היזם שמקצר לפייזר וענקיות התרופות את הדרך לאישור

אישי: בן 50, נשוי למיכל ואב לשתי בנות, גרים בפרדס חנה
מקצועי: מדען ראשי ומייסד שותף של חברת CytoReason. ראש המעבדה לאימונולוגיה מערכתית ורפואה מותאמת אישית בפקולטה לרפואה בטכניון

אני: "עדיין אותו ילד שאהב לבנות פאזלים גדולים, רק שהיום נפלה בחלקי הזכות ליצור אימפקט ולתרום לעולם הרפואה".

ילדות ומשפחה: "נולדתי בן בכור, ויש לי עוד אחות שקטנה ממני בשמונה שנים בשם תמר. אני שילוב מעניין של ההורים: אמי הייתה מנהלת המעבדה האנדוקרינולוגית ברמב"ם ובוגרת הטכניון, כך שממנה קיבלתי את מדעי החיים. אבי היה מהנדס אווירונאוטיקה ובכיר ברפאל. הדוקטורט שלו, עוד בשנות השבעים, היה בבינה מלאכותית. גרנו בחיפה, אבל כל הילדות שלי עברה בקו ישראל-ארה"ב, כך שאני מרגיש שייך ולא שייך בו זמנית גם פה וגם שם. שנות העשרה שלי עברו בארה"ב, אבל חזרתי לשרת בצה"ל כחובל. בסיום הצבא כבר התחלתי ללמוד בטכניון".

תחילת המסלול: "התחלתי את דרכי בתואר ראשון במערכות מידע מהטכניון, אבל כשסיימתי אותו שיניתי מסלול לתחומי הביולוגיה והביואינפורמטיקה - תחום שעוסק בחקר המידע הביולוגי באמצעות מחשב, ממנו יש לי תואר שני ממכון ויצמן. לאחר מכן עשיתי תואר שלישי בביוכימיה באוניברסיטת הרווארד".

השינוי: "במהלך הדוקטורט שלי אבי חלה בסרטן, והתחזק אצלי הרצון לחקור את המערכת החיסונית והרפואה המותאמת אישית. זו הסיבה שעשיתי בסטנפורד פוסט דוקטורט באימונולוגיה מערכתית - ענף בביולוגיה שעוסק בחקר מערכת החיסון. כשאתה מתעסק בזה אתה כבר לא שואל את עצמך אם יש קשר בין המחקר הבסיסי לבין השלכות בעולם האמיתי - ברור לך שכן. מזה גם נולדה ב-2016 חברת סייטוריזן (CytoReason)".

סייטוריזן: "פיתחנו מודל חישובי של גוף האדם. אנחנו אוספים נתונים קנייניים מחברות תרופות ומשתמשים בהם כדי לדמות מחלות אנושיות - רקמה אחר רקמה, תא אחר תא. בעזרת מאגר המידע והפלטפורמה שלנו, חברות פארמה יכולות לקצר שלבי ניסוי, להפחית עלויות פיתוח ולהגדיל סבירות לקבלת אישור. עד כה, גייסנו 18 מיליון דולר בשני סבבי גיוס, ושש מתוך עשר חברות הפארמה המובילות בעולם משתמשות בטכנולוגיה שלנו. ב-2019 חתמנו על הסכם בעשרות מיליוני דולרים עם פייזר".

התמונה הגדולה: "בסייטוריזן אנחנו בונים פאזלים גדולים, כמו שאהבתי כשהייתי ילד. אנחנו בעידן של ביג דאטה, הבעיה היא שלא תמיד יודעים איך לתרגם את הנתונים לתמונה גדולה וברורה. אנחנו שואפים להגיע למצב שחברות לא יזוזו בלי מודל של המחלה. אם כל התעשייה תאמץ את השימוש בסימולטורים שלנו - כל עולם הרפואה ירוויח. כשאתה מפתח תרופה חדשה אתה לא באמת משנה את העולם, כשאתה מצליח למדל את הרקמה - דווקא כן".

רפואה מותאמת אישית: ב-2011 הצטרפתי לפקולטה לרפואה של הטכניון, והיום אני ראש המעבדה לאימונולוגיה מערכתית ורפואה מותאמת אישית. בעתיד כל אחד מאיתנו יילך עם הרקורד האישי שלו, שיפרט את השינויים שצברנו מילדותנו, כולל במערכת החיסון. המידע הזה יתעדכן כל הזמן והחלטות על טיפולים יתקבלו בתפירה אישית. ברפואה מותאמת אישית אנחנו כבר לא מדברים על ביג דאטה, אלא על דיפ דאטה. על כל מטופל יש מאות אלפי נתונים ומידע. כדי לייצר ערך מדאטה כזו נדרשת חשיבת מכונה הרבה יותר מתוחכמת שמשלבת בין מדעי המחשב לבין הידע הביולוגי. אי אפשר לעשות את זה רק עם מכונה".

מערכת חיסונית: "המעבדה שלי בטכניון פיתחה שיטה להערכת גיל המערכת החיסונית. הצלחנו לזהות תבנית שבה המערכות החיסוניות של כולנו משתנות, אף שהן שונות. זה מוסיף מידע עד כדי שיפור של ניבוי התמותה, ופותח פתח להבנה נרחבת ועמוקה של מחלות, שונות גיאוגרפית בין בני אדם ועוד. כמובן, זה גם עניין של גנטיקה".

מחקר מעשי: "לא נולדתי אקדמאי. התלבטתי בין התעשייה לאקדמיה וגיליתי בסטנפורד שאפשר גם וגם. לא רק מתוך עניין, אלא כשליחות. כאקדמאי יש לי זכות לשבת במעבדה ולחקור, אבל גם אחריות לדאוג שהמחקר הופך למעשי ומשנה חיים".

מיכל: "אשתי, מרפאה בעיסוק. הכרנו בישראל בחתונה של חברים. במשך כמה שנים נסענו יחד על קו הרווארד-ישראל, בסופו של דבר חיינו בארצות הברית ואז חזרנו. אנחנו נשואים באושר ויש לנו שתי בנות".

פנאי: "לא פשוט לקיים מסגרת משפחתית כשאבא כל הזמן מג'נגל בין האקדמיה לבין הסטארט־אפ. פעם היו לי כל מיני תשובות מעניינות על מה אני אוהב לעשות בשעות הפנאי. כיום אני פשוט מנסה להתמקד במה שחשוב - המשפחה. לבלות כמה שיותר ביחד, זה הדבר שהכי חשוב לי".

המלצה: הספר "החיים הנסתרים של העצים", שכתב פטר וולבן, מתאר את הביולוגיה של העצים והתקשורת ביניהם. עצים הם הרבה יותר חברותיים משנדמה לנו. בספר פתאום מבינים שלפעמים שינויים קורים לאט ובשקט. זה די דומה לעולם שסייטוריזן מנסה לשנות".