בעלי מלון היוקרה ולדורף אסטוריה בניו יורק מתקשים למכור את הדירות

חלקי מחדרי המלון אמורים להפוך לדירות מגורים, אולם העבודות מתארכות, העלויות תופחות וצפויות להגיע אל מעבר ל-2 מיליארד דולר, והמנכ"ל האמריקאי שמונה מטעם הבעלים הסינית עוזב

ולדורף אסטוריה. תמריץ למתווכים שמוכרים את הדירות / צילום: Shutterstock
ולדורף אסטוריה. תמריץ למתווכים שמוכרים את הדירות / צילום: Shutterstock

מלון ולדורף אסטוריה הידוע בניו יורק נאבק להשלים את התוכנית להפיכת מאות חדרים למגורי יוקרה. זהו אחד מפרויקט ההסבה היקרים, הגדולים והמורכבים שנבנו.
חברת China’s Anbang Insurance Group רכשה ב-2015 את המלון בפארק אבניו במחיר שיא של 1.95 מיליארד דולר. ב-2017 החברה סגרה את המלון, שבו יותר מ-1,400 חדרים, כדי להפוך את המלון המפואר - בעבודה של ארבע שנים - למלון קטן יותר, שלידו דירות מגורים.

כעת, חמש שנים לאחר מכן, הפרויקט עדיין לא גמור וייתכן שהעבודה תימשך עד 2024, לפי גורמים הקשורים לנושא. עלויות השינוי התנפחו וצפויות להגיע ל-2 מיליארד דולר - 25% יותר מההערכות המוקדמות. זה יביא את העלות הכוללת של הרכישה והשינוי ליותר מ-4 מיליארד דולר.

המגפה, הבעיות בשרשרת האספקה העולמית והעלייה במחירי החומרים האטו מיזמי בנייה גדולים בכל רחבי העיר. אבל לוולדורף יש בעיות ייחודיות משלו, שתרמו לעיכובים ולקפיצה בעלויות. בין הבעיות הללו מורכבויות שקשורות להריסה של חדרים ובנייה מחדש של המלון שהוא כמעט בן 100, שהוא נקודת ציון ולכן חייב לעמוד בכללי השימור בכל התהליך.

הממשלה הסינית למעשה לקחה את השליטה בחברת Anbang ב-2018 לאחר שהיו"ר, Wu Xiaohui, נמצא אשם בשורה של עבירות כלכליות כמו הונאה וניצול לרעה של כוח ונידון ל-18 שנות מאסר.

סבב של בכירים אחרים ב-Anbang ניסו לעצב מחדש את הפרויקט או לשנות את האסטרטגיה בשעה שוו נמצא בכלא. והתהליך נתקע.

הקורבן האחרון של התנפחות העלויות היה המנכ"ל של הזרוע האמריקאית של Dajia Insurance Group, שתפס את השליטה על ולדורף אסטוריה ועל שאר הנכסים של Anbang.

המנכ"ל האמריקאי אנדרו מילר עזב את החברה בשבוע שעבר ועדיין לא מונה לו מחליף. בכירים בחברה הסינית והמנכ"ל האמריקאי היו ביחסים מתוחים על רקע הסיבות וההיקף של החריגה בעלויות, לפי אשים המכירים את הנושא. 

אולם הנשפים במלון ולדורף אסטוריה ב־2015 / צילום: Shutterstock
 אולם הנשפים במלון ולדורף אסטוריה ב־2015 / צילום: Shutterstock

בין האורחים: כל אחד מנשיאי ארה"ב מאז הובר

המשמעות ההיסטורית של הוולדורף והעבר העשיר שלו עוררו הרבה סקרנות בנוגע לעתיד המלון. הבניין, בסגנון אר דקו, היה אחד ממלונות הפאר של העולם כשנפתח ב-1931. עד שנמכר לחברה הסינית ב-2015, התארח בו כל אחד מנשיאי ארצות-הברית מאז הרברט הובר.

הוולדורף היה ביתם בניו יורק של אנשים כמו הגנרל דגאלס מקארתור, פרנק סינטרה ומרילין מונרו. הדוכס מוינדזור התארח כאן לאחר שוויתר על הכתר כדי לשאת את אשת החברה האמריקאית וואליס סימפסון. המלונאי קונרד הילטון, שרכש שליטה בנכס ב-1949, כתב פעם על תמונה של המלון שהוא היה "הגדול מכולם".

בתקופה האחרונה, המלון נאבק לשמר את ההיסטוריה האגדית שלו. חלק מהמנהלים ומהאוחרים אומרים ששדרוג כבר היה צריך לקרות מזמן.

כשהמלון ייפתח מחדש הוא אמור לכלול 375 חדרי אורחים ו-375 דירות. המחירים מתחילים ב-1.8 מיליון דולר לדירת סטודיו ומאמירים עד עשרות מיליוני דולרים לפנטהאוז. לדיירים תהיה כניסה נפרדת, ומתקנים נפרדים מאלו של המלון, כולל בריכה באורך 25 מטר שצופה לפארק אבניו.

"לא רק קורונה אלא גם מלחמה ועליית ריבית"

סוכנת הנדל"ן דונה אולשן, מחברת Olshan Realty שמפרסמת דוח שבועי על עסקאות היוקרה במנהטן, אומרת שהוולדורף לא דיווח לה על עסקאות. ייתכן שקשה לסגור עסקאות בגלל היעדר קונים זרים, שעדיין לא חזרו לעיר במספרים גדולים מאז המגפה, היא אומרת.

"כעת יש לנו לא רק קורונה, שאנשים התרגלו אליה, אלא גם מלחמה, אינפלציה, עלייה בשיעורי הריבית. וסין כולה הפוכה", אומרת אולשן. "כל הקוקטייל הזה מאתגר ליזמים".
דגלאס אלימן, סוכנות הנדל"ן שמשווקת את הדירות, הודיעה בחודש מרץ כי הסוכנים שמייצגים את הקונים יוכלו לקבל את העמלה שלהם ברגע שהחוזה נחתם. בדרך כלל סוכנים מקבלים את העמלה ברגע שהעסקה נסגרת. הצעד הזה נועד לספק תמריץ למתווכים.

דן טאב, שמפקח על מכירת הדירות בוולדורף, סירב לספק מספרים, אבל אמר שאפריל היה "ככל הנראה החודש הכי עמוס שהיה לנו". העמלה בגובה 3% כבר עם החוזה העלתה את תנועת המתווכים בערך פי שישה לעומת הממוצע החודשי,והכפילה את מספר פגישות המכירות בהשוואה לחודש מרץ, מה שהביא להרבה חוזים חתומים", הוא אומר.

לקדמי אנוסיקה, מתווך בסוכנות Coldwell Banker Warburg, יש הצעה שהתקבלה מצד קונה זר, והוא מקווה שהחוזה ייחתם בקרוב. "המיקום מעולה", הוא אומר, "אני חושב שמה שהרבה אנשים קונים בוולדורף היא נוסטלגיה, ומה שהשם מייצג: יוקרה, ומה שניו יורק ייצגה בימים ההם".