עד העונג הבא: מה קורה למוח כשצופים בטיקטוק?

זוכרים את הימים הטובים בהם ילדים רק ישבו וראו יוטיוב כל היום? היום, כשהם צופים בסרטוני טיקטוק של 15 שניות, התכנים של יוטיוב נדמים לנו איכותיים כמו סרטים תיעודיים.

הורים רבים מדווחים כי ילדיהם כבר לא יכולים לצפות בסרטים באורך מלא כי אלה איטיים מדי עבורם. אחרים אומרים כי הילדים שלהם מתקשים להתרכז בשיעורי הבית. ולקרוא ספר? תשכחו מזה.

אז מה קורה למוח של הילדים שלנו? "כאשר מסתכלים על המגמות המתחזקות בצריכת תקשורת, על המולטיטסקינג ברשתות החברתיות ועל שיעור מקרי ה־ADHD בקרב צעירים, אי אפשר שלא להגיע למסקנה שיש פגיעה בקשב", אומר קארל מארסי, פסיכיאטר בבית החולים מסצ'וסטס ג'נרל בבוסטון.

אמנם הקשר בין צריכת זמן מסך ואבחנה של מקרי ADHD (הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות) בקרב ילדים עדיין נתון לוויכוח, משום שגורמים רבים יכולים להיות קשורים לעלייה העקבית בכמות המקרים המאובחנים. אבל אפילו הורים שילדיהם לא מאובחנים באופן רשמי, אומרים כי הם מבחינים בכך שדעת ילדיהם מוסחת בקלות רבה יותר.

הבעיה: מנגנון ההמלצות המותאמות אישית

מחקר חדש מאשש את התחושה הזו ולפיו צפייה בסרטונים קצרים בקצב מהיר מקשה על ילדים לעסוק בפעילויות שאינן מציעות סיפוק מיידי ומתמשך. המחקר שנערך באוניברסיטת ג'ה־ג'יאנג (ZheJiang) הוא אחד הבודדים שבחנו באופן ספציפי את ההשפעות של סרטונים נוסח טיקטוק על המוח והוא התמקד בבחינת השפעות האלגוריתם של אפליקציית Douyin, המקבילה הסינית של טיקטוק והשייכת לאותה חברת אם, בייטדאנס. המחקר הראה שמנגנון ההמלצות המותאם אישית של האפליקציה מפעיל את אזורי התגמול במוח יותר מאשר סרטונים כלליים המוצגים למשתמשים חדשים. (הערת המתרגם: הכוונה באזורי התגמול למכלול המבנים והמסלולים העצביים במוח שיוצרים תחושה של עונג בתגובה לגירויים מסוימים).

סריקות מוח של תלמידי מכללות סינים הראו שהאזורים הקשורים בהתמכרות מופעלים באופן מוגבר אצל מי שצפו בסרטונים מותאמים אישית. המחקר מצא גם שחלק מהנסיינים התקשו להחליט להפסיק לצפות: "אנחנו מעריכים שאנשים שיש להם פחות יכולת שליטה עצמית מתקשים יותר להסיט את תשומת הלב מגירוי וידאו מועדף", כתבו החוקרים.

תחקיר הוול סטריט ג'ורנל משנה שעברה העלה כי האלגוריתם של טיקטוק מסיק מה משתמשים אוהבים על בסיס הזמן שהם מקדישים לכל סרטון, ואז מגיש להם עוד מאותו דבר. בטיקטוק אמרו שכיום החברה מפתחת דרכים לגוון את הסרטונים שהאלגוריתם שלה מציע לצופים.

 טיקטוק. במסגרת עבודתה, פרייזר נאלצה לצפות בסרטונים של תקיפה מינית, רצח עם, ירי המוני, התעללות מינית בילדים, קניבליזם ופגיעה בבעלי חיים / צילום: Shutterstock, XanderSt

דוברת החברה אמרה כי הם היו רוצים שהמשתמשים הצעירים יפתחו הרגלים דיגיטליים חיוביים כבר בשלב מוקדם ושלאחרונה החברה עשתה כמה שינויים שנועדו לצמצם שימוש ממושך באפליקציה. לדוגמא, טיקטוק לא מאפשרת למשתמשים בני 13 עד 15 לקבל הודעות פוש אחרי תשע בערב. האפליקציה גם מזכירה למשתמשים מעת לעת לעשות הפסקה, לצאת החוצה או ללכת לאכול משהו.

כמובן שטיקטוק לא לבד: לילדים קשה להתנתק גם מסרטונים ביוטיוב, וגוגל עשתה כמה שינויים על מנת לעזור להגביל את השימוש בה, כולל כיבוי האפשרות לנגינה אוטומטית כברירת מחדל בכל החשבונות של משתמשים בני פחות מ־18.

המורכבות: קליפת המוח המגנה עוד מתפתחת

כשילדים עושים דברים המצריכים ריכוז ממושך, כמו קריאה או פתרון חידות מתמטיות, הם מפעילים תשומת לב מכוונת. הפונקציה הזו מתחילה בקליפת המוח הקדם־מצחית (prefrontal cortex), החלק במוח האחראי על קבלת החלטות ושליטה בעכבות.
"תשומת לב מכוונת היא היכולת לחסום הסחות דעת ולשמר את הריכוז או להעביר את הריכוז לתחום אחר לפי הצורך. הדבר מצריך כישורים ברמה גבוהה יותר כמו תכנון ושמירה על עדיפויות שונות", אמר מייקל מנוס, מנהל קליני במרכז לקשב ולמידה במרפאת הילדים של קליבלנד.

לילדים באופן כללי קשה יותר לעשות דברים ולהניח את שלטי משחקי הווידאו - בגלל שקליפת המוח הקדם־מצחית לא מפסיקה להתפתח עד גיל 25. מנוס אמר שהסביבה המשתנה תדירות של טיקטוק לא מצריכה תשומת לב ממושכת. "אם מוחות של ילדים מתרגלים לשינויים בלתי פוסקים, יהיה קשה למוח להסתגל לפעילות לא דיגיטלית שבה הדברים לא זזים כל כך מהר", אמר.

כיום טיקטוק מאפשרת למשתמשים לעשות סרטונים באורך 10 דקות, לעומת המקסימום הקודם, 3 דקות, והזמן המקסימלי כשהושקה האפליקציה - 60 שניות.
"בעולם של חטיפים דיגיטליים מהירים הצופה מקבל מכה מהירה ועוד מכה מהירה - וברגע שאלה נגמרות הוא צריך לקבל החלטה", אומר מארסי ממסצ'וסטס ג'נרל, שכתב את הספר 'מחווטים: הגנה על המוח בעידן הדיגיטלי': "ככל שקליפת המוח הקדם־מצחית מפותחת יותר, כך קל יהיה יותר לקבל החלטות טובות יותר".

הסכנה: פגיעה ביכולת לעבד מידע פחות מענג

דופמין הוא חומר כימי המתפקד גם כהורמון וגם כמוליך עצבי שמשתחרר במוח כשהוא מצפה לתגמול. הצפה של דופמין מחזקת את הדחף לדברים מענגים, בין אם מדובר בארוחה טעימה, מנת סם או סרטון טיקטוק מצחיק.

"טיקטוק הוא מכונת דופמין", אומר ג'ון האטון, רופא ילדים ומנהל המרכז לקריאה וגילוי האוריינות בבית החולים לילדים בסינסינטי. "אם אתה רוצה שילדים ישימו לב, אתה צריך שהם יתרגלו שמירה על תשומת הלב".

חוקרים נמצאים רק בתחילת הדרך במחקרים ארוכי טווח על ההשפעה שיש לתקשורת דיגיטלית על מוחות של ילדים. המכון הלאומי לבריאות מממן מחקר של כמעט 12 אלף בני נוער עד שיתבגרו כדי לבחון את ההשפעה של חוויות ילדות רבות - מרשתות חברתיות ועד עישון - על ההתפתחות הקוגניטיבית.

החוקרים במחקר מתמקדים בהשפעה שיש לאפליקציות מסוימות על התפתחות מוח אצל ילדים. התוצאות עוד לא פורסמו. בוני נייגל, אחת החוקרות במחקר ופרופסור לפסיכיאטריה, מדע עצבי והתנהגות באוניברסיטת הבריאות והמדע של אורגון, אמרה שהיא חוזה שיגלו שכשמוח צעיר מעבד מידע מתגמל באופן מתמשך ומהיר, יימצא כי יכולתו לעבד מידע איטי יותר ופחות מתגמל "משתנה או נפגעת".

כשהמדיה הופכת למהירה יותר ומרגשת יותר, היא מתנגשת במציאויות של העולם הלא דיגיטלי ובציפיות ההורים. "זה כאילו שנתנו לילדים לחיות בחנות ממתקים ועכשיו אנחנו אומרים להם להתעלם מכל הסוכריות ולאכול צלחת ירקות", אמר ג'יימס וויליאמס, אתיקן טכנולוגיה ומחבר הספר 'צאו לנו מהאור: חירות והתנגדות בכלכלת תשומת הלב'. "יש לנו זרם בלתי נגמר של עונג מיידי שהוא חסר תקדים בהיסטוריה האנושית".

הפתרונות: 4 דרכים לצמצם נזקים

הורים וילדים יכולים לנקוט צעדים כדי להגדיל את תשומת הלב, אבל הדבר כרוך במאמץ, אומרים המומחים.

1. החליפו זמן מסך בזמן אמיתי. התעמלות ומשחק הן מהדרכים הטובות ביותר לטיפוח תשומת הלב בזמן הילדות, כך אומר יוהאן הארי, מחבר 'ריכוז גנוב: למה אתה לא מצליח להיות מרוכז - ואיך לחשוב לעומק שוב'. הקדשת הזמן אחרי הלימודים ובסוף השבוע לספורט, מפגשי משחק, טיולים משפחתיים או טיולים לפארק תעזור למקד את המוח. "מניעת טכנולוגיה מילדים לא עובדת, אבל הקטנת צריכתה ובמקביל בניית הרגלים אחרים, כמו התעמלות ומשחק בחוץ, כן עובדת", אומר הארי.

2. התאמנו על איפוק. המוח של ילדכם לא ירצה באופן טבעי להניח בצד מכשיר שמספק לו בידור, אומרת נייגל. "כשאתם מתאמנים על להפסיק, זה מחזק את הקשרים במוח שיעזרו לכם להפסיק בפעם הבאה". יש כמה דרכים לעשות זאת, כמו לקבוע זמנים קבועים כל יום שבהם לא משתמשים בטכנולוגיה - למשל בזמן ארוחת הערב - ועל ידי קביעת מגבלת זמן לישיבות מול המסך.

3. השתמשו בכלי הטכנולוגיה עצמה. לטיקטוק יש הגדרה לניהול זמן מסך שמאפשרת למשתמשים להגביל את השימוש שלהם באפליקציה. הורים יכולים לקבוע מגבלת זמן מסך לילדים שלהם על ידי שיוך והצמדת חשבונות (family pairing), המאפשרים להורים לקשר את חשבון הילדים לזה שלהם. יוטיוב מאפשרת להורים לקבוע מגבלות זמן לילדים קטנים יותר. עבור ילדים המשתמשים באפליקציית יוטיוב הרגילה, הורים יכולים ליצור חשבונות מפוקחים על ידי שימוש ב־Google Family Link, על מנת לנהל זמן מסך, לקבוע זמנים לתזכורות לעשות הפסקה ולנהל תוכן המותאם לגיל הגולשים. הורים יכולים גם לקבוע מגבלת זמן על אפליקציות ספציפיות גם ישירות מההגדרות של מכשירי אפל ואנדרואיד. וכמובן שישנן עוד אפליקציות שונות להגנת הורים.

4. הבטיחו שינה טובה. בני נוער סובלים ממחסור בשינה. שינה מספקת חיונית לריכוז ותשומת לב, וזו אולי סיבה לשמור טלפונים ומכשירים אחרים מחוץ לחדר השינה בלילה.