ישראל בדרך לחתימת הסכם סחר חופשי עם סין, הודו והאמירויות

אם הכל ילך כשורה, עד סוף שנת 2022 ישראלים תפעל עם מדינות רבות, בהסכמי סחר חופשי, הסכמים שהמשמעות שלהם, ביטול מוחלט של המכסים ההדדיים ברוב ענפי המסחר, ובאחרים - והפחה דרמטית של המכסים - בין היתר, פירות, ירקות, מוצרי חלב ומזון. כלומר, גם אם רפורמת ביטול המכסים על מוצרי המזון, ובעיקר על הפירות והירקות לא תצלח, בדרך של הסכמי סחר חופשי, המכסים יופחתו בשיעור ניכר מהמדינות שעימן יהיו הסכמים אלו.

רשימת המדינות ארוכה, אבל חלק מהן בולטות במיוחד. סין והודו, עמן מתנהלים הדיונים על הסכמי סחר חופשי כבר שנתיים, מהוות יחדיו כרבע מאוכלוסיית העולם. שתי המדינות נחשבות יצואניות ענק של מוצרי מזון, ויש בהן קונצרנים שמשווקים מוצרים כאלה לחלקים נרחבים בעולם, ובקרוב גם בישראל. עם הודו המשא-ומתן קיבל לאחרונה דחיפה משמעותית. עוד קבוצת מדינות שעמן יש משא-ומתן על סחר חופשי היא איחוד מדינות אירו-אסיה. את האיחוד הזה מובילה רוסיה, ובשל המלחמה באוקראינה צפוי עיכוב במשא-ומתן עימן על סחר חופשי. עוד חברות בקבוצה הן בלארוס,  קירגיזסטן וארמניה.

שיתוף פעולה כלכלי ומכירות שיזנקו

משא-ומתן מתקדם במיוחד, שכנראה יבשיל להסכם כבר בקיץ הוא עם איחוד האמירויות. הסכמי אברהם יצרו שיתוף פעולה כלכלי מהיר, הסכמים ומכירות שזינקו בתוך שנה וחצי. הסכם הסחר החופשי אמור להקל עוד על היחסים הכלכליים בין המדינות. משלחת ישראלים בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה, ד"ר רון מלכא, ומנהל סחר החוץ אוהד כהן, השלימה כבר סבב שני של שיחות, והן מתקדמות יפה.

כהן אמר לגלובס שהחשיבות הרבה של איחוד האמירויות היא לא במסחר הישיר עימה, שכן גודל אוכלוסייתה זהה לזה של ישראל, אלא בהיותה מרכז סחר אזורי ובינלאומי. באמירויות נמצאים מרכזי אחסון, השיווק והמסחר של כמה מהחברות הגדולות בעולם, דוגמת אמזון. האמירויות מקשרת מסחרית בין מזרח אסיה, והמזרח התיכון, אפריקה, ויבשת אמריקה. דרכה ניתן להגיע למדינות שכלל אין לנו יחסים עימן. בין השאר, דרך הסכמי הסחר החופשי של האמירויות עם מדינות המפרץ האחרות.

לאמירויות יש הסכמים כאלו רק עם המפרציות ועם המדינות האירופיות שלא נמצאות באיחוד. ההסכם עם ישראל יהיה הסכם הסחר החופשי השלישי שאבו דאבי תחתום עליו, והדבר מראה את החשיבות שבאמירויות רואים בקשר העסקי עם ישראל.

כיום, יש לישראל הסכמי סחר חופשי עם האיחוד האירופי, ארצות הברית ובריטניה, שהן ארצות הסחר העיקריות. אבל גם עם ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי, מקסיקו, טורקיה, אוקראינה ומדינות נוספות באירופה. ההסכם עם הטורקים מוצלח במיוחד, והיקפי הסחר עימם ממשיכים לעלות, למרות השנים הארוכות של יחסים דיפלומטיים מעורערים.

ישראל תהפוך לאטרקטיבית הרבה יותר

ומה יביאו עימם הסכמי הסחר החופשי? ראשית, ביטל מכסים אוטומטי על מגוון סחורות ומוצרים, והפחתה משמעותית של מכסים על מוצרי מזון לסוגיהם. שנית, ישראל תהפוך לאטרקטיבית הרבה יותר לחברות ורשתות גדולות, שיוכלו להביא מוצרים מתחרים במחירים זולים. בגלובס חשפנו שבביקור של מלכא וכהן באמירויות הם נפגשו, בין השאר עם נציגים מרשתות ענק של מרכולים, כדי לבדוק אפשרות של כניסתן לישראל. הסכם סחר חופשי יקדם מהלכים מסוג זה.

כהן מצביע על השינוי שעבר סחר החוץ הישראלי בשנת 2016, עת הוחלט על הרחבת הסחר לאסיה ולאמריקה הלטינית. ההחלטה הזו, של ממשלת נתניהו, נבעה מהרצון לגוון את השווקים ולהעביר את מרכז הכובד של המסחר למדינות מתפתחות שזקוקות לטכנולוגיות הישראליות. כך, מספר הנספחים הכלכליים בסין עלה מאחד לשישה, ובהודו מאחד לשלושה. באמריקה הלטינית יש כיום 12 נספחים כלכליים, לעומת שניים בלבד באמצע העשור הקודם. הנספחים קיימו במהלך 2021 אלפי מפגשים של חברות ישראליות עם חברות בארצות שבהן הם משרתים. לדברי כהן, שווי העסקאות שנוצרו בעקבות אותם מפגשים מגיע לכ-1.5 מיליארד שקל, בערכים שמרניים במיוחד. כהן מגדיר את הפעילות הזו כ"סיירת מטכ"ל של הכלכלה והיצוא הישראלי".

החברות הישראליות צריכות לגוון מוצרים

אחת מדרכי הסיוע ליצואנים היא במסגרת תכנית סיוע בהיקף של 82 מיליון שקל בשנה, המעניקה ליווי וקידום מכירות של מוצרי היצואנים, באמצעות שיווק אינטרנטי וישיר, רישום פטנטים, יעוץ ברגולציה, סוגיות משפטיות מקומיות ועוד. תכנית החומש לחברה הערבית, מוסיפה השנה לתקציב הזה עוד 11 מיליון שנועדו לחברות מהמגזר. אלה רק חלק מכספי ההשקעה, שלפי כהן, על כל שקל כזה, המושקע בתמיכה בחברות, נרשם גידול של 10 שקלים ביצוא הישראלי. כהן משוכנע בנתונים, שכן לדבריו בדיקות השוואתיות שנעשו עם חברות שפעלו לבדן הראו כי אלה השיגו תוצאות טובות הרבה פחות מהחברות שקודמו על ידי משרד הכלכלה.

הגיוון בסוגי היצוא מוגבל, לדבריו של כהן, והחברות הישראליות חייבות להתקדם, לגוון ולהיכנס לתחומים טכנולוגיים באופן מואץ. זה העתיד - והוא כאן. תחום התוכנה והשירותים הדיגיטליים הראה את הצמיחה הגדולה ביותר בשנים האחרונות והוא אחראי לחלק ניכר מהגידול ביצוא הישראלי. ב-2015, יצוא התוכנה והשירותים היה כ-12% מהיצוא וב-2021 הגיע ל24%. בערכים נומינליים מדובר בעלייה מ-11 מיליארד דולר ל-35 מיליארד.

כהן צופה שהגידול הזה יימשך ועוד חברות ישראליות מתחומי ההייטק השונים יפרצו לשווקים העולמיים. המכשול הגדול הוא המחסור בכוח אדם איכותי, מה שמחייב את המדינה להשקיע בנושא ובעיקר באוכלוסיות שפחות נמצאות בתחומי ההייטק, כדי לספק את הביקוש.