הבורסה בת"א עקפה את שאר העולם, והמשקיעים בחרו להשקיע במדדים הישראליים

שוקי ההון בעולם נוטים לאורך השנים לשקף את המציאות בצורה המהימנה ביותר, ולא פעם הם מתדלקים זה את זה. מבט על 12 החודשים האחרונים בבורסה לני"ע בתל אביב, כפי שהם משתקפים בתשואות המדדים הענפיים, מגלה כי גם הפעם לא היו הפתעות ולאור המלחמה באוקראינה שנמשכת כבר חודשיים, מדד ת"א נפט וגז רשם (עד תחילת אפריל) תשואה של 76%.

במקביל, התייקרות מחירי הדיור בישראל הקפיצה את מדד ת"א בנייה ב-60% כשגם מדד ת"א נדל"ן רושם תשואה גבוהה (51%), והגאות במשכנתאות הניבה לעוקבים אחרי מדד הבנקים תשואה של 48%.

העליות הנאות במדדים הללו לא נעלמו כמובן מעיניהם של המשקיעים בבורסה, וקשה היה גם להתעלם מהעליונות שהפגינה הבורסה הישראלית למול מקבילותיה בעולם. את הרבעון הראשון של השנה סיים מדד המניות המוביל ת"א 35 בתשואה של 2%, וכך עשה גם מדד ת"א 90, בעוד ת"א 125 רשם בשלושת החודשים הראשונים של השנה תשואה של 1.1%. לעומתם, בארה"ב מדד הדאו ג'ונס רשם תשואה שלילית של 4%, ה-S&P500 תשואה שלילית של 5% ואילו נאסד"ק, וכמוהו גם ה-DAX הגרמני, סיימו את הרבעון עם תשואה שלילית של 9% כל אחד.

בסיכום שערכו בבורסה בת"א, ניתן היה לראות כי ברבעון הראשון המשקיעים גילו מחדש את מדדי המניות של השוק המקומי, והקרנות שעוקבות אחריהם גייסו כ-2 מיליארד שקל, בין היתר למדד הדגל ת"א-125 שגייס כ-780 מיליון שקל ומדד אינדקס בנקים ישראל שגייס כ-513 מיליון שקל. עוד במדדים המגייסים נמצאים אינדקס מניות ערך (247 מיליון שקל במדד הכולל חברות אנרגיה רבות, אך גם חברות כמו טבע וטאואר), אינדקס תשתיות לאומיות (163 מיליון שקל, לאור ההצהרות של הממשלה על הרחבת ההשקעה בתשתיות) וכן ת"א בנייה (גיוסים של 120 מיליון שקל). זאת לעומת 53 מיליון שקל בלבד שגייסו המדדים העוקבים אחרי מניות בחו"ל.

  

לדברי יניב פגוט, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה בת"א, למרות שמדד ת"א 125 רשם גיוסים נאים ומנהל כבר 12 מיליארד שקל בתום הרבעון, קצב הצמיחה שלו היה צריך להיות הרבה יותר גבוה. "ת"א 125 הוא בעל פוטנציאל כביר לצמיחה בנכסים, שכן זהו מדד מפוזר המשקף היטב את המשק הישראלי האיתן", אמר פגוט. "אנו מצפים לראות את היקף הנכסים במדד זה חוצה את רף ה-20 מיליארד שקל תוך שנים מעטות.

"סדרת המיזוגים בתעשיית החיסכון ארוך הטווח המקומית הביאה עימה פדיונות ניכרים במדד זה ב-2021, אולם המשקיעים המוסדיים והציבור הרחב לא יוכלו להתעלם לאורך זמן מביצועי היתר של המדד, והוא יהפוך לחלק משמעותי ואינטגרלי בכל תיק השקעות בשנים הבאות", העריך עוד פגוט.

ת"א 90 - פחות ריכוזיות, יותר גיוון

מנגד, מי שיעדיפו לשכוח את הרבעון הראשון הם מדדי הטכנולוגיה שחוו פדיונות כבדים. כך מדד ת"א טכנולוגיה פדה יותר מ-200 מיליון שקל, ת"א גלובל בלוטק פדה כמעט 10 מיליון שקל ברבעון, ומת"א טק עילית נפדו כמעט 8 מיליון שקל.

מדד ת"א 35 עבר שדרוג מהותי ברפורמת מדדי המניות שיושמה בשנת 2017, שבמסגרתה הורחב מ-25 ל-35 חברות, באופן שקטנה הריכוזיות במדד וחל גיוון בהרכבו הסקטוריאלי. מדד זה נפגע בעבר מהירידה החדה במניות הפארמה, שריכזו משקל רב בו. השינוי המתודלוגי במדד הביא לכך שמתחילת 2021 נסגרו כמעט לחלוטין פערי הביצועים בין מדד ת"א 35 לת"א 90.

מדד ת"א 90 הוא הכוכב של הבורסה המקומית בשנים האחרונות, והוא מככב גם בביצועים בהשוואה גלובלית רחבה ביחס למדדים הבולטים בשווקים המפותחים בכל חתך זמן. בעשור האחרון השיא ת"א 90 תשואת יתר ניכרת על מדד ת"א 35, ולכן המשקיעים שומרים לו אמונים ומגדילים בהתמדה את הצבירה בו, עובדה שהביאה אותו לרכז נכסים בהיקף גדול יותר ממדד ת"א 35 כבר מזה תקופה.

לדברי ניר קסטרו ממחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה, נכון לסוף הרבעון הראשון, קטגוריית מניות ישראל בבורסה מנהלת כ-48 מיליארד שקל, עלייה מסוף 2021 שבה ניהלה הקטגוריה כ-45 מיליארד שקל ולעומת כ-31 מיליארד בשנת 2020. אולם הרוב המכריע של הגידול בקטגוריה בשנים האחרונות הוא תוצאה של עליית ערך ולא של גיוסים לאפיק השקעות זה.

"תשואות האג"ח שינו טעמי המשקיעים"

לצד שוקי המניות, גם שוק האג"ח סער ברבעון הראשון של השנה. הציפיות לעליית ריבית קרובה, שהתממשו גם בישראל מיד לאחר תום הרבעון, ייצרו הפסדי הון משמעותיים באפיק הקונצרני, כאשר מדד תל בונד 60 ירד בכ-2.75% בינואר-מרץ ומדד תל בונד שקלי ירד בכ-4% בתקופה זו. לאור עליית התשואות, הציבור נמנע מלהזרים כספים לאפיקי החוב, וכ-355 מיליון שקל נפדו ברבעון בקטגוריות אג"ח בארץ חברות והמרה. גם באפיק הממשלתי נרשמו פדיונות של למעלה מחצי מיליארד שקל.

"הציבור הישראלי, בניגוד לארה"ב, מאוד אוהב את שוק האג"ח", אומר פגוט. "עליית התשואות באג"ח הביאה לשינוי בטעמי המשקיעים, וכך ראינו פדיונות באפיק הממשלתי, ומצד שני העדפה לפתרונות צמודי מדד וקצרי טווח, במטרה להתמודד עם העלייה באינפלציה, כמו גם להגן על המשקיעים מעליית התשואות".