משרד האנרגיה מציג: השוואה לא סימטרית של החיסכון כתוצאה משימוש בגז

אין חולק כי היה צריך להוציא את הגז הטבעי שמול חופי ישראל וככל שהשנים עוברות החלטה זו נראית מצוינת יותר מתמיד. יש חולק על האופן שבו חולק השלל, כמו איך צריך היה להתייחס לגז הטבעי בעת המיסוי של חברות הגז וכיוב'. אך לא בזה עסקה הסקירה השנתית של רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה אלא ביתרונות כתוצאה משימוש בגז, ויש לא מעט.

בניגוד לירידה המשמעותית במחירי הגז הטבעי בעולם בשנת 2020 ,שנת 2021 התאפיינה בעליות חדות ותנודתיות גבוהה במחירי האנרגיה בזירה הבינלאומית, ובמחירי הגז הטבעי. המשק הישראלי לעומת זאת, המאופיין בהסכמי גז טבעי ארוכי טווח, לא הושפע כמעט מעליות המחירים העולמיות בתקופה זו נוכח החוזים שבמחירים קבועים. המלחמה באוקראינה שהביאה לעלייה במחירי האנרגיה האירה את היתרון של המשק המקומי הודות לחוזים החתומים במחירים קבועים, ואלו השפיעו פחות על האינפלציה בהשוואה למדינות אחרות ובמיוחד באירופה.

אלא שברשות הגז שבמשרד האנרגיה יודעים לנצל את משבר האנרגיה העולמי ומצאו זמן אטרקטיבי במיוחד כדי להציג את החיסכון של המשק כתוצאה משימוש בגז, והמספרים מרשימים בקריאה ראשונה. על פי הערכת רשות הגז הטבעי, החיסכון המשקי בעלויות אנרגיה בשנים 2021-2014 הנובע משימוש בגז טבעי במקום בדלקים אחרים במשק האנרגיה, מוערך בכ-116 מיליארד שקל.

אם יורדים למספרים מעבר להערכה זו שצורפה לסקירה של משרד האנרגיה שפורסמה אתמול, רואים כי הערכה זו מתייחסת ל"חיסכון כלכלי בלבד ואינה מגלמת את התועלות הסביבתיות במעבר לגז טבעי אשר הינו דלק נקי יותר, וכן אינה כוללת את הכנסות המדינה ממיסוי".

"עיקר החיסכון הינו בסקטור החשמל ומוערך בכ-81 מיליארד שקל והיתרה בסך 35 מיליארד שקל מקורה בחיסכון בסקטור התעשייה. מכלל חיסכון זה 64.8 מיליארד שקל משויכים לשנת 2021 עקב מחירי הדלקים הגבוהים באופן חריג בעולם כולו בשנה זו, אל מול מחירי הגז הטבעי היציבים בישראל" כך לפי הסקירה. צריך לומר כי לבחון את המספרים לעומת שנה שבה מחיר הדלק חריג באופן קיצוני זו לא חוכמה גדולה. סביר להניח כי לולא העלייה במחירים גודל החיסכון היה נמוך יותר.

מעבר לכך, במשרד האנרגיה העדיפו לכלול בחישוב את החיסכון הכלכלי על בסיס ההנחה שללא כניסת הגז הטבעי, היה צורך בהקמת תחנות כוח פחמיות חדשות D ו-E, וכן היה צורך בייצור משלים בסולר ובמזוט. אבל החישוב אינו לוקח בחשבון השקעות הוניות של הקמת תחנות כוח והסבות לגז טבעי.

מעבר לכך, באותה מידה אפשר היה להכליל את עלויות הקמת האסדות קידוח או עלויות האבטחה שלהן. מה שלא נעשה. במשרד האנרגיה מציינים כי החיסכון נובע מהפרשי מחירי דלקים בלבד.

המשק אמנם נהנה מחיסכון כלשהו נוכח המעבר לשימוש בגז, אך איפה הציבור? הציבור ימשיך לחכות שכן קרן העושר עדיין לא הגיעה לרף הנדרש לתחילת פעילותה. למרות שנצברו 1.265 מיליארד שקלים בקרן העושר נכון לינואר האחרון, הקרן לא יכולה להתחיל לפעול כיוון שרוב הסכום שנגבה טרם נסגר בשומות סופיות. סך ההיטלים "החלוטים" עומד כעת על 440 מיליון שקל בלבד.

מרשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה נמסר: " חישוב נשען אך ורק על הפערים בעלויות הדלקים בין המצב בו מתנהל משק האנרגיה בפועל כיום - גז טבעי, אנרגיה מתחדשת ופחם - לבין מצב אלטרנטיבי בו המשק הישראלי לא היה צורך גז טבעי כלל. החישוב אינו לוקח בחשבון את העלויות בהקמת תשתיות, או את העלויות הסביבתיות. התחשבות בעלויות אלה, היו יכולות להטות את התוצאה הסופית לכאן או לכאן".