שיעור האבטלה ירד לשפל של 50 שנה בתחילת אפריל. אבל יש כוכבית

המשק חזר למצב טרום הקורונה באופן מהיר מהצפוי • נתוני הלמ"ס מצביעים על ירידה בשיעור האבטלה ובשיעור האבטלה הרחב • עם זאת, שיעור הבלתי מועסקים נמוך ממספר המשרות הפנויות - מה שעשוי להשפיע על הצמיחה והאינפלציה

לשכת תעסוקה בתל אביב / צילום: שירות תעסוקה
לשכת תעסוקה בתל אביב / צילום: שירות תעסוקה

שיעור האבטלה במשק (הבלתי מועסקים) ירד לשפל של 50 שנה ועמד על 2.9% במחצית הראשונה של חודש אפריל. כך פרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). זאת לעומת שיעור אבטלה של 3.7% במחצית השנייה של חודש מרץ.

מדובר בשפל היסטורי במספר בלתי המועסקים במשק, אך צריך לסייג כי מאז פרוץ הקורונה חלק מהעובדים שיצאו לחל"ת לא חזרו למקום עבודתם, ולכן נהוג להסתכל על שיעור האבטלה הרחב, הכולל את מי שלא חזר לשוק העבודה מכל מני סיבות. ושם, שיעור האבטלה הרחב, הכולל גם את מי שנעדר זמנית או יצא מכוח העבודה בשל הקורונה, רשם ירידה ל-4.4% במחצית הראשונה של אפריל לעומת שיעור של 5.3% בחודש מרץ.

אמנם גם כאן נרשמה התאוששות, אך לא מדובר בנתוני שפל היסטורי. מספר המובטלים בגלל סיבות הקשורות במשבר הקורונה עמד על 13,500, (0.3%), רובם במקומות עבודה שלא חזרו לעבודה מלאה או בעסקים שנסגרו. לעומת זאת, שיעור התעסוקה בישראל, הנמוך יחסית לעולם בשל היעדרות עובדים רבים מהמגזר הערבי (נשים) והחרדי (גברים), ירד מ-61.3% במחצית השנייה של מרץ ל-61% במחצית הראשונה של אפריל.

השכר לא עלה בהתאם לביקוש הער לעובדים

מעבר לנתוני האבטלה הטובים שפרסמה הלמ"ס, מדובר ב-120 אלף בלתי מועסקים במשק נכון לתחילת אפריל, אל מול 150 אלף משרות פנויות במשק, נכון לנתוני מרץ האחרון - פער שמשקף את השינוי בהעדפות התעסוקה של עובדים רבים.

לחוסר ההתאמה בין מספר המובטלים לבין המשרות הפנויות, המאפיין בתקופה זו מדינות רבות בעולם, עשוי להיות השפעה על פוטנציאל הצמיחה ולחצי האינפלציה, ובבנק ישראל מסתכלים היטב על הנתונים הללו -  מפני שהידוק שוק העבודה עשוי לייצר לחצי שכר שיישמרו את האינפלציה ברמה גבוהה. בפרוטוקול הוועדה המוניטרית בבנק ישראל בישיבה האחרונה לפני העלאת הריבית (שעליה הצביעו החברים פה-אחד), חברי הוועדה הדגישו כי השכר הממוצע לכלל המשק לא עלה בקצב גבוה שתואם לביקוש הער לעובדים.

מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום (ג') עולה כי השכר הממוצע במשק נותר ללא שינוי ועומד על 12,052 שקל בחודש (במחירים שוטפים) בפברואר השנה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד בימי היציאה מהסגר השלישי. אלא שבשל היציאה מהסגר השלישי בפברואר של השנה שעברה, אולי כדאי להשוות את נתוני השכר הממוצע לנתוני 2019 ו-2020, שעמד על 11,081 שקל בחודש.

אם כך, השכר הממוצע בפברואר דווקא עלה בהשוואה שלוקחת בחשבון את השיבושים שנוצרו בשל היציאה מהמגבלות שהושתו על המשק גם בתחילת 2021. מעבר לכך, בענפים מסוימים קצב עליית השכר גבוה יותר, זאת בעיקר בענפי המידע והתקשורת (הייטק). בענף ההייטק השכר הממוצע בפברואר עלה באותה תקופה ב-5.9% ל-30,049 שקל בחודש. עם זאת, בחודשים הקודמים קצב עליית השכר בהייטק נע סביב 10% בשנה, כך שמדובר בהאטה.