הגירעון המצטבר ל-12 החודשים האחרונים המשיך להצטמק בחודש מרץ האחרון והגיע ל־22 מיליארד שקל, שהם כ-1.4% מהתוצר. זאת, לעומת כ-2.2% שהיה בסוף פברואר - כך פירסם השבוע החשב הכללי במשרד האוצר. מרץ היה החודש השלישי ברציפות שבו נמדד עודף תקציבי ומתחילת השנה נרשם עודף תקציבי של 23.4 מיליארד שקל.
הגירעון כאחוז מהתוצר נמצא ברמתו הנמוכה ביותר מאז 2008. לפני כשנה עמד הגירעון, שנמדד כהפרש בין הכנסות המדינה להוצאותיה ב-12 החודשים האחרונים, על שיא שלילי של יותר מ-12%.
הכנסות המדינה בחודשים ינואר-מרץ הגיעו ליותר מ-125 מיליארד שקל - זינוק של 29.3% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. לצד הגידול בהכנסות, נהנה האוצר מקיטון בהוצאות המדינה, שירדו בתוך שנה ב-15.2% להיקף של כ-102 מיליארד שקל. הגורם המרכזי לירידה בהוצאות הוא הפסקת רשת הביטחון של המדינה שניתנה בעקבות הקורונה לעסקים ולמובטלים.
החודש ה־13 ברציפות שהגירעון מצטמק
מרץ הוא החודש ה-13 ברציפות שבו נרשמת הצטמקות של הגירעון. לפני כשנה כבר החל המשק בהתאוששות, וסיום תוכניות המענקים של המדינה ביולי האחרון הביא לירידת מדרגה נוספת. שיעור הגירעון מהתוצר נע טרום פרוץ משבר הקורונה, לפני קצת יותר משנתיים, סביב 3.5-4 אחוזים - כמעט פי שלושה ממצבו כיום. כלומר, אחרי זינוק תלול בגירעון במשך השנה הראשונה של הקורונה לכ-12%, השנה השנייה כבר סימנה צניחה מהירה של אותה גיבנת תקציבית.
ההופכיות של המגמה כל כך סימטרית, שניתן לראות כי מתחילת השנה נמדד עודף מצטבר נדיר של 23.4 מיליארד שקל - אותו סכום כמעט בדיוק ששיקף את הגירעון של התקופה המקבילה אשתקד. נתוני הגירעון טובים משמעותית מיעד הגירעון שנקבע במועד אישור התקציב ועמד על 3.9% מהתוצר.
עיקר העודף התקציבי מקורו בחודש ינואר (18.6 מיליארד שקל) ובפברואר (4.1 מיליארד שקל). במרץ החגיגה קצת נרגעה, אבל גם עודף תקציבי של 700 מיליון שקל הוא אינדיקציה לחסינות המשק ולהמשך המגמה החיובית. זאת היא הפעם הראשונה מאז 2007 שבכל חודשי הרבעון הראשון של השנה נרשם עודף תקציבי.
עלייה של 28% בגבייה של מס הכנסה
הבוננזה העיקרית הגיעה בחודש מרץ בעלייה של 28% בגבייה של מס הכנסה מעצמאים וחברות לכדי 8.6 מיליארד שקל (לעומת מרץ אשתקד), זינוק בהכנסות המע"מ ב-25% ל-11.4 מיליארד שקל, קפיצה של 23% בהכנסות מהבלו על הדלק ל-1.9 מיליארד שקל, וממיסוי מקרקעין שכמעט הכפיל את עצמו ל-2.5 מיליארד שקל בחודש החולף.
שר האוצר אביגדור ליברמן הודיע בשבוע שעבר על הפחתת המס על הדלק ב-50 אגורות לליטר. ליברמן הסביר כי הגידול בהכנסות המדינה מאפשר את המהלך, וכעת מתברר כי הזינוק בהכנסות המדינה מהבלו על הדלק בחודש מרץ לבדו יכול לממן לבדו חלק מהתוכנית.
הכנסות המדינה ממסים ישירים קפצה ברבעון הראשון של 2021 בלא פחות מ-26.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בתחום המסים העקיפים נמדדה צמיחה של 12.2%, ובאגרות גידול של 10.4%. מנגד, ההכנסות ממס על ייבוא ירדו במרץ במונחים ריאליים ב-14% לכדי 1.9 מיליארד שקל.
למרות שגם במשרד האוצר מעריכים כי חגיגת ההכנסות תתמתן לבסוף ולא תימשך לאורך זמן, כרגע נהנים בירושלים מהגמישות שהיא מספקת להם בניהול התקציב. לפקידים המקצועיים יש יותר כסף להוציא על החזר החובות של המדינה, שתפחו בשל משבר הקורונה וריבוי הקופסאות התקציביות ליותר מטריליון שקל. הפוליטיקאים נהנים מהיכולת "לחלק סוכריות" לציבור מתוך עודפי הגבייה שנשפכים, כמו בהוזלת הדלק או הפחתת מס ההכנסה להורים עובדים.
בחודש מאי הקרוב, אם העבודה על תקציב המדינה לא תיתקע בשל המשבר הקואליציוני, תפרסם הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, דוח עם תחזית מעודכנת להכנסות המדינה ל-2022, שצפויה להיות גבוהה בהרבה מהתחזית המקורית. על בסיס התחזית המעודכנת תיבנה המסגרת לתקציב המדינה הבא, לשנים 2023-2024.
למרות עודפי ההכנסות: התקציב יקוצץ לטובת הפליטים מאוקראינה
משרד האוצר הציג בתחילת השבוע שתי בשורות שבמבט ראשון נראות מנוגדות: הראשונה היא זינוק בהכנסות המדינה, שצימקו את הגירעון התקציבי ל-1.4% בלבד מהתוצר. השניה, לצד הנתונים המשמחים, היא ששר האוצר העלה לממשלה את הצעת ההחלטה לקיצוץ רוחבי בתקציב המדינה בחצי מיליארד שקל בשנה.
הקיצוץ נועד לממן את היערכות המדינה לקליטת עלייה מאזורי הלחימה בין אוקראינה ורוסיה. המדינה נערכת לעלייה של 25 אלף איש.
הגישה האוצרית הקלאסית היא שעודפי גבייה מנותבים לכיסוי חובות וצמצום הגירעון. אבל בחודשים האחרונים, ליברמן נוהג להודיע על הטבות לציבור - כמו הורדת המס על הדלק - ולנמק אותן בכך שהצמיחה בהכנסות המדינה מאפשרת את הצעדים.
על פניו, אם קופת האוצר מתפקעת מרוב הכנסות ורק מחפשים מטרות ראויות להשקיע את הכסף, הרי שאין ראויה מהמטרה בקליטת העולים. אז מדוע באוצר לא משתמשים בעודפי הגבייה לצורך מימון הקליטה ובוחרים בצעד של קיצוץ רוחבי בבסיס התקציב?
הסיבה לכך היא שהממשלה יכולה לממן מהגידול בהכנסות רק צעדים שעיקרם ירידה בהכנסות, כמו הפחתת מסים. הפעולות הנדרשות לקליטת גל העלייה נמצאות בצד ההוצאות, שאת תקרתם לא יכולה הממשלה לפרוץ. על כן נדרש קיצוץ בתקציב ההוצאות של משרדי הממשלה ורשויות המדינה.
"יאפשר את השתלבות העולים"
המשרד שיידרש להעביר את הסכום הגבוה ביותר הוא משרד התחבורה, שיצטרך לקצץ 61 מיליון שקל מתקציבו. אף משרד הביטחון, שלרוב מוחרג מקיצוץ רוחביים, יירתם למטרה ויוותר על 50 מיליון שקל. באופן אירוני, גם מתקציב משרד העלייה והקליטה יקוצצו כ-8 מיליוני שקלים, למרות שהקיצוץ הרוחבי נועד דווקא לתגבר את פעילות המשרד.
בין הנימוקים של האוצר בפני השרים לצורך בקיצוץ נכתב כי "מצב החירום שנוצר בעקבות אירועי המלחמה באוקראינה, הביא לכך שהעולים מאוקראינה, רוסיה ובלארוס לרוב מגיעים לישראל בחופזה ועם משאבים מועטים. לפיכך, הוחלט על יצירת מתווה סיוע סוציאלי לעולים החדשים שיינתן ע"י משרד הקליטה, על מנת לאפשר להם השתלבות מהירה ואפקטיבית ככל האפשר בקהילה. הסיוע יינתן באופן מיידי לכלל העולים שהגיעו לארץ עקב המלחמה באוקראינה".
על פי האמור, סל הקליטה "צפוי להביא להגדלה משמעותית של ההכנסה הפנויה שבידי העולים החדשים, ולאפשר השתלבות מהירה ויעילה של העולים בקרב החברה הישראלית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
