האם עד כה הצטברו בקרן העושר רק כמה עשרות מיליוני שקלים?

שם: תמר זנדברג
מפלגה: מרצ
תאריך: 10.3
ציטוט: "קרן העושר, שהבטיחו לנו שיהיו שם עשרות ומאות מיליארדים... שאליה מתנקזים הרווחים מהגז, בקושי הצטברו כמה מיליונים או עשרות מיליונים בודדים בלבד".
ציון: לא נכון ברובו

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג התראיינה ב-10.3 לתכנית נוביקסון ברשת ב' ונשאלה בין היתר על אנרגיות מתחדשות ועל התנגדותה בעבר למתווה הגז. זנדברג השיבה כי על אף הפיכתה של ישראל ל"מעצמת גז", כדבריו של המראיין עקיבא נוביק, הביצועים בחלק מהגזרות מאכזבים. "קרן העושר, שהבטיחו לנו שיהיו שם עשרות ומאות מיליארדים... שאליה מתנקזים הרווחים מהגז, בקושי הצטברו כמה מיליונים או עשרות מיליונים בודדים בלבד".

בדקנו כמה כסף נצבר עד כה בקרן.

נסביר ראשית מהי קרן העושר עליה דיברה זנדברג? החברות והקבוצות השונות המחזיקות בארבעת מאגרי הגז של מדינת ישראל - תמר, לוויתן, כריש ותנין - משלמות מיסים למדינה דרך שלושה אפיקים עיקריים: מס חברות, ששיעורו כיום הוא 23% מרווחי החברה; תמלוגים ואגרות, שהחברות המחפשות, מפיקות ומוכרות את הגז משלמות למדינה על הזכות להחזיק במשאב הטבע הציבורי; וההיטל על הרווחים העודפים, המכונה "מס ששינסקי" שמשולם ישירות לקרן העושר אליה התייחסה זנדברג בדבריה.

הקרן, בשמה הרשמי הקרן לאזרחי ישראל, הוקמה מתוקף חוק שעבר בכנסת ביולי 2014 ולאחר דיונים ארוכים של הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל, בראשות פרופסור איתן ששינסקי. לפי חוק זה וחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע תשע"א-2011, הזכייניות המחזיקות במאגרים יעבירו לקרן אחוז הולך וגדל מרווחיהן ממכירת הגז הטבעי, אך זאת רק לאחר שירוויחו 150% מהשקעתן המקורית בהפקת הגז (או 200% במקרה של מאגר תמר). על כן מכונה המס "היטל רווחים עודפים". המועצה המנהלת את הקרן, שמורכבת משר האוצר, עובד במשרד ראש הממשלה, נציג מבנק ישראל ושלושה נציגי ציבור שנבחרו על ידי ועדה מיוחדת, תשקיע את כספי הקרן בנכסים מחוץ לישראל בלבד ותעביר לקופת המדינה מדי שנה 3.5% משווי הנכסים שניהלה בשנה החולפת, כדי שאלה ישמשו לטובת "מטרות חברתיות-כלכליות" ולרווחת אזרחי ישראל.

קרן העושר נוסדה על בסיס ובעקבות קרנות "ריבוניות" דומות שהוקמו על ידי ממשלות בעולם, לרוב כתוצאה מגילוי משאבי טבע רווחיים. הקרנות נועדו למנוע עלייה לא רצויה בשער המטבע המקומי (מה שעלול להוביל לפגיעה בענפי הייצוא, תופעה המוכרת כ"מחלה ההולנדית"), וכן להבטיח שההכנסות המרובות יתורגמו לצמיחה כלכלית וישמשו את הדורות הבאים, ולא רק את אלו הנוכחיים. לפי "חוק ששינסקי", לאחר שחברות הגז כאמור החזירו את השקעתן ב-150%, עליהן לשלם לקרן החל מ-20% ועד 50% ממה שהרוויחו, כתלות בכמה הרוויחו. עוד קובע החוק כי רק כשבקרן יצטברו מיליארד ש"ח ראשונים, היא תחל לפעול.

לפני קצת יותר מחמישה חודשים התייחסנו לנושא כאשר חבר הכנסת יובל שטייניץ טען כי התחזיות בנוגע לקרן שניתנו לפני כעשור התבררו כמדויקות. בבדיקה ההיא הראינו כי הציפיות של בנק ישראל בשנת 2013, בעת דיוני הכנסת בנושא, היו דווקא ורודות במיוחד - נגיד הבנק סטנלי פישר חזה כי עד שנת 2022 יצטברו בקרן 3.9 מיליארד דולר, שהם יותר מ-14 מיליארד שקל.

אלא שלפי הודעה לתקשורת של רשות המיסים מסוף חודש ינואר 2022, המצב כיום מעט שונה - רק 1.265 ש"ח נכנסו לקרן עד סוף שנת 2021. מיליארד ורבע שקל הם הרבה יותר מ"כמה מיליונים או עשרות מיליונים בודדים", כפי שטענה זנדברג. אלא שיש לשים לב כי רוב הכסף הזה - כ-825 מיליון - אינו חלוט, כלומר כזה שנגבה בעקבות דו"חות שנתיים סופיים ולאחר שומה סופית. המשמעות היא שהסכום הזה עדיין עלול להיות נתון במחלוקת משפטית ולהיות מוחזר, בחלקו או במלואו, לחברות הגז. למעשה, הסכום החלוט שנמצא בקרן עומד עדיין על 441 מיליון ש"ח, כפי שהיה לפני חצי שנה, כך שהקרן על פי חוק עדיין לא יכולה להתחיל לפעול.

לסיכום, התחזיות באשר לסכום שיצטבר מ"מס ששינסקי" בקרן העושר אכן לא התממשו, כפי שאמרה זנדברג, כאשר הצפי היה כי עד שנת 2022 המדינה תגבה 3.9 מיליארד דולר, ועד שנת 2037 - מעל 33 מיליארד. בפועל נגבו עד 2022 רק 1.265 מיליארד שקל, כשרק 441 מיליון מהם חלוטים ובטוחים בקופה. עם זאת, מדובר ביותר מכמה מיליונים או עשרות מיליונים בודדים, ולכן דבריה של זנדברג לא נכונים ברובם.

מטעמה של השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג נמסר: "ראשית, אחדד שאין בקרן העושר מעל מיליארד שקלים. צריך להבחין בין כספים חלוטים, לבין כספי היטל שנגבו אך אינם חלוטים (בין אם כי לוקח זמן רב עד שרשות המיסים מסיימת את הליך חישוב המס וקביעת השומה על בסיס הדוחות השנתיים, ובין אם בשל מחלוקת משפטית לגביהם). יש כ-400 מיליון ש"ח כספים חלוטים שנמצאים בחשבון תקציבי נפרד באוצר. זאת בזמן שהיו צריכים להיות עשרות או מאות מיליארדים לפי מה שהובטח על ידי יוזמי מתווה הגז בזמנו. רק כאשר כמות הכספים החלוטים תעבור את המיליארד, ניתן יהיה להקים את קרן העושר ולהשקיע את הכספים הללו, ורק שנה לאחר מכן המדינה תוכל התחיל לקבל את פירות הקרן. אם תמר אמרה עשרות מיליונים - אכן מדובר בבלבול, כאשר הכוונה הייתה למאות בודדות של מיליונים במקום עשרות מיליארדים שהיו אמורים להצטבר עד כה, ולכך התייחסו דבריה".