האם אנחנו לקראת סדר עולמי חדש? הכול תלוי בסין

העולם בתחילת 2022 החל להתאושש ממגפת הקורונה שהיו לה השפעות על הסדר העולמי הכלכלי עקב שיבוש בשרשרות האספקה, וההבנה שיש ליבת ייצור שכל מדינה רוצה לשמר בה עצמאות כלכלית כמו ביטחון תזונתי ומערכות בריאות.

רעמי התותחים והטילים עדיין בשיאם באוקראינה אך כבר כעת יש עניין להבין לאן הולך העולם הכלכלי. מי שיקבע את השינוי תהיה בעיקר סין. ארה"ב מעט, אירופה כמעט ולא, ורוסיה בכלל לא. סין תקבע אם יימשכו מגמות הגלובליזציה הקיימות מאז שנות ה-80 (גם תוך ההאטה מסוימת) או שייווצר עולם דו קוטבי של שני גושים כלכליים, ולא רק פוליטיים.

זו החלטה קשה לסין ודרמטית לעולם הכלכלי. יצירת שני גושים גלובליים כלכליים משמעותה שהגוש המערבי, המייצר כ-55 טריליון דולר יהיה הגוש גדול לעומת פוטנציאל של גוש סיני-רוסי של כ-25 טריליון. סין צריכה להחליט האם היא רוצה להתנתק מהמערב שגרם לפריחתה ב-40 השנים האחרונות. השיקול הסיני יהיה קריטי לגורל הגלובליזציה.

לכאורה סין יכולה להגיד לעצמה "תודה המערב שסייעתם לנו עד עכשיו, מכאן אני יכולה להמשיך לבד". לתרחיש כזה סבירות נמוכה בתקופה הקרובה. הסינים הם פרקטיים ולא ירצו לאבד את המערב - לכן הגלובליזציה לא תמות, היא תימשך בשינויים המתחייבים מאירועי הקורונה והמלחמה.

פגיעה ארוכת טווח

בוא נבחן מה יקרה לכל אחד מהשחקנים הכלכליים המרכזיים.

רוסיה: התכוננה למלחמה כלכלית מאז 2014 ע"י צבירת רזרבות של-650 מיליארד דולר, יצירת תלות מוגברת של אירופה לגז ונפט רוסי בבניית צינור עוקף אוקראינה Nord stream 2 ומדיניות פיסקלית להקטנת החוב החיצוני.

התוצר של רוסיה, בשער חליפין רשמי הוא 1.6 טריליון דולר ותוצר לנפש רק 11 אלף דולר. במונחי כוח קניה קצת יותר מכפליים. הכלכלה הרוסית היא חלשה. זו כלכלה של חומרי גלם ותעשייה צבאית. יש המגדירים אותה כ"תחנת דלק עם טילים גרעיניים". אין לה תעשייה אזרחית ראויה והיא אינה תחרותית בשווקי העולם. רוסיה הופתעה מההיקף החזק והרחב של הסנקציות ולמעשה הרזרבות שצברה לא מועילות לה. הרובל נחלש מאוד, הבורסה נפלה ונסגרה. כ-100 תאגידים הפסיקו את פעילותם ברוסיה.

מסקנתה לעתיד היא כנראה לבנות כלכלה עצמית. זה תהליך ארוך ומפרך. היא לא תהיה שחקן כלכלי משמעותי עוד שנים רבות. זה יחייב אותה גם לשינויים פנימיים במשטר.

ארה"ב: מאופקת בהתערבות צבאית, No boots on the ground . היא מסייעת באספקת נשק וסיוע כלכלי לאוקראינה. היא הוכיחה יכולת מרשימה בניהול הסנקציות ובגיוס מהיר של אירופה לסנקציות רחבות. ההצלחה בגיוס אירופה ונאטו מהווה הישג גדול במעמדה המוביל בעולם. ארה"ב היא המעצמה הכלכלית המובילה עם תוצר של 21 טריליון דולר. היא עצמאית באנרגיה.

ההשפעה המיידית של המלחמה על הכלכלה האמריקאית תהיה ירידה בצמיחה ועלייה מתונה בריבית. העובדה שהיא בעלת מטבע הרזרבה הבינלאומי נותן בידה כוח כלכלי מוביל בעולם. כדי לשמור על מעמדה ההגמוני היא צריכה לטפל בתשתיות (תוכניות ביידן), לשפר את היעילות והפריון ולהתמודד עם הפילוג הפוליטי והגזעי.

היבשת שהפתיעה 

אירופה: היבשת הפתיעה את העולם, ואולי גם את עצמה, ונרתמה לסנקציות נגד רוסיה במהירות וביעילות. אירופה מבינה שהיא צריכה מהר להשתחרר מהתלות באנרגיה רוסית. זה קשה אבל הכרחי. התקבלו החלטות ברוב המדינות להעלות את תקציבי ביטחון.

אמנם טראמפ כבר ביקש מהאירופאים לעלות את ההוצאה הביטחונית ל-2% תוצר אך האירופאים לא נתנו בו אמון כי הוא רצה להחליש את נאטו. אצל ביידן זה אחרת, הוא מפגין רצון לקיים את נאטו כארגון ביטחוני חזק, ומגלה אמפתיה לאירופה. העלייה בהוצאות הביטחון מהתוצר, כפי שכבר הוצהר ע"י מרבית מדינות אירופה נובעות מהתחושה שאכן האיומים הביטחוניים הם ממשיים והם צריכים להתכונן מול הדוב הרוסי. הסתיים שלב האשליות והתמימות האירופאית.

סין: המפתח לסדר העולמי החדש. סין חותרת להגמוניה כלכלית. היא תהיה צריכה להחליט האם היא רוצה להמשיך את הצמיחה שתלויה בעולם המערבי, או להתחבר לרוסיה משיקולי אנרגיה וכוח צבאי ולקיים איתה גוש מדיני וכלכלי, גם על חשבון קשרים עם המערב. סין מבינה שאינה יכולה להחליף בשלב זה את ארה"ב בהובלה כלכלית.

בעיקר בגלל שהיא אינה יכולה להחליף את הדולר כמטבע רזרבה בין-לאומי. היא התקדמה בתעשייה ובטכנולוגיה ועדיין יש לה משימות פנימיות גדולות בבניית העוצמה הכלכלית והחברתית. היא מתקדמת בתוכנית "החגורה והדרך האחת", היא משקיעה בבסיסים באסיה ובאפריקה ובבנק לפיתוח כלכלי עולמי. יש לה את הסבלנות בבניית עוצמה כלכלית לצד עוצמה צבאית ומדינית. נקודת חולשה היא התלות באנרגיה רוסית.

סין מכירה עדיין בעוצמה האמריקאית ולא תתפתה לסייע לרוסיה באופן המתגרה בארה"ב. מבחינתה הגלובליזציה צריכה להימשך.

העולם יסייע

אוקראינה: הייתה המדינה הכי מפותחת תעשייתית בברית המועצות. מאז שנות ה-90 היא עברה לכלכלת שוק ורחוקה ממדינה מפותחת. היא עוד לא תואמת את הסטנדרטים של משילות כלכלית מערבית. התוצר לנפש בשנת 2020 היה כ-4,000 דולר ובמונחי כוח הקניה, כפול מכך. מדינה בעלת 44 מיליון תושבים לפני המלחמה. כבר בשלב זה יצאו למעלה מ-2.5 מיליון פליטים וצפוי כי הזרימה תמשך. היא הקורבן הגדול של המלחמה.

הרוסים רוצים להרוס את כלכלתה. היא סופגת נזקים כלכליים ואנושיים כבדים.
עבור אוקראינה זו מלחמת עצמאות. המערב יסייע לשקם את הכלכלה הפגועה.

המוטיבציה הגדולה של העם באוקראינה, כפי שהתגלתה במלחמה, יסייע גם בפיתוחה וצמיחתה בעתיד. היא אסם תבואה ובעלת אוצרות טבע שיחד עם השכלת תושביה יהיו בסיס להיות כלכלה מערבית. היא רוצה להיות כלכלה חופשית.

אוקראינה צריכה לוותר על כניסה לנאטו אך להתעקש להיכנס לאיחוד האירופי ולקבל תנאי סחר חופשי עם ארה"ב. זה יעורר התנגדות מצד פוטין אך זה הכרחי עבורה. היא צריכה לעשות את אותו מעשה הרואי של המאבק מול הרוסים גם בתחום הכלכלי. לעשות רפורמות, במדיניות הפיסקלית, מוניטרית, תחרותית ואנטי שחיתות. אירופה וארה"ב ושאר העולם המערבי חייבים לעזור לה כחובה מוסרית כי הם עודדו אותה להיכנס למלחמה.

ישראל: האינטרס הישראלי היא שהגלובליזציה תמשך. ישראל נהנתה וצפויה ליהנות מהגלובליזציה. היא שוק קטן בעולם אבל חשוב. בטווח הקצר יהיו נזקים בגלל עלויות של נפט, פחם, מתכות וחיטה. לשמחתנו בגז טבעי אנו עצמאיים.

הבעיות המבניות העיקריות של כלכלת ישראל הן פנימיות ומקומיות ולא חיצוניות: חינוך, חרדים, ערבים ותשתיות.

הכותב הוא לשעבר הממונה על התקציבים, מנכ"ל משרד האוצר ויו"ד בנק לאומי