תעשיית הגז הטבעי מקבלת עידוד משינוי העמדה של ביידן

מניות של חברות גז טבעי גדולות עלו לאחר שביידן ריכך את עמדתו נגד דלקי מאובנים

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Patrick Semansky
נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

הבטחתן של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן להגביר את ייצוא הגז הטבעי לאירופה מהווה נסיגה נוספת מהקו התקיף שלו נגד דלקים מבוססי מאובנים וגרמה למניות של חברות גז טבעי לנסוק.

הנשיא, שרץ לנשיאות על מצע של העברת ארה"ב לאנרגיה נקייה יותר, אמר ביום שישי שארה"ב פועלת למשלוח של 50 מיליארד מ"ק של גז טבעי נוזלי לאירופה כל שנה עד לפחות 2030 כדי לעזור ליבשת להיגמל מתלותה באספקה רוסית.

ההכרזה באה יום לאחר שדמוקרטים במועצה הרגולטורית הפדרלית על אנרגיה עשו צעד לאחור מבחינת מדיניות סביבתית, והשהו יישום של דרישות מוגברות לבחינות שבכירים בתעשייה והרפובליקאים אמרו שיעכבו פיתוח של צינורות להובלת גז.

מניות של חברת גז טבעי אמריקאיות גדולות עלו בממוצע ב־9% ביום שישי כשמדדי המניות המובילים הציגו תוצאות מעורבות. מניות EQT Corp ו־Southwestern Energy, שתי יצרניות גדולות, עלו בכמעט 12% ו־16% בהתאמה.

מניות Cheniere Energy, היצואנית המובילה בארה"ב, עלו בכ־5.5%. מניות Tellurian, המחפשת מימון לפרויקט גז טבעי נוזלי, עלו ב־21%.

סיכויי ההצלחה העתידיים של תעשיית הגז גרמו לחשש אצל מנהלים בכירים בתעשייה בגלל עמדתו של ביידן נגד דלקי מאובנים. אבל הנשיא ריכך חלק מהעמדות שלו לאור העלייה במחירי האנרגיה שהונעה בין היתר על ידי השיקום ממגפת הקורונה ויותר לאחרונה על ידי הפלישה הרוסית לאוקראינה.

שינוי העמדה של הבית הלבן גם שם את ארה"ב ואת מאגרי הנפט והגז הגדולים שלה מפצלי שמן בחזרה בלב הבהלה העולמית למשאבי אנרגיה כהגנה מול המדינות יצואניות הנפט ומשטרים רודניים. ארה"ב היא יצרנית הנפט והגז הגדולה ביותר בעולם.

דניאל ירגין, סגן יו"ר של S&P Global והיסטוריון מוכר של תעשיית הנפט, אמר שההתפתחויות האחרונות מהוות "שינוי עצום". "יש הכרה עכשיו בכך שפצלי שמן - ובייחוד גז טבעי נוזלי - מהווים נכס גיאופוליטי של ממש", אמר ירגין.

"רוצים לוודא שהאירופאים לא צריכים להביא את הגז הזה מרוסיה"

ביידן ויועציו אמרו שהם עדיין מחויבים לסיום התלות של העולם בדלקי מאובנים, כולל גז, וימשיכו לממן אנרגיה מתחדשת כחלק מעבודתם עם בנות ברית באירופה. אבל הם גם הכירו בצורך להתמודד עם התלות הקיימת היום.

"בעוד שגז הוא עדיין חלק משמעותי מנושא האנרגיה, אנחנו רוצים לוודא שהאירופאים לא צריכים להביא את הגז הזה מרוסיה", אמר היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סליבאן לעיתונאים ביום שישי.

טובי רייס, מנכ"ל יצרנית הגז הטבעי האמריקאית המובילה EQT, אמר שהמעבר של ממשל ביידן הוא סימן פוליטי מעודד מאוד שגז טבעי ישחק תפקיד מרכזי בתמהיל האנרגיה העתידי של העולם.

רייס אמר שארה"ב עשויה להגדיל באופן חד את יצוא הגז הטבעי הנוזלי לאורך הזמן במידה וחברות יבנו אלפי קילומטרים של צנרת חדשה ומתקני גז טבעי נוזלי חדשים במיליארדי דולרים. אבל כדי לגרום לכך יהיה צורך בתמיכה נרחבת לתשתיות ובהאצת התהליך המסורבל של מתן רישיונות, אמר.

"הבעיה שאנו מתמודדים איתה היא שלוקח זמן יותר לקבל רישיון תמורת משהו מהזמן שלוקח לנו לבנות אותו", אמר רייס. "ככל שנפעל מהר יותר, כך ננוע מהר יותר לכיוון השגת יעדי האקלים שלנו ואספקת הביטחון האנרגטי לאנשים ברחבי העולם".

חברות השולחות גז טבעי נוזלי כבר שלחו את רוב המשלוחים האמריקאיים ליעדים אירופאיים השנה, כשהמחירים כבר עלו לאחר הפלישה הרוסית. יצואנים אמריקאים מעבירים מטענים מהר ככל שהם יכולים וצפויים לשלוח החודש שיא של 323 מיליון מ"ק של גז טבעי נוזלי למדינות זרות, כאשר יותר מ־60% מזה מיועד לאירופה, על פי חברת מודיעים השווקים Kpler.

"תשתיות חדשות של גז טבעי נוזלי מהוות גזר דין מוות לפלנטה"

במועצה הרגולטורית הפדרלית על אנרגיה אישרו 13 מתקני גז טבעי נוזלי ברחבי ארה"ב שעדיין לא נבנו ויכולת הייצוא המשולבת שלהם תגיע לכ־708 מיליון מ"ק כל יום, על פי עדכון מפברואר של המועצה. חברות לא התחילו בבניית המתקנים האלה במידה רבה בגלל שלא השיגו מספיק הסכמי אספקה עם לקוחות במדינות זרות על מנת לממן את בניית המתקנים.

חלק מההסדר בין ארה"ב ואירופה נועד לוודא שמדינות אירופאיות גם יראו שהן מסוגלות לקנות יותר גז אמריקאי. עליהן יהיה לבנות את התשתיות שלהן לקבלת אספקת הגז הנוספת מארה"ב כל שנה בין עכשיו ל־2030, כך אמר סליבאן.

לפני הפלישה הרוסית, פקידי ממשל ביידן היססו להכניס תקציבי פיתוח אמריקאים לפרויקטים של דלק מאובנים במדינות זרות.

פעילי איכות הסביבה ופעילי אקלים למען מדינות עניות לחצו על הממשל למקד את ההוצאה באנרגיה נקייה על מנת לצמצם את פליטות גזי החממה בקצב המהיר הנחוץ כדי להימנע מהתוצאות הגרועות ביותר של שינוי האקלים.

"תשתיות חדשות של גז טבעי נוזלי מהוות גזר דין מוות לפלנטה", אמר קולין ריס, מנהל תוכניות הקשורות לארה"ב ב־Oil Change International, ארגון הפועל למען אנרגיה מתחדשת. "ייקח שנים לבנות את המתקנים ועוד עשרות שנים בהן המתקנים יפעלו, הרבה מעבר ללוח זמנים התואם את יעדי האקלים שנקבעו".

בשבוע הבא, בכירי ממשל ביידן ומנהלים בכירים בתחום האנרגיה בארה"ב מהחברות ConocoPhillips, Sempra, Tellurian ואחרות ייפגשו בברלין עם המקבילים הגרמניים שלהם בשגרירות ארה"ב לדיון בדרכים להביא עוד גז אמריקאי לגרמניה.

יותר מחצי מיבוא הגז לגרמניה הגיע מרוסיה, אבל לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, בכירים גרמניים ביטלו את האישור לצינור נורד סטרים 2, צינור גז טבעי באורך 1,120 קילומטר מרוסיה, וציינו שהם תומכים בבניית שני מתקני יבוא לגז טבעי נוזלי. כיום אין בגרמניה מתקנים מסוג זה.

"אם אתה קובע מדיניות איפשהו בעולם כיום, אתה חושש לגבי ביטחון אנרגטי, אתה חושש לגבי תביעת רגל פחמנית ואתה חושש לגבי כמה משלמים האזרחים שלך כדי לקבל אנרגיה", אמר דומניק דל'אוסו ג'וניור, מנכ"ל בחברת פצלי השמן Chesapeake Energy Corp.

דל'אוסו אמר שמעודד לראות את ממשל ביידן והממשלות באירופה מכירים בכך שיש צורך בגז טבעי אמריקאי. Chesapeake, הוא הוסיף, מגבירה השנה את ייצור הגז הטבעי שלה ב־10% במתקן פצלי השמן בלואיזיאינה, הנמצא קרוב למתקני ייצוא והוא פתוח להזדמנויות להעביר גז נוסף לשווקים בינלאומיים.

קתרין לוסי השתתפה בהכנת הכתבה.