קריאת השכמה לבחירות הבאות: רפורמה בוועדת הבחירות המרכזית עכשיו

הכותבת היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

לאחרונה פרסם מבקר המדינה דוח בנושא מערכות המידע והגנת הסייבר בבחירות לכנסות ה-21, ה-22 וה-23. פעולות הביקורת התמקדו בהיערכות של ועדת הבחירות המרכזית בתחומים אלה. הדוח מצביע בעיקר על השתרכות והתארכות ההליכים למחשוב פנקס הבוחרים, ועל ליקויים הקשורים בהצבעה במעטפות החיצוניות. בהן מצביעים אלה - שבחרו בקלפי שאינה לפי כתובתם (חיילים, קשישים בבתי אבות, וכן המצביעים בקלפיות נגישות). במערכות הבחירות האחרונות חל גידול משמעותי בשימוש במעטפות אלה, הרבה מעבר לגידול שחל במספר המצביעים. כך בבחירות לכנסת ה-24 הצביעו 425,000 אזרחים במעטפות כפולות, והם היוו 9.5% מסך המצביעים, ולשם השוואה בבחירות לכנסת ה-20 (2015) הצביעו כ-230,000 במעטפות כפולות והם היוו 5.5% בלבד מהמצביעים.

אחד הממצאים המעניינים של מבקר המדינה, שעלה גם בביקורות על מערכות בחירות קודמות, הוא הצבעות כפולות דווקא של מי שמתמנים למזכירי קלפי ולחברי ועדות הקלפי. כמעט רבע מהקולות הכפולים, כלומר רבע ממי שהצביע פעמיים, היו של בעלי תפקידים אלה. אמנם אין בהצבעות אלה, וכן בהצבעה בשמם של בוחרים שנפטרו או ששהו מחוץ לגבולות המדינה, כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, מדובר בכאלפיים קולות בסך הכל, אולם מקרים מעין אלה עלולים להטיל צל על טוהר הבחירות בכללותו.

דוח המבקר הוא הזדמנות טובה לבחון מחדש את המבנה היסודי של ועדת הבחירות המרכזית בישראל. העיקרון המארגן מרמת ועדת הקלפי, דרך הועדות האזוריות ועד לרמת ועדת הבחירות המרכזית הוא ערבוב בין הפוליטי והמקצועי. לא רבים יודעים, אבל ועדת הבחירות המרכזית, המוקמת 90 יום לאחר כינונה של הכנסת, מורכבת מנציגי הסיעות הפוליטיות לפי גודלן היחסי, וחברים בה גם חברי כנסת. בוועדת הבחירות הנוכחית (לכנסת ה-25) מתוך 29 חברים, 8 הם חברי כנסת מכהנים (28%). ישראל היא המדינה היחידה שבה חברי כנסת מכהנים מנהלים את הבחירות של עצמם, ויש בידיהם סמכות לפסול רשימות ומועמדים.

אמנם בראש ועדת הבחירות המרכזית הפוליטית עומד שופט בית המשפט העליון, ולצידה פועל מטה הוועדה המקצועי, שעל עובדיו אסורה זיקה פוליטית, אבל השעטנז בין הפוליטי והמקצועי מתקיים כל העת בעבודה השוטפת של הוועדה. למשל, נשיאות הוועדה, שיש לה סמכויות לקבל החלטות ביום הבחירות לגבי הצבעה בקלפיות שהתגלו בהן בעיות, מורכבת מיושב ראש הוועדה ומסגניו- שהם נציגי הסיעות ולרוב חברי כנסת מכהנים. לעתים גם מתגלעות מחלוקות בין חברי "הוועדה הפוליטית" ובין עובדי המטה המקצועי. כך היה לאחר הבחירות לכנסת ה-23 כאשר נציגי סיעת הליכוד בוועדה עתרו לבית המשפט כנגד יושב ראש הוועדה. גם הצעת חוק שהוגשה על ידי חברי כנסת שהיו חברים בוועדה, שבה ביקשו לצמצם את האוטונומיה של המטה המקצועי ולהגביר את השליטה הפוליטית בוועדה, מעידה על כך שההרכב הפוליטי של הוועדה עלול להיות לרועץ בכל הקשור בטוהר הבחירות ואמון הציבור בתהליך הבחירות החיוני לקיומה של דמוקרטיה.

כאמור, הפוליטי והמקצועי מתקיימים זה לצד זה גם ברמת ועדת הקלפי. בעוד מזכיר הקלפי עובר הכשרה ומועסק על ידי ועדת הבחירות המרכזית, חברי ועדות הקלפי הם נציגי הסיעות, הממונים לפי מפתח של איזון מפלגתי, ושכרם משולם על ידי הסיעות מתקציב ועדת הבחירות המרכזית. אותם חברי ועדת קלפי הם אלה שעושים שימוש לרעה בתפקידם ומעבירים בזמן אמת באמצעות יישומונים מבוססי דאטה עדכונים לפעילי המפלגות, שהם נציגיהם, לגבי מי הצביע ומי טרם. אחת האפשרויות לנתק את הפוליטי מהמקצועי ברמת הקלפיות היא למנות שני מזכירים מקצועיים, ולאפשר לנציגי הסיעות להיות משקיפים בלבד.

האופן בו מתנהלת ועדת הבחירות המרכזית בישראל אינו מתאים למדינה דמוקרטית מודרנית. הוא אינו מתאים מבחינת רמת הדיגיטציה של הבחירות לאומת ההייטק, ואינו מתאים למדינה הרוצה לקיים הליך בחירות אמין גם כדי להבטיח את אמון הבחירות בתוצאות. דמוקרטיות רבות בעולם מתמודדות עם איומים על הלגיטימציה של תוצאות הבחירות, וטוב יעשו המחוקקים אם יקדמו רפורמה יסודית ויפעלו להקמת רשות לאומית לבחירות, שתהיה גוף מקצועי, נטול פניות, שיהיה אחראי על כל ההיבטים הקשורים לבחירות - כולל הבחירות לרשויות המקומיות, מימון מפלגות (הנמצא תחת מבקר המדינה) ומשאלי עם לכשיתקיימו. רק גוף שבראשו יעמוד שופט, וחבריו ימונו על פי אמות מידה מקצועיות יוכל להעניק לגיטימציה להליך הבחירות בעידן של נסיגה דמוקרטית.