שלט: "עד 1,000 שקל ללקוח". מסתבר כי לכולם יש בעיה דומה ובבנק אין מספיק שטרות כסף כדי לכסות אלא חלק קטן מהפיקדונות. ביקשתם איפוא להדפיס כמה פנקסי צ'קים מהסוג הישן והטוב, בתקווה שהם יתקבלו בסופרמרקט. אך לאחר המתנה של חמש שעות, נאמר לכם כי ייקח לפחות חודש עד שתקבלו את הפנקס האחד שמוקצב לכם.

עתה דמיינו כי כל זה קורה במקביל לא רק לצרכנים אלא גם לכל העסקים, החברות, הבנקים והמוסדות במשק. איש אינו יכול לשלם, לגבות, לייבא, לייצא, להשקיע או אפילו למכור נכסים פיננסיים בבורסה. זו פחות או יותר הסיטואציה שמתרחשת ובאה על רוסיה בימים ובשבועות הקרובים. מה שהנשיא ולדימיר פוטין ומקורביו כנראה לא הבינו עד תום, הוא שבעולם מודרני, ממוחשב ומחובר, אלימות פיזית היא רק סוג אחד של כוח. סוג אחר, והרסני לא פחות, הוא המלחמה הכלכלית.

תור לכספומט במוסקבה / צילום: Associated Press, Pavel Golovkin
 תור לכספומט במוסקבה / צילום: Associated Press, Pavel Golovkin

ההתנגדות שפוטין אולי צפה, וזו שתפסה אותו בהפתעה

בעבר כבר הושתו על רוסיה, כמו גם על איראן, סוריה ומדינות רבות אחרות סנקציות, והן שרדו. לכן כנראה הניחו פוטין ואנשיו כי עד שהמערב יזוז אוקראינה תיפול, ולאחר מכן הם יוכלו להתמודד בקלות עם כמה סנקציות חלושות מצד חלק ממדינות המערב המפוצל. בהערכה זו הייתה כך מסתבר טעות כפולה.

העמידה של אוקראינה אולי הפתיעה את הפרשנים באולפנים, אך לא את מי שמכיר את ההיסטוריה. בסוף 1943, במבצע דנייפר, שחרר הצבא האדום העצום של סטאלין את מזרח אוקראינה. לצבא האדום נלוו יחידות האֶן-קָה-וֶה-דֶּה מעוררות האימה (אז הגוף המרכזי לענייני ביטחון פנים ושיטור בברית המועצות. הגוף העיקרי שעסק בריגול פנים, ניהול מערך הגולאגים ובדיכוי מתנגדי המשטר, שלימים הפך לקג"ב). נוכחותם של אלו לא הרתיעה את הצבא הלאומי אוקראיני (UPA) שמנה כ- 200-150 אלף לוחמים והוא פתח במלחמת גרילה נגדם. בפברואר 1944 הרגה יחידה של ה-UPA מהמארב את גנרל ניקולאי וטוטין, מפקד החזית כולה, גיבור ברית המועצות, ואחד ממפקדי השדה הבכירים והמוצלחים ביותר של הצבא האדום. הלחימה מול יחידות ה-UPA נמשכה עד לתוך שנות ה-50 ונהרגו בה מעל 120 אלף מורדים אוקראינים ומעל 100 אלף, כולל בני משפחה, נעצרו וגורשו למחנות בסיביר. פוטין לבטח הכיר והבין את העיקשות האוקראינית וקיווה להביסה, אך הוא כשל לחלוטין להבין את ההתעקשות המערבית ואת כוחה העצום, אף בלא לירות כדור אחד.

לא עבר שבוע מאז החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה וכל מדינות המערב, כולל יפן וגם שוויץ, שוודיה ופינלנד הניטרליות, שילבו ידיים בסנקציות מרחיקות לכת שמטרתן לנתק את הכלכלה הרוסית מהכלכלה העולמית. בראש המאמץ, ניתוק רוסיה מהמערכת הפיננסית העולמית שמהווה את צינור החמצן של הכלכלה כולה. המהלך החל עם ניתוק חלקים מהמערכת הבנקאית ממערכת הסוויפט העולמית, והטלת סנקציות על ידי הבנקים המרכזיים. סוויפט אינה בנק או מערכת תשלומים, אלא סוג של מערכת תקשורת שמרכזה בבלגיה, המאפשרת לבנקים לתקשר ביניהם באופן מאובטח לצורך העברת כספים ביניהם באופן יעיל ומהיר יחסית. המערכת מהווה כלי בסיסי למסחר בינלאומי וחיונית לכל מדינה המבקשת להשתתף בכלכלה העולמית. אך עד כמה שהניתוק מהמערכת יכול לנתק את רוסיה מהכלכלה העולמית, הסנקציות מטעם הבנקים המרכזיים חמורות עוד יותר. הן עלולות לגרום למערכת הבנקאית והפיננסית הרוסית כולה להתמוטט ולפשוט את הרגל.

סחר חוץ אחראי לכמעט מחצית מהכלכלה הרוסית

התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הרוסי עמד על כ-1.5 טריליון דולר ב-2020 וכ-1.7 טריליון דולר ב-2019. בשנת 2020 עמד היצוא הרוסי על כ-379 מיליארד דולר, כמעט 240 מיליארד מתוכם הם מוצרים הקשורים לאנרגיה (נפט, גז ופחם). היבוא עמד על כ-305 מיליארד דולר, בעיקר מכוניות, תרופות, מטוסים ומזון. במילים אחרות כמעט מחצית מהתמ"ג, באופן ישיר או עקיף, קשורה לפעילות של יבוא או יצוא. כל אלו יפגעו קשות מהשילוב של סנקציות הסוויפט והבנקים המרכזיים.

ניקח לדוגמה חברה רוסית המייבאת מוצרים מחו"ל. הכנסותיה מהשוק המקומי נקובות ברובלים, הוצאותיה לרכישת המוצרים בחו"ל נקובות בדולרים, באירו או במטבע זר אחר. מאז אמצע פברואר קפצו הוצאותיה בכ-40% בגין התרסקות הרובל. אך זו הקטנה שבבעיותיה. את מטבע החוץ הנדרש לשם היבוא היא צריכה לרכוש מהבנק המקומי.

 
  

לבנקים ברוסיה פקדונות במטבע חוץ של כ-65 מיליארד דולר, בהם ישתמשו בכדי לספק את הביקוש הזה למטבע חוץ. למפקידי המט"ח תהא יתרה רשומה בחשבונם, אך זו אינה אלא זכות, קרי תביעה לקבלת מט"ח זה. אך לא הבנק ולא המפקידים היו מודאגים שמא המט"ח לא יהיה זמין. לבנק המרכזי הרוסי היו לפני המשבר כ-630 מיליארד דולר ברזרבות, וכך היה מסוגל לסייע בקלות לבנקים המסחריים באספקת מט"ח כנדרש.

הידיעה הזו מרגיעה את כל השחקנים. המפקידים אינם מודאגים כי לא יקבלו את כספם, היצואנים מסכימים להמשיך להפקיד את התמורה המגיעה במט"ח בחשבונם בבנק, והיבואנים מוכנים לקיים עסק ולהזמין ולהתחייב לספקים בחו"ל. אך מה יקרה לכל המערכת אם יתברר כי לבנק אין בעצם מטבע חוץ בנמצא ואין לו כל גיבוי לקבלת מטבע כזה מהבנק המרכזי?

מה שווים החשבונות כשיתרות המט"ח נעלמות

דוח של הבנק המרכזי הרוסי מסוף יוני 2021 מלמד כי כ-22% מהיתרות (שעמדו אז על כ-592 מיליארד דולר), הוחזקו במטילי זהב המאוחסנים אי שם ברוסיה. כ-14% נוספים היו מוחזקים בסין במטבע המקומי, היואן. שאר הרזרבות מושקעות במזומן או באיגרות חוב במדינות המערב השונות ובמוסדות בינלאומיים. הקפאת הנכסים הרוסיים על ידי הבנקים המרכזיים משמעה כי רזרבות אלו אינן באמת קיימות מבחינת המערכת הבנקאית הרוסית.

אך לא רק נכסי המט"ח אינם קיימים, גם עתודות הזהב העצומות הן חסרות ערך ממשי. מאחר שהמסחר הבינלאומי אינו מתנהל בזהב ומאחר שרוב ערוצי המסחר והעברות הכספים משותקים, הדרך היחידה להפוך את הזהב לכספים ברי שימוש, לכאורה, היא שינוע יתרות הזהב לטריטוריה ידידותית יחסית, כמו סין, בתקווה שזו תסכים לממש החזקות אלו עבור רוסיה.

 
  

תרגיל זה הוא לא רק מסוכן אלא גם לא מעשי בשום טווח זמן סביר. בהיעדר יתרות מט"ח של ממש בבנק המרכזי, גם חשבונות המט"ח בבנקים המסחריים הופכים לחסרי ערך, שעה שבעליהם מבקשים, אך ספק מצליחים, לקבלם חזרה לידהם. בהיעדר רזרבות וגיבוי של הבנק המרכזי ביחד עם קשיים עצומים בקבלת מט"ח חדש מיצוא, היבוא הרוסי עשוי להגיע לעצירה כמעט מוחלטת בתוך זמן קצר. הבנקים המסחריים לא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם לבעלי פיקדונות המט"ח, ורוב העסקים העוסקים ביבוא, כ-18% מהכלכלה, ייסגרו במהרה. מה שכמובן יצור אפקט דומינו הרסני על המשק כולו.

סליקת האשראי נחסמה, ואין מספיק מזומן

אך לא רק הבנקים המרכזיים ומערכת הסוויפט חונקים את הכלכלה הרוסית, גם חברות האשראי ויזה ומאסטרקארד הודיעו ביום שלישי כי יחסמו את הגישה למספר מוסדות פיננסיים רוסיים מרכזיים. ברשימה נכללים גם הבנק המרכזי הרוסי ואחדים מהמלווים הגדולים ברוסיה. בהיעדר גישה למערכות הסליקה לא יחלפו ימים רבים ורוב כרטיסי האשראי הנפוצים ברוסיה ייצאו מכלל שימוש.

אם הסנקציות נגד הבנק המרכזי וחסימת הסוויפט יעצרו כמעט לחלוטין את היבוא ויפגעו קשות ביצוא, הרי שחסימת הגישה למערכת הסליקה של כרטיסי האשראי תגרום לתוהו ובוהו ברמת הסופרמרקט המקומי. ב-2019 רק כ-31% מהעסקאות בחנויות ובמסחר הקמעוני ברוסיה היו במזומן. טכנית ספק אם ישנם בנמצא מספיק שטרות מזומנים כדי להחליף את הסליקה בכרטיסי האשראי הנדרשים בכדי לקיים את המסחר הקמעוני. אפילו אם המערכת הבנקאית תמשיך לתפקד כרגיל.

כל זה עשוי להביא לשיבושים מסיביים במסחר הקמעוני. לקוחות לא יוכלו לשלם לקמעונאים אלא על מוצרים חיוניים ביותר, אלו לא יוכלו לשלם לספקים של מוצרים שכבר נרכשו, ויאלצו לבטל הזמנות שכבר בקנה. ספקים ויצרנים לא יוכלו להזמין חומרי גלם ולשלם שכר, וכו' וכו'. הדרך מכאן לקריסה כמעט מוחלטת של הכלכלה ועימה רמת החיים לה הורגלו רוב הרוסים, במיוחד בערים הגדולות - קצרה ביותר.

המסחר עם רוסיה הופך לבלתי אפשרי

אך לא רק המוסדות הפיננסיים סוגרים על רוסיה, גם חברות בינלאומיות רבות הודיעו כי יעזבו את המדינה. במשך השבוע שחלף הודיעו ענקיות האנרגיה בי.פי ושל כי מכרו או ימכרו את השקעותיהן ברוסיה ויפסיקו כליל לפעול בה. זאת לאחר שלושה עשורים של השקעות בפיתוח במשק האנרגיה הרוסי, ענף היצוא המרכזי של המדינה. ביום רביעי הצטרפה לעוזבים חברת האנרגיה אקסון מובייל, חברת האנרגיה הגדולה בעולם. חברות אלו תרמו תרומה עצומה לתעשיית האנרגיה הרוסית, הן בהשקעות והן בידע ומומחיות. עבודה מאומצת בת עשורים של בניית תשתיות משותפות ירדו לטמיון בשבוע אחד ואת מה שנבנה במשך 30 שנה יהיה מאוד קשה לשקם שנים קדימה.

נטישת רוסיה, ביטול פרויקטים משותפים, ביטול השקעות והפסקה של העברת מוצרים וידע הולכים ומתפשטים כאש בשדה קוצים. חברת המשאיות הגרמנית דיימלר הודיעה כי תמכור את החזקותיה בחברת המשאיות המקומית קאמאז, אליה הצטרפה גם מרצדס המחזיקה גם היא בחלקים מהחברה. גם חברות השקעות בריטיות ואמריקאיות הצטרפו ליוצאים וכך גם פירמות רואי חשבון ועורכי דין בינלאומיות. כל זה יהפוך את הזמינות של השקעות ואשראי לקשה ביותר, זאת דווקא בשעה שהמשק הרוסי הולך וקורס וסובל ממחנק מיידי ומחסור חריף באשראי.

המרת מט''ח בסנט פטרסבורג / צילום: Associated Press, Victor Berzkin
 המרת מט''ח בסנט פטרסבורג / צילום: Associated Press, Victor Berzkin

לא רק הסנקציות של הממשלות יוצרות את האקסודוס הזה. הסנטימנט הציבורי מביא לפעולה גם חברות רבות שאינן מחויבות לכך. כך למשל אפל הודיעה ביום רביעי כי תפסיק את מכירת מוצריה ברוסיה, והצטרפה בכך לגוגל, לפורד, להארלי דיווידסון ולאחרות.

המסחר עם רוסיה יהיה כמעט בלתי אפשרי לא רק פיננסית, במהלך השבוע הודיעו שלוש מחברות הספנות הגדולות בעולם כי הן משעות את רוב סוגי המשלוחים לרוסיה. אל הסגר שהטיל המערב, כולל ארה"ב וקנדה, על תנועת מטוסים מרוסיה מצטרף עתה גם סגר ימי. לקראת סוף השבוע הודיעו בריטניה וקנדה כי החל מהאחד במרץ יהיו נמליהם, כמו גם המים הטריטוריאליים שלהם, סגורים לחלוטין לאוניות עם קשרים לרוסיה. בנוסף, זו גם פגיעה באוליגרכים וביאכטות המפוארות שלהם.

בוקר טוב, חזרתם לכלכלת בריה"מ בשנות ה-70

השילוב של כל המהלכים האלו ועוד שיבואו בימים הקרובים, מהירותם והיקפם, יחזיר באחת את כלכלת רוסיה של המאה ה-21 לימים של ברית המועצות בשנות ה-70 של המאה שעברה. הדבר דומה לניסיון להעביר רכב הנוסע במהירות 90 קמ"ש לרוורס תוך כדי נסיעה.

גודלו, עוצמתו ומהירותו של החרם הכלכלי הזה הם חסרי תקדים, אך המערב עדיין הותיר בכוונה כמה פתחים בחומה. אלו עשויים ללכת ולהיסגר שעה שתמונות זוועה של טבח באזרחים, תוצאה מסתברת של לחימה בשטחים האורבניים הצפופים, יתחילו לזרום בימים ובשבועות הבאים.

פוטין אישית אולי יצליח איכשהו לשרוד את המלחמה הכלכלית אך ספק גדול האם רוסיה תוכל. נותרת איפוא השאלה הגדולה באמת, מי ינצח במערכה הפנימית שהיא המפתח לא רק לסיום המלחמה אלא גם לחייהם ולרווחתם של עשרות מיליוני רוסים. העם הרוסי או פוטין?

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com