למה יותר ויותר ערבים ישראלים בוחרים ללמוד ברשות הפלסטינית

ח"כ גולן הצביע על תופעה משמעותית, שצוברת תאוצה בשנים האחרונות. מתברר שהיא אפילו נרחבת משחשב • המשרוקית של גלובס

יאיר גולן, מרצ. משחקי הכיס, כאן ב’, 31.3.22 / צילום: כדיה לוי
יאיר גולן, מרצ. משחקי הכיס, כאן ב’, 31.3.22 / צילום: כדיה לוי

זמן קצר לאחר שני פיגועי הטרור בבאר שבע ובחדרה שבוצעו על ידי ערבים ישראלים, נשאל סגן שרת הכלכלה, יאיר גולן, על היכולת להביא את השלום דרך הכלכלה, ועל העובדה שלמרות שהממשלה הקודמת והנוכחית הגדילו את ההשקעה התקציבית בערביי ישראל, לא נראה שזה מביא פתרון. גולן השיב כי הפתרון אינו יכול להיות רק כלכלי, ואז עבר לתחום אחר. "אני אתן דוגמה מהעולם החינוכי… רבע מהם (מהערבים הישראלים) שיוצאים ללמוד בחו"ל לומדים בתחומי הרשות הפלסטינית. אני חושב שזה דבר מאוד מאוד בעייתי… (צריך) להביא לכך שלא נשלח צעירים שהם אזרחי מדינת ישראל ללמוד באוניברסיטאות שלך תדע מה מלמדים שם". עד כמה באמת משמעותית הסוגיה שעליה הצביע גולן? בדקנו.

נתונים על יעדי הלימוד של סטודנטים מהחברה הערבית בישראל מצאנו בעבודה של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. בעבודה נכללים נתונים שאספו פרופ' קוסאי חאג' יחיא וח'אלד עראר, ומהם עולה שגולן אכן הצביע על תופעה משמעותית, שצוברת תאוצה בשנים האחרונות. למעשה, נראה שגם גולן עצמו כבר לא מעודכן מספיק בממדיה.

 
  

כך, בעוד שב-2012 למדו בתחומי הרשות הפלסטינית 2,500 סטודנטים ערבים-ישראלים, שהיוו אז כרבע מכלל הסטודנטים הללו שלומדים בחו"ל, ב-2018 (השנה האחרונה שלגביה קיימים נתונים בעבודה), כבר למדו בתחומי הרשות כ-7,900 סטודנטים, שהיוו כמחצית מכלל הסטודנטים הערבים שלמדו בחו"ל. כלומר, בסך הכל למדו בחו"ל באותה שנה כ-15 אלף ערבים ישראלים, שהיוו קרוב לחמישית מכלל הסטודנטים הערבים הישראלים (כ-65 אלף למדו במוסדות שונים בישראל).

מדוע נוהרים הערבים הישראלים ללימודים ברשות? פילוח הנתונים מבליט מאוד מוסד לימודי אחד: האוניברסיטה הערבית-אמריקאית בג'נין. בשנת הלימודים 2018/19 למדו בה לא פחות מכ-6,200 ערבים ישראלים, נתון שהופך אותה למוסד הלימוד האקדמי שבו למדו הכי הרבה ערבים ישראלים באותה שנה. גבוה יותר מאוניברסיטת חיפה (כ-5,400 סטודנטים) או תל אביב (כ-3,000).

ומה יש באותה אוניברסיטה שמושך כל כך את בני החברה הערבית בישראל? ככל הנראה, ההסבר העיקרי לכך הוא הרצון ללמוד את תחומי הבריאות. בסקרים שנערכים בקרב אלה מביניהם שניגשים לבחינה הפסיכומטרית, הם מדווחים שתחומי הלימודים המועדפים עליהם הם רפואה וסיעוד. אלא שבישראל הם מתקשים להתקבל ללימודים בתחומים האלה. ואכן, 80% מהערבים הישראלים שלומדים בג'נין, עושים זאת בתחומי הבריאות, בעיקר בלימודי סיעוד (31%) וריפוי בעיסוק (18%).

בשורה התחתונה: דבריו של גולן נכונים ברובם. ב-2018, השנה האחרונה שלגביה יש נתונים, כמחצית מהסטודנטים הערבים-ישראלים שלא לומדים בישראל למדו ברשות הפלסטינית - נתון שהוא אף גבוה מזה שבו נקב גולן. זאת, לאחר שב-2012 רק רבע מהלומדים בחו"ל עשו זאת ברשות.

תחקיר: יובל אינהורן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: יאיר גולן
מפלגה: מרצ
תוכנית: משחקי הכיס
תאריך: 31.3
ציטוט: "לא מעט צעירים ערבים לא יודעים עברית כמו שצריך, חלקם או רבע מהם שיוצאים ללימודים בחו"ל לומדים בתחומי הרשות הפלסטינית".
ציון: נכון ברובו

בתקופה האחרונה שבה ועולה סוגיית השתלבותם של ערביי ישראל בחברה הישראלית. מבין שלל הגורמים שמשפיעים על תהליך זה, בריאיון לכאן ב' ביקש סגן שרת הכלכלה יאיר גולן להצביע על עניין קצת פחות מדובר: "לא מעט צעירים ערבים לא יודעים עברית כמו שצריך", הוא טען, ולכן "חלקם או רבע מהם שיוצאים ללימודים בחו"ל לומדים בתחומי הרשות הפלסטינית". אבל האם הרשות הפלסטינית אכן מושכת הרבה סטודנטים ערבים-ישראלים?

ובכן, מתברר שהיקף התופעה גדול אפילו יותר ממה שחשב גולן. בעבודה שערכו זאב קריל ונג'יב עמרייה מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מופיעים נתונים שאספו פרופ' קוסאי חאג' יחיא וח'אלד עראר על ההשכלה הגבוהה בקרב ערביי ישראל. מהנתונים עולה שבשנת 2018, בתחומי הרשות הפלסטינית למדו 7,941 סטודנטים ישראלים - כמחצית מכלל הסטודנטים הערבים שלמדו בחו"ל (15,341) וכעשירית מכלל הסטודנטים הערבים (כ-65 אלף). ונתון זה נמצא במגמת עלייה: בשנת 2012 למדו בתחומי הרשות הפלסטינית 2,500 סטודנטים בישראל - אז הם היוו כרבע מכלל הסטודנטים הערבים שלמדו בחו"ל (9,260). אם כן, ניתן לראות שהעלייה במספר הלומדים ברשות הפלסטינית אחראית לכ-90% מהעלייה במספר הסטודנטים הערבים שלומדים בחו"ל.

ככל הנראה, מי שבעיקר מושכת את הסטודנטים הערבים היא האוניברסיטה הערבית-אמריקאית בג'נין, בה לומדים רוב (64%) הסטודנטים הישראלים ברשות הפלסטינית. זהו המוסד האקדמי בו לומדים הכי הרבה ערבים ישראלים - 6,215 בשנת 2019. לשם השוואה, באוניברסיטת חיפה - המוסד האקדמי הישראלי בו לומדים הכי הרבה ישראלים - למדו פחות ערבים-ישראלים מבאוניברסיטת ג'נין (5,444). למעשה, אוניברסיטת ג'נין היא ספק ההשכלה הגדול ביותר לסטודנטים ישראלים שלומדים מחוץ לישראל - והיא משקפת את הזינוק החד שחל במספרי הלומדים הישראלים ברשות הפלסטינית בעשור האחרון: מ-100 סטודנטים בשנת 2008/09 ל-6,215 בשנת 2018/19.

למה האוניברסיטה בג'נין כל כך מושכת את ערביי ישראל? ככל הנראה, ההסבר העיקרי לכך הוא הרצון ללמוד את תחומי הבריאות. בסקרים שנערכים עבור הניגשים לבחינה הפסיכומטרית, ערביי ישראל מדווחים שתחומי הלימודים המועדפים עליהם הם רפואה וסיעוד. אלא שבישראל המועמדים הערבים מתקשים לממש את המוטיבציה הגדולה שלהם להתקבל ללימודים בתחומים האלה: יחס המתקבלים למועמדים באוניברסיטאות עומד על 23% ו-36% ברפואה ובמקצועות עזר רפואיים בהתאמה, נמוך מהנתון המקביל בקרב יהודים שעומד על 35% ו-60% בהתאמה (יש לציין כי בכל המקצועות היחס גבוה יותר בקרב יהודים מאשר בקרב ערבים). את הפתרון לפער בין המוטיבציה ללימודים בתחומים אלה לבין הקושי להתקבל ללימודים אלה בארץ, רבים מוצאים בג'נין - ואכן, 80% מהלומדים שם לומדים את תחומי הבריאות, בעיקר סיעוד (31%) וריפוי בעיסוק (18%). ממצא זה מתחבר לממצאים על מגמה כללית של לימודי ערבים בחו"ל היות שגם מהם עולה שרוב הסטודנטים הערבים הלומדים בחו"ל לומדים את מקצועות הבריאות.

לקראת סיום, עלינו להתייחס לטענה של גולן לפיה "לא מעט צעירים ערבים לא יודעים עברית כמו שצריך". נדמה שגם לטענה זו יש ביסוס: לפי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לשנת 2020, 53% בלבד מהערבים דיווחו שהם שולטים ברמה טובה לפחות בדיבור בעברית (לעומת 91% בקרב יהודים). כמו כן, בניגוד לאוכלוסייה היהודית, בחברה הערבית יש פער משמעותי בין המגדרים, כאשר 66% מהגברים הערבים דיווחו על רמת שליטה טובה לפחות בדיבור בעברית, לעומת 41% בלבד בקרב נשים ערביות. קריל ועמרייה מציינים שהשליטה בשפה העברית מציבה חסם עבור הצעירים הערבים: היות שמערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מתנהלת כולה בשפה העברית, סביר שצעירים שמשתלבים במוסדות להשכלה גבוהה ואינם עומדים ברמה הנדרשת מבחינת השפה, יתקשו להתמיד ולהגיע להישגים גבוהים בלימודיהם.

מסגן שרת הכלכלה יאיר גולם נמסר לנו: "אי ידיעת השפה העברית בקרב החברה הערבית הינה מחסום משמעותי להשתלבותה בחברה הישראלית. זאת לצד יציאתם של רבים בחברה הערבית ללמוד בתחומי הרשות הפלסטינית המחזקת את הפערים. מדינת ישראל ומשרד הכלכלה בפרט מחויבים ליצור שוויון הזדמנויות לכולם, כך לדוגמה השקנו במשרד מספר תוכניות ללימוד השפה עברית, כדוגמה תכנית "עברית +", זו על מנת לחזק את תחושת השייכות, את השתלבותם במוסדות האקדמיה הישראליים ובתעסוקה".

לסיכום, כמחצית מהסטודנטים הערבים-ישראלים הלומדים בחו"ל לומדים ברשות הפלסטינית - נתון גבוה אף מזה שנקב בו גולן. המוסד הלימודי שבו לומדים רוב הסטודנטים הישראלים ברשות הפלסטינית הוא אוניברסיטת ג'נין, ובה הם לומדים בעיקר את מקצועות הבריאות. כפי שציין גולן, השליטה בשפה העברית אכן מקשה על צעירים ערבים ללמוד בישראל. לכן דבריו של גולן נכונים ברובם.