סעודיה מעלה הילוך בנרמול היחסים עם ישראלים. זה לא יהיה פשוט

2 מיליארד דולר שמתכוונת סעודיה להשקיע בחברות ישראליות מראים את נכונותה לקחת חלק בכלכלה הישראלית אבל בעיקר לקדם יחסים מדיניים בין המדינות • המכשולים שבדרך: שבריריות ממשלת בנט והוויתורים שידרשו הסעודים מישראל בגזרה הפלסטינית

החתימה על הסכמי אברהם בבית הלבן. ספטמבר 2020 / צילום: Shutterstock
החתימה על הסכמי אברהם בבית הלבן. ספטמבר 2020 / צילום: Shutterstock

הדיווח ב"וול סטריט ג’ורנל" בסוף השבוע על גיוס של 2 מיליארד דולרים מקרן העושר הסעודית להשקעה בישראל באמצעות הקרן של ג’ארד קושנר, הוא צעד משמעותי קדימה ביחסים בין שתי המדינות ובעל משמעות מדינית גדולה. לפי הדיווח, מדובר בהשקעה ישירה של כסף סעודי בחברות ישראליות - מהלך הרבה יותר מסמלי המעיד גם על רצונה של הממלכה הסעודית לקחת חלק בכלכלה הישראלית, וגם על הסרת חסמים בקשר הישיר לישראל.

המחסום העיקרי עד היום להצטרפותה של סעודיה להסכמי אברהם הוא המלך בלמאן, אביו של יורש העצר מוחמד בין סלמאן (המכונה במערב MBS). באופן סמלי, עם פרסום הכתבה אושפז (שוב) המלך בבית חולים בריאד. בריאותו רופפת כבר כמה שנים ובנו שולט בממלכה בפועל ומביא לרפורמות מרחיקות לכת, חברתיות וכלכליות.

גורמים מדיניים ישראלים וסעודים אומרים כי ההיבט הכלכלי משמעותי, אבל ההשלכה המדינית העקיפה חשובה עוד יותר. הגורם הסעודי אמר לגלובס, כי "כל העולם משקיע בטכנולוגיות ישראליות ואין סיבה שסעודיה המקדמת את חזון 2030 של יורש העצר מוחמד בין סלמאן לקידום הכלכלה והחברה לעידן הטכנולוגי המתקדם, לא תשקיע גם. תחומי העניין שלנו מגוונים - מטכנולוגיות חקלאיות ומים, אנרגיה סולארית ואחרת, פינטק סייבר ועוד. הפעילות כעת היא דרך קרנות בינלאומיות, וקרן אפיניטי פרטנרס של ג’ארד קושנר היא לא היחידה שדרכה אנו משקיעים".

לגבי העניין המדיני, אומר הגורם הסעודי כי "העובדה שבין סלמאן אישר השקעה ישירה ולא עקיפה כפי שהיה עד כה אומרת שעוד מחסום אחד נפרץ, והקשר המדיני הישיר והפומבי התקרב", אבל הוא מסייג: "צעד מדיני משמעותי ופומבי יהיה קשה גם לבין סלמאן לעשות בלי איזה תמורה מדינית עם הפלסטינים. לאמירויות נתתם את הביטול של הריבונות בגדה. ועם זאת, תזכרו שבין סלמאן הוא רפורמטור, ולכן לא אופתע מכלום".

הגורם הישראלי מסכים עם עיקרי הדברים ומציין כי הקשר עם הסעודים קיים כבר כמה שנים ובתחומים רבים, קשר שהמשיך גם לאחר חילופי השלטון בישראל. למעשה אומר הגורם, מה שעשוי לעכב התקדמות מדינית הוא המשבר הפוליטי המתמשך בישראל והאפשרות כי הממשלה אכן תיפול. "בריאד רואים את הצלחת הקשר הכלכלי-טכנולוגי מסחרי עם האמירויות, ורוצים גם. מדינית, אין ספק שבין סלמאן ידרוש תמורה", אומר הגורם הישראלי.

ההתקרבות: בזכות המאבק המשותף באיראנים

ההתקרבות בין ישראל לסעודיה ולשאר מדינות המפרץ קיבלה תנופה עם המאבק הישראלי בתוכנית הגרעין האיראנית המאיימת על המפרץ, ובשל תמיכת איראן בארגוני טרור בכל המזרח התיכון לרבות בתוך סעודיה ובחריין. הסכם הגרעין שנחתם ב-2015 והמאבק של ראש הממשלה דאז נתניהו בהסכם הביאו למגעים ישירים, ולנסיונות תיאום. בחירת ביידן לנשיאות והנסיונות להחזיר את הסכם הגרעין לקדמותו מעוררים מחדש את החששות במפרץ, וזה מסביר בין השאר את המפגשים בין נציגים מהאמירויות וסעודיה עם נציגים מאיראן.

לאחרונה אמר גורם מדיני לגלובס כי הנתיב של הסכמים כלכליים ומסחריים עשוי להתרחב בתקופה הקרובה למדינות ערביות ומוסלמיות נוספות. הוא הוסיף, כי "ישנן לפחות שלוש מדינות שנמצאות במגעים עם ישראל להסכמים או הסדרים מסחריים או אזרחיים אחרים, דוגמת היהלומים (הסכם לפתיחת נציגות ישראלית בבורסה בקטאר שנחשף בגלובס) אבל גם בתחומים אחרים, מתי בדיוק? עניין של חודשים כנראה. הוא ציין במובהק את סעודיה כאפשרות לאור ההסכמות עימה בהקשר לטיסות מעל שטחה והסכמות אחרות.

הציר: קושנר עשוי לשמש מתווך בעסקאות

הגורם הסעודי שעימו שוחחנו מציין כאמור, כי "קרן אפיניטי פרטנרס של ג’ארד קושנר היא לא היחידה שדרכה אנחנו משקיעים. "בין השאר משקיעה הממלכה הערבית בסטארט-אפים ישראלים שפועלים בארה"ב וחתומים על הסכמים עם מערכת הביטחון האמריקאית, בהם חברות הסייבר זימפריום וסייבריזן. ההשקעות נעשות דרך קרן של סטיב מנוצ’ין, מזכיר האוצר של ארה"ב בתקופת טראמפ.

איש עסקים יהודי אמריקני המעורה במהלכים אומר לגלובס כי הקשרים העסקיים בין ישראל לסעודיה לא נולדו אתמול, הם קיבלו דחיפה לתחומים האזרחיים אחרי הסכמי אברהם, בתחילה באמצעות רכש של מוצרים יחודיים דרך בחריין והאמירויות, ובהמשך בהתעניינות בהשקעות.

 
  

על פי ה"וול סטריט ג’ורנל", קושנר עשוי לשמש גם כמתווך לעשיית עסקאות בין חברות ישראליות לחברות בערב הסעודית לאו דווקא עם קשר ישיר להשקעות הקרן. לפי הדיווח, קושנר הזהיר את הסעודים כי הם עלולים להפסיד את הגישה ל"עמק הסיליקון של המזרח התיכון" לאותן מדינות שהשכילו לחתום על הסכמי אברהם, וכי מוחמד בין סלמאן התרצה ואישר את הקצאת הכספים - 2 מיליארד דולר מתוך קרן ממלכתית בת 600 מיליארד דולר - אך התנה כל השקעה בחברה ישראלית באישור אישי שלו.

המטרה של הסעודים: להפחית התלות בנפט

באמצעות הגשר החדש לישראל, מקווה בן סלמאן לקדם השקעות בתחום הסייבר ומדעי החיים בעיר החדשה ניאום המוקמת בימים אלה בדרום מפרץ אילת כפרויקט משותף של סעודיה, מצרים וירדן.

בפברואר השנה העבירה ערב הסעודית מניות בשווי 80 מיליארד דולר של ענקית הנפט ארמקו לקרן עושר שלה, כחלק ממאמץ לגוון את הכלכלה תלוית הפחמן המימני שלה. מדובר בנתח של 4% מחברת הנפט הלאומית, והכוונה היא לתמוך בתוכנית קרן ההשקעות הציבורית להגדיל את הנכסים שבניהולה למעל טריליון דולר עד 2025, לעומת כחצי טריליון דולר כיום.

יעדי ההשקעה העיקריים שנקבעו תואמים לחזון 2030 של יורש העצר מוחמד בין סלמאן שבו בין השאר הפחתת התלות בכספי הנפט והגז והפיכת הכלכלה והחברה בסעודיה לטכנולוגיות מתקדמות. 

רב ניו-יורקי ויועץ לשגריר: האיש שינהל הכסף הסעודי | אסף גלעד

קרן אפיניטי של ג’ארד קושנר, שבאמצעותה יושקע הכסף הסעודי בישראל, כבר החלה לאייש את הכוורת "הישראלית": לגלובס נודע כי לנציג הקרן של קושנר בישראל מונה אריה ליטסטון, רב בוגר הישיבה יוניברסיטי בניו יורק, ששימש בעברו כמנהל קריאייטיב ראשי ומייסד ארגון "מקורות חינוך", מונה לאחר מכן ליועץ לשגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן בעת כהונתו והפך למנהל הפיתוח הכלכלי של הסכמי אברהם.

לצד קושנר, ינהלו את הקרן כמה מבוגרי הבית הלבן ומשקיעים מקצועיים כמו ברט פרלמן, לשעבר מנהל השקעות בכיר בקרן בלקסטון; תומס סטורץ’ לשעבר סגן יו"ר המועצה לכלכלה בינלאומית בבית הלבן ואנליסט במספר בתי השקעות; אבי ברקוביץ, לשעבר יועץ לעניינים בינלאומיים לנשיא טראמפ שהוביל כמה מהמשאים ומתנים בעת גיבוש הסכמי אברהם; ואסד נאקווי, מנהל השקעות יוצא הקרנות אפיס, וולפנזון ו-TRG.

הקרן של קושנר, שסעודיה באמצעות קרן העושר הלאומית שלה מהווה המשקיעה העיקרית בה (2 מתוך 3 מיליארד דולר), מתכוונת לבצע בין ארבע לחמש השקעות גדולות בישראל בשנה, בהיקף של 50-100 מיליון דולר לחברה, ובכל אופן לא פחות מ-30 מיליון דולר בהשקעה אחת. בקרן מתכוונים לבצע השקעות בחברות בתחום טכנולוגיות המזון, החקלאות, הבריאות הדיגיטלית, תוכנה ובינה מלאכותית. נכון לעכשיו, אין כוונה להשקיע בחברות בתחום הסייבר. נוסף על כך, בקרן מעוניינים להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות, במודל המזכיר את השקעות קרן מובאדלה האמירתית בישראל.

קושנר ביקר בישראל לפני מספר חודשים ונפגש עם כשלושים חברות ישראליות וכמה קרנות הון סיכון. בין הישראלים שסייעו לקושנר לאתר חברות להשקעה, היה גם אלי וורטמן, מייסד קרן פיקו הירושלמית שפעיל בזירת ההשקעות האמירתית-ישראלית; ואיילת פריש, יועצת אסטרטגית ומיתוג, השותפה גם בקרן ההון סיכון ניו ארה.

צרו איתנו קשר *5988