סין | דעה

סין מול ארה"ב: המאבק על המטבע החזק בעולם מתחמם

סין מנסה לנצל את המלחמה כדי לקדם את שאיפתה לחזק את המטבע שלה בחתירה להגמוניה כלכלית • לא ברור כמה שנים ייקח המרוץ הזה אך הוא יתדלק את הכלכלה הגלובלית שנים קדימה

יואן סיני / צילום: Shutterstock
יואן סיני / צילום: Shutterstock

הכותב הוא הממונה על התקציבים, מנכ"ל משרד האוצר ויו"ד בנק לאומי לשעבר

תוך כדי מלחמת רוסיה אוקראינה והסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה על יד מדינות המערב נמשך המאבק בין סין לארה"ב, על מטבע הרזרבה הבינלאומית. במלחמה בין רוסיה לאוקראינה סין מנסה לנצל את המלחמה כדי לקדם את שאיפתה לחזק את המטבע שלה בחתירה להגמוניה כלכלית.

כדי להבין את מהות וחשיבות המאבק המוניטרי-פיננסי יש לחזור כ-80 שנה אחורה. הדולר הפך לאחר מלחמת העולם השנייה להיות מטבע הרזרבה הבין-לאומי שהחליף את הלירה שטרלינג. הדולר הפך למטבע רזרבה בין-לאומי המקנה יתרון אדיר לכלכלת ארה"ב ביכולת האמריקאית לממן את הגרעון שלה בחשבון הסחר על ידי הדפסת דולרים. לאף מדינה בעולם אין את המתנה הזו. ארה"ב צורכת יותר מאשר היא מייצרת ועושה זאת תמורת הדפסת דולרים. העולם מוכן להחזיק דולרים כסחורה בפני עצמה. זה מאפשר לאזרחים האמריקאים לקיים רמת חיים גבוהה יותר מאזרחי שאר העולם, במצב דומה. כאשר ארה"ב מקיימת גרעון בתקציבה היא מנפיקה אגרות חוב שהעולם קונה אותם. אזרחי העולם מסבסדים את ההוצאות הממשלתיות של אזרחי ארה"ב. הדולר ממשיך להיות מטבע רזרבה הבין-לאומי למרות בעיות כלכליות בניהול הכלכלה האמריקאית. מעמדו המיוחד של הדולר מאפשר לארה"ב לקיים בידה את הכלי הרב עוצמה של עיצומים, שבמלחמה הנוכחית מתגלה ככלי אפקטיבי הגורם נזקים גדולים לרוסיה.

שתי מעצמות

היחסים הכלכליים בין סין וארה"ב אינם דומים לאלו שהיו בין ברית המועצות לארה"ב. שתי המדינות הן מעצמות כלכליות ומקיימות קשרים כלכליים ענפים ותוך כדי כך מתקיים מאבק מרתק על שליטה וכוח בעולם ביניהם. סין מבינה שהמפתח הוא בשוק הפיננסיים ובמיוחד במי מחזיק את מטבע הרזרבה הבינלאומי.

ארה"ב נהנית מהעובדה כי סין לא יכולה בשלב זה, לאתגר את ארה"ב ולהחליפה כמרכז פיננסי וכמובילה מטבע בעסקות הבין-לאומיות, למרות הצמיחה הגבוהה שלה, התפתחות מרשימה בטכנולוגיה, במדע ובהשפעה בינלאומית. המערכת הפיננסית הסינית לא מספיק חזקה כדי לשאת את ההובלה הפיננסית העולמית. בזמן הקרוב, אין מי שמאיים לקחת מארה"ב את ההובלה הפיננסית. לא ברור כמה שנים ייקח המרוץ הזה. כדי לשמור על מעמדם המוניטרי המוביל יהיו האמריקאיים צריכים לשפר את התפקוד הכלכלי-ריאלי וחברתי. עם זאת יש להם את היתרון שהם המובילים הנוכחיים והעולם התרגל אליהם.

סף הכניסה להיות מעצמה מוניטרית מובילה הוא גבוה. הסינים יצטרכו לזכות באמונם של תושבי העולם ובראש ובראשונה באנשי הפיננסים. כל עוד רמת השקיפות לגבי ההתנהלות הסינית, ובמיוחד המערכת הפיננסית היא נמוכה, יהססו הבנקים המרכזיים ותאגידים עסקיים גלובליים להישען על המטבע הסיני . הובלה מוניטרית אינה תוצאה טכנית של עוצמה כלכלית וטכנולוגית, זו מחייבת אמון במרכיבים הרכים של עוצמת המדינה. היורו אינו מועמד להחליף את הדולר למרות שהבנקים המרכזיים בעולם מחזיקים כ-20 אחוז מהרזרבות שלהם ביורו. אירופה חלשה.

קרן המטבע הכירה בשנת 2015 שהמטבע הסיני יהיה במעמד של מטבע רזרבה כמו הדולר, האירו, היין והליש"ט. הכרה זו אינה מספיקה ואינה תחליף לצורך של סין לרפורמה גדולה בבנקאות, לקיים מרכז פיננסי גדול ושוק הון עולמי שיצור אמון למטבע שלהם. סין שוקדת על בניית שנחאי כמרכז פיננסי גלובלי (על חשבון הונג קונג). נדרשות לא רק רפורמות במערכת הפיננסית ושוק ההון, נדרשת מערכת מקרו כלכלית שבמרכזה, שוק מט"ח חופשי שלא יהיה מנוהל על ידי הממשלה. יציבותו היחסית של היואן ( RMB ) היא קצת מלאכותית. הבנק המרכזי מנווט את שערו ושומר על תנודות נמוכות סביב הדולר למרות שמאז 2016 הוא צמוד לסל מטבעות המורכב מ-24 מטבעות. השלטונות הסיניים עדיין לא מעוניינים כי שער החליפין של סין יהיה חופשי.

בראשית שנת 2022, בנקים מרכזיים בעולם החזיקו פחות מ-3% מהרזרבות שלהם במטבע הסיני, לעומת 62% בדולרים וכ-20 אחוז ביורו. סין אינה יכולה להציע שירותים פיננסיים כפי שארה"ב מציעה או אפילו מרכזים פיננסיים כמו לונדון או טוקיו. יש לה עוד דרך ארוכה לעשות.

גישה להון האמריקאי

כדי להיות מעצמה פיננסית סין רוצה שמשקיעים זרים יהיו פעילים בשוק ההון הסיני. המסחר במניות צריך לגדול מעבר לשיעור הנוכחי של 5%, משוק המניות בסין, שזה פי 10 מה שהיה ב-2015. לא פחות מ-156חברות סיניות (98 הן מניות טכנולוגיות במדד "גולדן דרגון" הנסחר בנאסד"ק) בשווי כולל של 1.2 טריליון דולר, רשומות בשלוש הבורסות הגדולות בארה"ב (כמו: עלי באבא, פטרו צ'יינה וביידו), הרוצות גישה להון האמריקאי. תושבי ארה"ב ומשקיעים בינלאומיים רוצים גישה לעולם העסקי הסיני. כל זה מבהיר מדוע סין זהירה במשבר הנוכחי לא להתגרות בארה"ב ובמערב.

בשנים האחרונות הסינים מקטינים בהדרגה את הרזרבות הגדולות שלהם בדולרים. יש להם זמן לעשות את ההתאמות הנדרשות, עד לבניית מערכת מונטרית-פיננסית בעלת אמון המתבסס, על מסחר חופשי של המטבע הסיני.

מלחמת רוסיה אוקראינה יצרה מצב גאו-פוליטי פיננסי חדש. סין במאבקה על הגמוניה הכלכלית מנסה לחתור תחת מעמדו של הדולר. הם מבינים שזה הכוח שיביא אותה ל"ניצחון" כלכלי על ארה"ב. סעודיה הודיעה שהיא נמצאת במו"מ עם סין להמרת התמורה לנפט שהיא מוכרת לסינים מדולרים ליואן ( RMB ). זה צעד מרחיק לכת לטובת סין ופגיעה בדולר כמטבע רזרבה ומגביר את השימוש ביואן כמטבע סחר בינלאומי, ונותן לסינים רוח גבית במרוץ על ההגמוניה הבין-לאומית. גם ההודים מנהלים צעדים להחלשת הדולר בכך שהם מקדמים הסכמי סחר עם הרוסים המבוססים על הרופי והרובל. זה מהלך עוקף סנקציות ומחליש את הדולר כמטבע הסחר הבין-לאומי. מהלכים אלו מעוררים כעס אצל האמריקאיים. סין עצמה מתנהלת בזהירות לגבי סחר ברובלים ויואן עם רוסיה.

רוסיה דרשה, כתגמול לסנקציות, שהתשלומים על יצוא הגז לאירופה, בחוזים חדשים יעשו ברובל. זה יחייב ממשלות בעולם לרכוש רובל ולהחזיקו בבנקים מרכזיים. זה חלק מהמאבק לפגוע בדומיננטיות של הדולר בשוק הבינלאומי.