הדרישה הרוסית בפרשת נעמה יששכר והקשיים בתיקי נתניהו: מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות בראיון פרישה

"זה לא כבוד גדול למדינת ישראל שלוקח לה שבע שנים לבצע הסגרה, לה היא מחויבת על פי אמנה בין המדינות. מה שקרה בדרך השאיר בי צלקות עד היום", כך אומר עו"ד יובל קפלינסקי, מי שהיה מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא מתייחס לפרשת מלכה לייפר, מנהלת בית ספר חרדי במלבורן שאוסטרליה ביקשה את הסגרתה כדי להעמיד אותה לדין באשמת עשרות תקיפות מיניות של תלמידותיה, ולמעורבותו של שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן בפרשה. בראיון לגלובס, הראשון מאז פרישתו, קפלינסקי חושף כי הוא היה זה שהביא לפתיחה בחקירה נגד ליצמן, לאחר שגילה שהשר לשעבר לחץ על הפסיכיאטר המחוזי לשנות את חוות דעתו בנוגע למצבה הנפשי של לייפר, כדי שזו לא תוסגר.

המחלקה הבינלאומית, אותה ניהל במשך שמונה שנים עד לפרישתו אשתקד, אחראית על שיתופי-פעולה בינלאומיים עם רשויות תביעה בעולם. כל חקירה בישראל עם היבט בינלאומי עברה תחת ידיו של קפלינסקי באותן שנים, והיו בהן לא מעט פרשיות מתוקשרות. בין הבולטות היו הסגרתה של לייפר; נעמה יששכר, שנכלאה ברוסיה על החזקת סמים; הודיה מונסנגו, צעירה בעלת צרכים מיוחדים שנעצרה בפרו, בחשד להברחת סמים; חקירת עד מדינה מרכזי בברזיל בפרשה 512 ומעורבות בתיקי האלפים נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו (ראו תיבה).

"הניסיון להשפיע על ההליך פסול ומקומם"

התיק של לייפר היה אחד המורכבים והארוכים. ב-2014 אוסטרליה ביקשה להסגיר אותה לאחר שנמלטה לישראל. היא נעצרה, אך ב-2016 שוחררה בשל חוות דעת שקבעה כי היא אינה כשירה לעמוד לדין והסגרתה התעכבה. שבע שנים התנהלו הליכים בבתי משפט בישראל, בהם טיפלו פרקליטי המחלקה אביטל ריבנר אורון ומתן עקיבא. כמות הדיונים הייתה עצומה, באופן שאין לו תקדים ביחס לתיקי הסגרה אחרים. לייפר הוסגרה לבסוף רק בינואר 2021.

"במשרד הבריאות נעשו מעשים שחיבלו בהסגרה", אומר קפלינסקי. "כשהפסיכיאטר המחוזי החליט שלייפר בלתי כשירה מאוד הופתעתי. הופתענו כולנו. חשבנו שזו דעתו. ההליך נגדה הוקפא ועקבנו אחרי המצב שלה". כמנהל המחלקה הוא נשלח לחזית לפעולת הסברה, לצידה של שרת המשפטים דאז איילת שקד. הוא הסביר לאוסטרלים שישראל מדינת חוק ואין מנוס מהקפאת ההסגרה בנסיבות אלו.

כשראש הפדרציה בקהילה היהודית באוסטרליה הגיע לישראל הוא אמר לקפלינסקי שבאוסטרליה חושבים שליצמן השפיע על הפסיכיאטר כי הוא חרדי ולייפר חרדית. "לא אשכח את הרגע הזה. התמלאתי בפטריוטיות לאומית - היישרתי מבט ואמרתי לו: "אין בישראל דברים כאלו. שעד מומחה יושפע על ידי פוליטיקאי. לימים התבדיתי ויצא שטעיתי והטעיתי. התנצלתי באוזניו. זו מכה".

"אחרי שההליך הוקפא נפתחה חקירה כדי להתחקות אחרי מעשיה של לייפר", מספר קפלינסקי, "הממצאים היו שהיא מתחזה ומנהלת אורח חיים של אישה שפויה". ההליכים חודשו. קפלינסקי מספר שלאורך הדרך הייתה תחושה לא נוחה של שני משרדי המשפטים שהאמנה לא מקוימת באותן שנים.

קפלינסקי חושף כי הוא היה זה שהביא לפתיחת החקירה נגד השר ליצמן בחשד להתערבות במסקנות חוות הדעת: "פרקליט במחלקה הבינלאומית ששוחח עם הפסיכיאטר המחוזי במשרד הבריאות שמע ממנו למה שונתה חוות הדעת. המידע הועבר לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט שהורה על פתיחה בחקירה נגדו".

החקירה הסתיימה באוגוסט 2019. מנדלבליט גרר רגליים ורק ערב פרישתו הודיע כי חתם על הסדר טיעון עם ליצמן לפיו האחרון יודה בהפרת אמונים וייגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס של 3,000 שקלים. הוסכם שליצמן יתפטר מהכנסת והפרקליטות לא תדרוש קלון.

"המעשים של ליצמן מקוממים", אומר קפלינסקי. "הוא פנה לפסיכיאטר המחוזי והזכיר את שמה של לייפר, ולמרות שהפסיכיאטר אמר לו שהעניין מצוי בהליכים משפטיים הוא ביקש ממנו 'תעזור לנו'. בפגישה אחרת שוב הזכיר את שמה. הניסיון להשפיע על ההליך פסול ומקומם".

מה אתה חושב על הסדר הטיעון המקל עם ליצמן?
"לגבי הביקורת על כך שלא נשלח לכלא - לו נוהל משפט עד תום, בית המשפט היה מתחשב בגילו של ליצמן (73) ובפרישתו הסופית מהחיים הפוליטיים וממילא ספק גדול בעיניי אם היה מורה על מאסרו. הקנס מיותר ומגחיך את העונש. עדיף בלעדיו".

קפלינסקי מסביר, כי לא הייתה ודאות שבית המשפט יקבע שמדובר בעבירה פלילית וכי תוצאה אפשרית יכלה להיות ביקורת בוטה של בית המשפט על המעשים אך קביעה כי לא חצו את הרף הפלילי. לכן, לדעתו יש חשיבות להודיה של ליצמן כי המעשים מהווים עבירה של הפרת אמונים. "הסדר שמקבע את המעשים במסגרת פלילית הוא הסדר סביר ומועיל בעיניי", הוסיף.

"הוודקה זה כלי עבודה לכל דבר"

המחלקה הבינלאומית עוסקת באיתור עבריינים והסגרתם לישראל וממנה, בבקשות לסיוע משפטי ממדינות אחרות ובטיפול בחטיפות ילדים לפי אמנת האג. "זו יחידת חוד חנית, המון פעולות מורכבות מאוד, עבודה מול המקבילים במשרדי המשפטים בעולם ומשא ומתן על אמנות הסגרה" מתאר קפלינסקי.

"בערך פעם בחודש הייתי בחו"ל למפגשים לתיאום פעילויות מבצעיות. יש בקשות שמחייבות מפגש פיזי, מחייבות שכנוע, לדבר ללב של הפרטנר בחו"ל. האתגר בתפקיד היה לשכנע את המדינות הזרות לשנות את הגישה שלהם".

איך מתמודדים עם התרבויות השונות?
"כשאני פוגש את האמריקאים אני יודע איזה קבוצות פוטבול כל אחד אוהד. מה התחביבים שלהם. כשהיינו במוסקבה ופגשנו את עמיתנו מהפרקליטות הרוסית, ידענו שיהיו הרבה כוסיות וודקה. אחרי שנשתה וודקה בערב ניפגש למחרת ב-9 בבוקר שוב מעונבים ומהוגנים. הוודקה זה כלי עבודה לכל דבר".

ממשרד החוץ, לניהול תיכון ולהנהלת הפרקליטות

קפלינסקי גדל בירושלים. בילדותו עבר לגור בארה"ב במסגרת שנת שבתון של שני הוריו הרופאים. בהמשך למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים. הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית והתמחה במשרד נשיץ ברנדס אמיר. אבל במקום להשתלב בתחום, עם סיום ההתמחות פנה לקורס צוערים של משרד החוץ. אך עם סיומו בשנת 1997, חזר לתחום המשפטים, התקבל לפרקליטות מחוז ירושלים והחל לעבוד כפרקליט בתחום האזרחי.

ב-2007 יצא לחופשה במהלכה הקים וניהל את בית הספר לבנים "רועי קליין" ברעננה. "כל החיים שלי רציתי לעסוק בחינוך. גם עכשיו אני שואף ללמד בבי"ס ולעשייה בתחום החינוכי. כשהגיעה ההזדמנות לא יכולתי שלא לנסות. ביקשתי חל"ת ויצאתי לשלוש שנים".

ב-2010 חזר לפרקליטות מחוז ירושלים והפעם לתחום הפלילי. הוא ניהל תיקי ארגוני פשיעה, תיקי רצח ועבירות מין וקודם במהרה לדרגת ממונה. בין תיקיו היה רצח נורית ונוח מעוז על ידי בנם דניאל שהאשים את אחיו התאום. בשנת 2013, בגיל 47 נבחר למנהל המחלקה הבינלאומית, לאחר שדילג על בכירים ממנו, וניהל אותה עד פרישתו משירות המדינה ב-2021.

בתפקידו החדש כיועץ למשרד גדעון פישר הוא מדריך ומייעץ בכתיבה, בעריכת הסכמים בינלאומיים, ובתכנון אסטרטגי. המשרד נוסד לפני כ-30 שנה, על ידי עוה"ד דפנה וגדעון פישר ומתמחה בבוררויות בינלאומיות בשדה העסקי, מייעץ לממשלות זרות ומשמש כתובת לישראלים שרוצים לעשות פעילות עסקית מעבר לים או למי שמבקשים להיכנס לשוק הישראלי מחו"ל. בין תחומי עיסוקו של המשרד - משפט מסחרי, נדל"ן, רשויות מקומיות, ירושות וצוואות, נזיקין ומיסים. בין לקוחות המשרד נמנים ממשלת ארה"ב ושגרירות ארה"ב, ממשלות יוון וקפריסין, התאחדות התעשיינים בישראל, איגוד לשכות המסחר ועוד.

"אתה פתאום בין שתי מעצמות"

דרמה נוספת בה היה מעורב הייתה זו שהתפתחה בעקבות מעצרה של נעמה יששכר ברוסיה באפריל 2019 לאחר שנתפסו ברשותה 9.5 גרם חשיש. מעצרה התחבר עם בקשה של ארה"ב להסגיר את ההאקר הרוסי אלכסיי בורקוב שהיה עצור בישראל עוד מ-2015.

בורקוב הגיע לביקור בישראל ונעצר לבקשת ארה"ב לצורך הסגרתו על עבירות מרמה. "אני זוכר איפה הייתי כשראיתי את המייל של ג'ף המקביל האמריקאי שלי - שכתב 'יש לנו מעצר זמני'. זה כינוי למעצר דחוף של אדם שמתארח לימים ספורים במדינה וצריך לשים עליו יד. בורוקוב נעצר", מספר קפלינסקי שאומר עוד כי היו פניות של רוסיה להימנע מלהסגיר אותו לארה"ב, כולל התייצבויות של נציגי השגרירות הרוסית בדיונים, אך בית המשפט העליון דחה את הערעור והתיק היה בשל להסגרה.

"בשלב הזה (בשנת 2019- נ"ש) הרוסים שביקשו כי בורקוב יוסגר אליהם השלימו עם מר גורלו ונהיה שקט בזירה מול רוסיה". עד למעצרה של יששכר. משפחתה של הצעירה פנתה לממשל של פוטין. "ראיתי שהחתימה של שר המשפטים על הסגרתו של בורקוב שהייתה אמורה להיות דבר בטוח פתאום מתעכבת", מספר קפלינסקי. "נחרדתי מהאפשרות שישראל תסרב לבקשה אמריקאית בגלל לחץ רוסי. כך מצאתי את עצמי בישיבות במועצה לביטחון לאומי אצל ראש המל"ל מאיר בן שבת, באקווריום המפורסם, שוברים את הראש מה לעשות".

יששכר נשפטה ברוסיה ל-שבע וחצי שנות מאסר, כאשר העונש המקובל ברוסיה על כמות הסם שנתפסה הוא שנה-שנתיים. "בבת אחת עניינה הפך מידיעה צדדית לכותרת ראשית. אתה פתאום בין שתי מעצמות" אומר קפלינסקי. "הבעתי פליאה על משך המאסר שקיבלה יששכר מול מקביליי ברוסיה, הם אמרו - 'נבדוק את העניין'. ביטלנו נסיעה לרוסיה בגלל המשבר".

קפלינסקי היה נחרץ שלא צריך להיכנע ללחץ הרוסי ושיש דרכים אחרות לפתרון. "לא הייתה לי התלבטות. כתבתי למשרד החוץ שהכי גרוע זה להתלבט כי אז תמצאו את עצמכם מתקוטטים עם שתי המעצמות". בורקוב הוסגר לבסוף בנובמבר 2019. בינואר 2020 יששכר שוחררה, לאחר הטבות שונות אחרות שניתנו על ידי ישראל לרוסיה.

פרשה מוכרת נוספת הייתה זו של הודיה מונסנגו שנעצרה בפרו עם סמים בתיק לאחר שישראלית רימתה אותה. מונסנגו הועמדה לדין בפרו ונכלאה. "הקורונה הייתה בשיאה ולא יכולנו לטוס. זה היה מתסכל. פעלנו באמצעות שיחות זום רבות ומול עורכי הדין שלה בפרו אבל התסכול היה גדול. זה לטפס על הקירות", אומר קפלינסקי. "התחושה הייתה שאם רק הייתי יכול להעלות למטוס הייתי יכול לשכנע אותו. אבל היה שם סגר מוחלט". מונסנגו שוחררה כעבור שנתיים וחזרה לישראל. "האירוע הכי מרגש שהוזמנתי למסיבת הודיה על שחרורה. זו פעם ראשונה שפגשתי אותה אחרי שאת משפחתה הכרתי".

ברלנד, 512 והתסכול מכת לב טהור

פרשה נוספת שבימים אלו מגיעה לסיומה היא תיק 512 - תיק ארגוני הפשיעה הגדול ביותר שהיה בישראל והוביל להרשעתם של שורת עבריינים בהם יצחק אברג'יל בגין שלושה מעשי רצח וניהול ארגון פשיעה. החקירה הסמויה הארוכה שקדמה למשפט הביאה את קפלינסקי לנסוע לסדרה ארוכה של פגישות בברזיל, כדי לפגוש את עד המדינה המרכזי בתיק, המכונה בואינג, שהיה אז אסיר בברזיל. התיק העסיק מאוד את המחלקה ואת העבודה הובילה הפרקליטה אביטל ריבנר אורון.

קפלינסקי טיפל גם בהסגרתו של הרב אליעזר ברלנד. ברלנד ישב בדרום אפריקה עם קהילה גדולה מאוד והיה מבוקש בישראל על עבירות מין. "היו לו ארבעה מאבטחים בכל מקום שהלך", מספר קפלינסקי. "הדרום אפריקאים לא רצו להתעסק איתו. היה צריך לייצר ערוץ להסביר למה חשוב לטפל בתיק". קפלינסקי הסביר לתובע הראשי את עלילות הרב, והפרקליטה אביטל ריבנר אורון נסעה לדיון ביוהנסבורג.

באחת הנסיעות, קפלינסקי מצא את עצמו בחניית ביניים באדיס אבבה משלים מניין לתפילת ערבית לחסידים של ברלנד שחזרו מביקור אצל הרבי. "הם לא העלו על דעתם שהם מתפללים עם מי שזה עתה חזר מתיאום המאסר של הרב. אחד שאל אותי מה עשיתי בדרום אפריקה, אמרתי לו עסקים".

התסכול הכי גדול של קפלינסקי  היה הטיפול בכת "לב טהור", שפעילותה כוללת נישואי קטינים ואלימות קשה. קפלינסקי נסע לקנדה. "גלית גרינברג, פרקליטה מסורה שטיפלה בתיק עשתה מאמצים לאסוף ראיות לעבירות בגואטמלה ובקנדה ולשכנע את המדינות בהן פועלת הכת". המחלקה הצליחה להביא לחיפוש בגואטמלה שלא הניב תוצאות. "זה שהכת עדיין פעילה משאיר אותי בתחושת תסכול".

"תפירת תיקים? סיסמה ריקה שנועדה להשחיר את מערכת אכיפת החוק"

המחלקה הבינלאומית בפרקליטות, בראשה עמד עו"ד  יובל קפלינסקי, טיפלה גם בגביית עדויות בתיק נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, המתנהל בבית המשפט בימים אלו. כמי שמכיר את התיק מעבודתו, קפלינסקי דוחה בתוקף את הטענות על "תיקים תפורים" שנשמעו מפי נתניהו וסביבתו.

"אני לא מבין את הטענה במובן הכי בסיסי. מה זה תיקים תפורים? איך בדיוק מתבצעת תפירה של תיק? איך מכניסים לאייפון של ארי הרו שיחה בין נתניהו ומוזס? איך מכניסים לשיחה בין משפחת נתניהו להדס קליין דרישות לתכשיטים ולסיגרים?", אומר קפלינסקי. "האמת היא שאף אחד לא יצליח להסביר את הטענה באופן אמיתי, כי מדובר בסיסמה ריקה מתוכן שנועדה פשוט להשחיר את מערכת אכיפת החוק מתוך מניעים אינטרסנטים של נאשם ומקורביו. הדי-אן-איי של הפרקליט הישראלי הוא לחפש את האמת ולא את הניצחון".

הקושי לאתר את פאקר ובחירת מקום העדות למילצ'ן

המחלקה הבינלאומית טיפלה בגביית עדויות משניים מהעדים בתיק, המיליארדרים ג'יימס פאקר וארנון מילצ'ן, שלא מתגוררים בישראל. לשם כך היה צריך את העזרה של ארה"ב כדי לגבות עדויות ממילצ'ן, ואת זו של אוסטרליה בנוגע לפאקר.

"את פאקר היה קשה לאתר. הוא נסע בכל מיני מקומות בעולם ונאלצנו לחפש אותו, פשוטו כמשמעו. בסוף הוא חזר לאוסטרליה ושם איכשהו הצלחנו. החקירה שלו חייבה תיאום מורכב וסבוך. בישראל כמו בישראל, דלפו פרטים לתקשורת, והדבר הכעיס מאד את האוסטרלים", מספר קפלינסקי.

"מילצ'ן מסר עדות פעמיים, והתעורר הצורך לחקור אותו שוב - הפעם באזהרה. העדפנו שהחקירה תתבצע ללא כפייה מרשויות ארה"ב, ומילצ'ן ביקש שלא להיחקר באזהרה בשטח ארה"ב. נאלצנו 'לבחור' מדינה שלישית בה תתבצע החקירה. פנינו למספר מדינות באירופה, והיה מאד מעניין לראות את התגובות השונות שקיבלנו מאותן מדינות. אנגליה נבחרה, כי שם העניינים יעילים ופשוטים. חוקרים ישראלים נסעו לשם, מילצ'ן הגיע מארה"ב ונחקר באזהרה בלונדון".

בנוסף, בתיק המתנות (תיק 1000), עלה צורך לגבות עדות משגריר ארה"ב בישראל דן שפירו, כדי לבחון את החשד שנתניהו פעל כדי לסייע למילצ'ן לקבל ויזה לארה"ב. המחלקה הבינלאומית פנתה לממשל טראמפ שסירב לבקשה.

קפלינסקי ביקש לא להרחיב על בקשה זו אך אמר לגבי העבודה מול ארה"ב כי הייתה "הידברות בדרגים מאד גבוהים, נוכח זהות הגורמים המעורבים. הם סייעו לנו, אבל לא הצלחנו לקבל מהם כל מה שרצינו. שיתוף-הפעולה בין רשויות האכיפה בישראל ובארה"ב הוא מהטובים והיעילים. התשתית הונחה על ידי קודמיי במחלקה, והייתה לי הזכות להיות חלק משימור קשרים אלה".

"האמירה 'טעיתי' קונה אמון"

לעמדתו הפרקליטות צריכה להקשיב לחלק מהביקורות כשהן מוצדקות. כשאני שואלת איפה טעו בדרך בטיפול בתיק נתניהו, הוא מתייחס להגשת כתב האישום בזמן שנתניהו היה בחו"ל. "הביקורת הרקיעה שחקים. הפרקליטות הדפה את כולם. אני חושב שאם היו אומרים שטעו לגבי העיתוי, היה אמון יותר גדול".

"הודאה בטעות תגביר את האמון ותפחית מהתדמית של גוף שתמיד צודק. גם אני עשיתי טעויות במהלך הדרך שלי כמנהל מחלקה, למשל בהחלטות במכרזים. הפרקליטים שמעו אותי אומר שטעיתי. זה נוסך ביטחון שאפשר לטעות. האמירה 'טעיתי' קונה אמון".

עו"ד יובל קפלינסקי

אישי: בן 56, נשוי ואב לשישה, מתגורר בירושלים

מקצועי: עו"ד, יועץ במשרד גדעון פישר. בשנים 2013-2021 היה מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. קודם לכן היה פרקליט בפרקליטות מחוז ירושלים בתחום הפלילי ועוד קודם לכן האזרחי, כשבין לבין הקים את תיכון "רועי קליין" ברעננה וניהל אותו במשך שלוש שנים. בוגר קורס צוערים של משרד החוץ. בעל תואר ראשון ושני במשפטים מהאוני' העברית. בוגר תוכנית וקסנר

עוד משהו: רץ מרתונים