נתניהו החרים את הרפורמים? יכול להיות שזה היה הפוך

אצל נתניהו היחסים עם הרפורמים עלו של שרטון. אבל מי החרים את מי? • המשרוקית של גלובס

גלעד קריב, העבודה. המדד, רשת 13, 17.4.22 / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
גלעד קריב, העבודה. המדד, רשת 13, 17.4.22 / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם יהודי ארה"ב מתרחקים מישראל, ומי אשם בכך? כשח"כ גלעד קריב נשאל על הסוגיה הייתה לו תשובה נחרצת, לפחות לגבי החלק השני שלה. "אני רוצה להזכיר לך שבמשך שש שנים ראש ממשלה ישראלי סירב לפגוש את המנהיגים של הזרמים הללו (הרפורמים והקונסרבטיבים)… ראש הממשלה בנט נפגש (איתם) לראשונה אחרי נתק של שש שנים".

אז האם נתניהו אכן החרים את הרפורמים כפי שטוען קריב? התשובה, מתברר, אינה כה פשוטה. ראשית, אין מחלוקת על כך שהנתק בין ממשלת ישראל לבין הרפורמים (מהתנועה הקונסרבטיבית לא קיבלנו התייחסות לנושא, והבדיקה אינה עוסקת בה) אירע לאחר שביוני 2017 הקפיא נתניהו את "מתווה הכותל", שאמור היה להציע פתרון מוסכם למאבק על מקום תפילה לקהילות שאינן אורתודוכסיות באתר. מאז חלפו קצת פחות מחמש שנים, ורק בארבע מתוכן נתניהו כיהן כראש ממשלה, כך שקריב לא דייק כשדיבר על שש שנים.

ומה לגבי העניין המהותי יותר, האם נתניהו אכן סירב לפגוש את מנהיגי התנועה? לפחות במבט ראשון נראה שכיוון החרם היה דווקא הפוך. כך, למשל, בדיון על סוגיית מתווה הכותל שנערך בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת בנובמבר 2017 הודיעה הרבה נעה סתת, נציגת התנועה הרפורמית בדיון, כי "(ב)תנועה הרפורמית קיבלנו החלטה להפסיק לפגוש את ראש הממשלה, שזאת החלטה מאוד חסרת תקדים מבחינתנו". גם כשפנינו לדוברות התנועה, ושאלנו במפורש אם הנתק היה ביוזמת הרפורמים נענינו ש"כעיקרון כן... אבל לא באמת תואמו פגישות כדי שיהיה ניתן לבטל אותן". 

לאור זאת פנינו לח"כ קריב, שכיהן בעבר כמנכ"ל התנועה, כדי לברר עמו על מה נסמכת אמירתו. אלא שבמקום תגובה מקריב קיבלנו לפתע תגובה חדשה מהתנועה הרפורמית: "הובא לידיעתי שגלעד קריב כמנכ"ל התנועה כן פנה לראש הממשלה לבקש פגישות בתקופה הזו", מסרה לנו הדוברת. כשביקשנו לדעת מתי נשלחו בקשות אלו ולמתי תוכננו הפגישות, נאמר לנו כי המידע לא זמין.

מיד לאחר מכן נשלחה תגובה זהה מטעמו של קריב: "היו מספר ניסיונות של מנכ"ל התנועה הרפורמית דאז, מול לשכת ראש הממשלה נתניהו, כמו גם מול חברי כנסת בליכוד שניסו לסייע - לאחר מספר תשובות שליליות, הפסיקו לנסות". גם במקרה הזה בקשתנו לקבלת מידע על מועדי הפגישות המבוקשות או חברי הכנסת מהליכוד שתיווכו במגעים לא זכתה להתייחסות (בתגובת קריב המלאה, שמופיעה בסוף הטקסט, כן מוזכר בהקשר זה ח"כ צחי הנגבי).

במקביל, ביקשנו תגובה בנושא גם מנתניהו עצמו אך זו נותרה ללא מענה.

החלטנו להיעזר בעיתונאי שמואל רוזנר, מומחה ליחסי ישראל-יהדות ארה"ב ועמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי. רוזנר אישר כי "היה כעס גדול ביהדות ארה"ב כשמתווה הכותל אושר ואז בוטל על ידי ממשלת נתניהו, ואכן היו מנהיגים שסירבו לפגוש את נתניהו אחר כך, עד שהמתווה יאושר". אבל, לדבריו, "התהליך היה דו-צדדי. לרפורמים לא היה נוח עם נתניהו מאלף סיבות, לנתניהו לא היה נוח איתם מאלף סיבות, ומתווה הכותל נתן איזו לגיטימציה לשני הצדדים".

רוזנר הוסיף כי למרות ש"מתווה הכותל נותר כשהיה, היחס (של הארגונים בארה"ב) לראש הממשלה השתנה: אני לא מתרשם שהמנהיגים האלה מסרבים לפגוש את בנט, למרות שגם ממשלתו הבטיחה להעביר את מתווה הכותל, וגם אצלם מתווה הכותל לא מאושר. כלומר, כנראה שהיו סיבות נוספות שהקלו על מנהיגים בארה"ב לומר שדווקא את נתניהו הם לא כל כך רוצים לפגוש".

לכן, לדבריו "אפשר להצביע פה על איזושהי חוסר עקביות בטענות (של הארגונים), אם כי ממשלת נתניהו באמת אישרה ואז ביטלה, וזה היה מהלך יחסית בוטה".

זו התגובה המלאה והמועדכנת שהועברה לנו בסופו של דבר מטעמו של קריב: "כמנכ"ל התנועה הרפורמית קיים גלעד קריב מספר פגישות עם צחי הנגבי, בהן ביקש יחד עם נציגי התנועות בארץ ובעולם להיפגש עם ראש הממשלה. זאת החל ממספר חודשים לאחר ביטול מתווה הכותל ובמשך תקופה ארוכה, עד שהובן כי כמו שנתניהו הפר את הסיכום שלו ונסוג מהסכם הפשרה, כך אין בכוונתו לתת הסבר למנהיגי הזרמים הלא אורתודוקסים. גם בביקוריו של ראש הממשלה דאז נתניהו בארה"ב וביתר התפוצות הוא נמנע מלתאם ביקור עם מנהיגי הזרמים הליברלים".

בשורה התחתונה: דבריו של קריב חצי נכונים. במשך ארבע שנים - ולא שש כפי שנטען על ידו - היה נתק בין ראש הממשלה נתניהו לבין התנועה הרפורמית, אך מי שהכריז עליו בפומבי היו דווקא אנשי התנועה. יחד עם זאת, קריב, שכיהן כמנכ"ל התנועה, מסר לנו תגובה שלפיה הוא דווקא כן ניסה לתאם פגישות עם ראש הממשלה ,ולא נענה. לפי מומחה לנושא, החרם המדובר היה דו-צדדי ושירת את שני הצדדים.

תחקיר: אורי כהן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: גלעד קריב
מפלגה: העבודה
תאריך: 17.4
ציטוט: "במשך 6 שנים, ראש ממשלה ישראלי... סירב לפגוש את המנהגים של הזרמים הללו… ראש הממשלה בנט נפגש לראשונה אחרי נתק של שש שנים עם מנהיגי הזרמים".
ציון: חצי נכון

חבר הכנסת גלעד קריב התארח ב-17.4 בתכנית "המדד" של אברי גלעד, ונשאל על סקר חדש בקרב יהודי ארה"ב, שהראה כביכול כי ישראל נמצאת בתחתית סדר העדיפויות בקרב קבוצה זו בעת הצבעתם בבחירות בארה"ב. "יש לנו בעיה מאוד גדולה", הודה קריב, שבעבר שימש כמנכ"ל התנועה הרפורמית, והתייחס לקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות מעבר לים. "הדור הצעיר ביהדות ארה"ב - אבל גם ביהדות אירופה - הולך ומתרחק (מישראל). יש לזה סיבות טבעיות. זה דור שלא חווה את הקמת המדינה, את ששת הימים, אפילו לא את אנטבה… מדינת ישראל עסוקה במשך שנים לומר לאותה יהדות של מיליונים - עכשיו תקשיב, זו היהדות מאחורי אייפק, ומאחורי הפדרציות ומאחורי ויצ"ו והדסה - אנחנו עסוקים שנים לומר להם 'אתם second class jews', יהודים מדרגה שניה. אנחנו צריכים להחליט… זה אתגר מונח לפתחנו וזה אתגר שמונח לפתחם. לטנגו הזה של יחסי ישראל-תפוצות צריך שני צדדים. אני רוצה להזכיר לך שבמשך 6 שנים, ראש ממשלה ישראלי - שכדרך אגב מכיר את יהדות ארה"ב היטב, אפילו אשתו השניה התגיירה בגיור קונסרבטיבי והם התחתנו שם עם רב רפורמי - סירב לפגוש את המנהגים של הזרמים הללו… ראש הממשלה בנט נפגש לראשונה אחרי נתק של שש שנים עם מנהיגי הזרמים".

בדקנו האם אכן נתניהו סירב לפגוש את מנהיגי התנועות במשך שש שנים.

הנתק בין ממשלת נתניהו לבין יהדות ארה"ב אירע לאחר שביוני 2017 הקפיא נתניהו את מתווה הכותל, שגובש במשך חודשים ארוכים על ידי ועדה מיוחדת ונועד להציע פתרון מוסכם למאבק על מקום תפילה לקהילות שאינן אורתודוכסיות ברחבת כותל. המתווה אושר בינואר 2016 בממשלה על אף התנגדות סמלית של השרים החרדים, שעל פי הדיווחים אז הסכימו שיעבור והתחייבו לא להטיל עליו וטו, כפי שהיו יכולים. רק לאחר שהתעוררה התנגדות עזה בקרב החברה החרדית, החליטו השרים החרדים בממשלה להתנגד באופן אקטיבי למתווה ולאיים בפרישה, וביוני 2017 המתווה הוקפא.

נראה אם כן כי לפחות לגבי הזמן, קריב הוסיף קצת יותר משנה למשבר בין ממשלת נתניהו לבין היהדות הפלורליסטית בארה"ב. דיווחים בתקשורת מראים כי במרץ 2017, כלומר לפני חמש שנים, נתניהו עוד נפגש עם מנהיגי הקהילה הרפורמית וניסה לשכנע אותם כי יפעל למענם. למעשה, גם לאחר מכן, עד לסוף שנת 2018, ישנן עדויות למפגשים שאורגנו ביוזמת הממשלה עם רבנים רפורמים וקונסרבטיבים מארה"ב, אלא שקריב הזכיר במפורש את המנהיגים של הזרמים הללו, ואילו נתניהו, על פי הכתבות מאותה תקופה, עקף את ההנהגה וניסה לפנות ישירות אל קהילות מקומיות בערים אמריקאיות.

גם בדיווחים האחרונים שעסקו בפגישה של ראש הממשלה נפתלי בנט עם מנהיגי הרפורמים וקונסרבטיבים בפברואר השנה, אליה התייחס קריב, הוזכר כי הקרע עם ראש הממשלה הקודם ארך כחמש שנים.

ומה לגבי החלק השני בטענת קריב, כאילו נתניהו הוא זה ש"סירב לפגוש את המנהיגים של הזרמים הללו"?

כאן נראה שהתמונה סבוכה מעט יותר.

ב-26.6.2017, ימים ספורים אחרי ביטול המתווה, הודיע הרב ריק ג'ייקובס, נשיא האיחוד ליהדות רפורמית בצפון אמריקה, על ביטול פגישה מתוכננת עם נתניהו בעקבות ההחלטה. כמה חודשים לאחר מכן, בדיון על נושא מתווה הכותל בוועדת העלייה והקליטה בכנסת ב-1.11.2017, הודיעה הרבה נעה סתת, נציגת התנועה הרפורמית בדיון, כי התנועה היא זו שתחרים את נתניהו: "אנחנו, התנועה הרפורמית, קיבלנו החלטה להפסיק לפגוש את ראש הממשלה, שזאת החלטה מאד חסרת תקדים מבחינתנו, ולהפסיק לפגוש גם את ידידנו, השר צחי הנגבי, שהוא באמת חבר אמת שלנו, מפני שאנחנו לא רוצים להמשיך לאפשר לממשלה להציג מצג שקר של הניסיונות שלה לפתור את הנושא... הממשלה מנסה למרוח זמן ואנחנו לא נאפשר את זה... זה צעדים מאד מאד יוצאי דופן מבחינתנו".

התבטאות דומה לא מצאנו אצל נציגי התנועה הקונסרבטיבית, לא בדיון עצמו ולא באמירות לתקשורת.

כשפנינו לדוברות התנועה הרפורמית, תחילה אישרו לנו את הדברים. "לא היו פגישות (אגב, גם לא של נתניהו עם ראשי התנועה בארה"ב כשהוא הגיע לשם) בשל חזרתה של ממשלת נתניהו ממתווה הכותל לאחר שאושר", כתבו לנו. כששאלנו במפורש אם הנתק היה ביוזמת התנועה, נענינו: "כעיקרון כן. אבל לא באמת תואמו פגישות כדי שיהיה ניתן לבטל אותן. בגדול ממשלת נתניהו והעומד בראשה פשוט העמיקו את הקרע עם יהדות התפוצות עד כדי נתק… אגב, זה לא רק מתווה הכותל, זה גם חוק הגיור שנתניהו בלחץ החרדים רצה להעביר. בתקופת ממשלת נתניהו יהודי התפוצות ובראשם יהדות ארה"ב הרגישה לא רצויה ומנודה. ממש לא "אחינו ואחיותינו" מהתפוצות… לא ביקשנו בכל השנים האלה פגישות של ראשי התנועה בעולם עם נתניהו".

בשלב הזה פנינו לקריב לקבלת תגובה. ממנו לא קיבלנו תשובה, אך לאחר כמה דקות חזרה אלינו לפתע דוברת התנועה הרפורמית עם ההודעה הבאה: "הובא לידיעתי שגלעד קריב כמנכ"ל התנועה כן פנה לרה"מ לבקש פגישות בתקופה הזו". כשביקשנו לדעת מתי נשלחו בקשות אלו ולמתי תוכננו הפגישות, נאמר לנו כי המידע לא זמין.

מיד לאחר מכן נשלחה תגובה זהה מטעמו של קריב: "היו מספר ניסיונות של מנכ"ל התנועה הרפורמית דאז, מול לשכת רה"מ נתניהו, כמו גם מול ח"כים בליכוד שניסו לסייע - לאחר מספר תשובות שליליות, הפסיקו לנסות". גם במקרה הזה בקשתנו לקבלת מידע על מועדי הפגישות המבוקשות או חברי הכנסת מהליכוד שתיווכו במגעים - העלו חרס.

שמואל רוזנר, מומחה ליחסי ישראל-יהדות ארה"ב ועמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, הסביר בשיחה עם "המשרוקית"כי הנושא אכן מורכב, וקשה להצביע על "אשם" אחד בנתק.

"בשורה התחתונה, היה כעס גדול ביהדות ארה"ב כשמתווה הכותל אושר ואז בוטל על ידי ממשלת נתניהו, ואכן היו מנהיגים שסירבו לפגוש את נתניהו אחר כך, עד שהמתווה יאושר. אבל התהליך היה תהליך דו צדדי. לרפורמים לא היה נוח עם מנתניהו מאלף סיבות, לנתניהו לא היה נוח איתם מאלף סיבות, ומתווה הכותל נתן איזו לגיטימציה לשני הצדדים: הפרומרים החרימו אותו, אז הוא עקף אותם, אבל הוא עקף אותם גם קודם בחלק מהנושאים, וגם הם לא תמיד הלכו אליו גם קודם.

היחסים בין נתניהו לבין ההנהגה הארצית, בעיקר כשמדובר בהנהגה הרפורמית, היו יחסים לא כל כך טובים, אבל זה נבע מהרבה מאוד סיבות. זו הנהגה שנמצאת בקוטב הליברלי של הפוליטיקה, ונתניהו מבחינתם היה מנהיג לא נוח - לא בהקשר הפלסטיני ולא בהקשר האיראני ולא ביחסים שלו עם אובמה - ומתווה הכותל במובן מסוים נתן להם את התירוץ הסופי… להחרים אותו, והוא העדיף לעקוף אותם וללכת דרך יהודים אחרים.

ברור לגמרי שממשלת נתניהו והחרדים היא ממשלה שהיה לה קל יותר לדבר עם מנהיגים מקומיים (בארה"ב), ובעיקר היה לה נוח יותר לדבר עם מנהיגים אורתודוכסים. הממשלה הנוכחית יכולה לדבר יותר בנינוחות עם עם מנהיגים קונסרבטיבים ורפורמים, ובמובן הזה יותר קל לה עם יהדות ארה"ב, למרות שמבחינה מעשית לא השתנה שום דבר.

העובדה שאפשר להצביע עליה באופן חד משמעי היא שמתווה הכותל נותר כשהיה, ולמרות זאת היחס לרה"מ השתנה. אני לא מתרשם שהמנהיגים האלה מסרבים לפגוש את בנט, למרות שגם ממשלתו הבטיחה להעביר את מתווה הכותל ומתווה הכותל גם אצלם לא מאושר. כלומר כנראה שהיו סיבות נוספות שהקלו על מנהיגים בארה"ב לומר שדווקא את נתניהו הם לא כל כך רוצים לפגוש, אבל כשמדובר על ממשלת בנט-לפיד העובדה שהיא לא תיקנה את התקלה עדיין לא גורמת להחרמה שלהם. אפשר להצביע פה על איזושהי חוסר עקביות בטענות שלהם, אם כי ממשלת נתניהו באמת אישרה ואז ביטלה, וזה היה מהלך יחסית בוטה".

לסיכום, מיד לאחר ביטול מתווה הכותל על ידי ממשלת נתניהו, ביטלה התנועה הרפורמית בארה"ב פגישה עם נתניהו, והתנועה בישראל הודיעה בכנסת כי לא תיפגש עם נתניהו עד אישורו מחדש של המתווה. בשיחה עם "המשרוקית" דוברת התנועה אישרה עקרונית את הדברים אך הדגישה כי יחסו של נתניהו הוא זה שגרם באופן מעשי לנתק. מצד שני, גלעד קריב, שהיה באותה תקופה מנכ"ל התנועה, טען בפנינו כי ביקש כמה פעמים לתאם פגישות עבורו ועבור מנהיגי התנועה בעולם עם נתניהו, אך בקשות אלו זכו להתעלמות. מדיווחים בתקשורת מהשנים האחרונות עולה כי נתניהו אכן העדיף להיפגש רק עם מנהיגים מקומיים של קהילות יהודיות בארה"ב, תוך עקיפת דרג ההנהגה. לכן, דבריו של קריב חצי נכונים.

מלשכתו של ח"כ הרב קריב נמסר בתגובה: "כמנכ"ל התנועה הרפורמית קיים גלעד קריב מספר פגישות עם צחי הנגבי, בהן ביקש יחד עם נציגי התנועות בארץ ובעולם להיפגש עם ראש הממשלה. זאת החל ממספר חודשים לאחר ביטול מתווה הכותל ובמשך תקופה ארוכה, עד שהובן כי כמו שנתניהו הפר את הסיכום שלו ונסוג מהסכם הפשרה, כך אין בכוונתו לתת הסבר למנהיגי הזרמים הלא אורתודוקסים. גם בביקוריו של ראש הממשלה דאז נתניהו בארצות הברית וביתר התפוצות - נמנע מלתאם ביקור עם מנהיגי הזרמים הליברלים".