אוקראינה במרוץ נגד הזמן לעקיפת המצור הימי הרוסי כדי למנוע קריסה כלכלית

אוקראינה, יצואנית החיטה החמישית בעולם ("סל הלחם של אירופה"), מקיימת שיחות עם פולין וליטא בניסיון לעקוף את המצור הימי עליה לפני קציר הקיץ שמתחיל בחודש הבא • בינתיים, האו"ם מזהיר ממשבר המזון החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה

קומביין מעמיס משאית חיטה בשדה באזור קייב / צילום: Reuters, Valentyn Ogirenko
קומביין מעמיס משאית חיטה בשדה באזור קייב / צילום: Reuters, Valentyn Ogirenko

אוקראינה מנהלת משא ומתן קדחתני עם פולין וליטא לייצא את יבול הדגנים שלה הקיץ דרך הנמלים שלהן. כך מקווים בממשלת אוקראינה, המדינה תצליח לעקוף את המצור הימי הרוסי בים השחור ולעזור להקל על משבר מזון העולמי, שהאו"ם צופה שיהיה החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.

התוכניות, שתוארו בראיונות על ידי נשיא פולין אנדרז'י דודה וכמה פקידים בכירים פולנים, ליטאיים ואוקראיניים, מהווים ניסיון לחזק את הכלכלה הקורסת של אוקראינה, התלויה במידה רבה ביצוא חיטה, שרובו נקצר לקראת סוף הקיץ.

 
  

בשל המלחמה הצבא הרוסי צר על נמל מריופול והצי הרוסי חוסם את ערוצי הגישה לנמלים האחרים בים השחור כמו נמל אודסה. אי לכך נוצרו חששות לגבי מחסור במזון שיהדהד מעבר לאוקראינה, האחראית לכעשירית מיצוא החיטה בעולם, 14% מיצוא התירס וכמחצית משמן החמניות בעולם - על פי נתוני משרד החקלאות האמריקאי.

הבנק העולמי הזהיר לאחרונה מאסון עולמי בנושא המזון בגלל הפלישה הרוסית. כשמוסיפים לכך בעיות הקשורות למגפה, עיכובים בשרשראות האספקה, ההשפעה הנרחבת יותר של המלחמה על אספקת המזון בעולם צפויה להיות "ההפרעה הגדולה ביותר" לתזונת האנושות מאז 1945, כך אומרים בתוכנית המזון העולמית של האו"ם.

הדגנים תקועים על מסילות הרוסות

על מנת להעביר את החיטה של אוקראינה לשווקים ברחבי העולם, צריכה פולין לפנות מקום בנמלים שלה בגדנסק, גדיניה ושצ'צ'ין, ולהפוך את הנמלים הללו לזמינים לאוקראינה, כך הצהיר הנשיא הפולני דודה. ליטא הציעה הצעה דומה. שתי המדינות רוצות לפנות מקום בנמלים שלהן גם לשמן חמניות, שאוקראינה היא היצרנית המובילה שלו בעולם.

הנשיא הפולני אמר שהסוגיה המורכבת הרבה יותר מאשר "אחסון ושליחת הדגנים". לדבריו, אחת הבעיות הגדולות הן איך להוציא אותם מאוקראינה, שמערכת מסילות הברזל שלה ספגה נזק רב מהפגזות הצבא הרוסי.

"הנחנו הצעה על השולחן, ואם אוקראינה רוצה, היא יכולה לענות לה. הם יכולים להשתמש בנמלים שלנו", אמר דודה. "כעת השאלה היא איך לשלוח את הדגנים לנמלים האלה... ישנם הרבה סימני שאלה. ומבחינה רבות הזמן אוזל".

הקציר האוקראיני בקיץ צפוי להיות רגיל

השבוע משרדי החקלאות והתשתיות של פולין ואוקראינה אמורים לקבוע כיצד להיערך לקציר באוקראינה, שמתחיל בעוד כחודש. בין היתר, בחודש הבא הנשיא דודה אמור לבקר במצרים, אחת היבואניות הגדולות של חיטה מאוקראינה, כדי לסייע בתיאום המשלוחים. מצרים לא לבד. מדינות צפון אפריקה הקונות תבואה מאוקראינה תלויות בחיטה האוקראינית במיוחד.

באופן נורמלי, כמעט 98% מהדגנים האוקראיניים נשלחים דרך הים השחור. כיום, הגישה היחידה לנמל במדינה היא שני מתקנים קטנים על גדות נהר הדנובה, איזמאיל ורני, שם ניתן להעמיס סחורה על ספינות שמפליגות במעלה הנהר למדינות אחרות באירופה או במורד הנהר לכיוון הים השחור דרך נמלים אחרים. המשלוח הראשון של תירס אוקראיני שאמור היה לעבור בים השחור מאז שהחלה הפלישה הרוסית יצא מנמל קונסטנטה ברומניה ביום שישי.

ההצעה הפולנית החלה להתגלגל בחודש שעבר כשנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר לדודה ולמקבילו הליטאי, הנשיא גיטנאס נאוסדה, שלמרות המלחמה, הקציר בקיץ צפוי להיות נורמלי ברובו.

דודה ונאוסדה הסכימו לאפשר לאוקראינה להשתמש בנמלים של פולין וליטא כחלק מהמאמץ שלהן לסייע למדינה במלחמה, ששתי המדינות הקומוניסטיות לשעבר רואות בה גם איום קיומי על ביטחונן שלהן. דודה דן בנושא גם עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, עם הקרן הבינלאומית של האו"ם לפיתוח חקלאי ועם תוכנית המזון העולמית. "אנחנו יכולים לתת להם להשתמש בהם", אמר דודה לגבי שלושת הנמלים לאורך החוף הבלטי של פולין.

כשפולין וליטא העלו את ההצעה, הנזק למסילות הברזל האוקראיניות היה קטן יותר. מאז, פגעה רוסיה בכמה קווים מרכזיים, ופגעה ביכולתה של אוקראינה לשלוח את תוצרתה מחוץ למדינה. נכון להיום, כ־30% מרשת מסילות הברזל של אוקראינה נפגעה בגלל צבא רוסיה, כך אמר שגריר אוקראינה לפולין, אנדרי דשצ'יציה.

מסילות בגדלים שונים בין המדינות

הממשלות צריכות להעריך כעת כמה תוצרת עדיין ניתן להעביר בדרך היבשה, אמר השגריר דשצ'יציה. פקידים בכירים אמרו שאחת האפשרויות שנשקלת היא להביא שיירה של משאיות מפולין, שיעזרו להוביל את החיטה לנמלים פולניים או לתחנות רכבת במדינה. אחת הבעיות בשימוש בקרונות רכבת היא ששתי המדינות משתמשות בגדלי מסילות שונים ולכן העברת סחורה בין המדינות תלויה בהעברתה בין קרונות בטרמינל אחד בודד.

חברת מסילות הברזל בליטא מוכנה לארגן מסלול רכבת חדש ליצוא הדגנים האוקראיניים. המסלול כיום עובר דרך מסוף מדיקה, שממוקם בגבול פולין־אוקראינה, לנמל קלאיפדה בליטא. נכון להיום, שני המסופים במדיקה מסוגלים לקלוט רק רכבת אחת ביום. ניתן להעביר כמיליון טון של דגנים אוקראינים בשנה לקלאיפדה, על חוף הים הבלטי, ותהיה אפשרות להגדיל את הכמות הזו בעתיד הקרוב לפי שניים מכך.

"אפשר להוביל את התבואה במשאיות מאוקראינה לפולין, גם זה פתרון", אמר דשצ'יציה. בטווח הזמן הבינוני, אמר, מתקיימות שיחות על הארכת מסילות הברזל במידות סטנדרטיות של פולין לתוך מערב אוקראינה לכיוון העיר לביב, אבל הן לא יהיו מוכנות בזמן לתקופת הקציר השנה.

רוב הדגנים האוקראיניים כיום מועלים על משאיות ורכבות ונשלחים דרך גבולות פולין, רומניה, סלובקיה והונגריה, ואז עושים את דרכם לנמלי גדיניה וגדנסק בפולין ונמל קונסטנטה ברומניה. "החלק הארי של היצוא יעבור הפעם על גבי כבישים", אמר מוסטפא נעים, סגן שר התשתיות של אוקראינה.

הנמלים בפולין ורומניה לא מספיקים

פולין כבר השהתה את נהלי המכס השגרתיים בשתי נקודות בדיקה בגבול שלה עם אוקראינה, בקצה המזרחי של האיחוד האירופי, ומאפשרת למשאיות להיכנס כמעט בלי ביורוקרטיה לאחר מילוי טופס אחד קצר, על מנת להאיץ את העברת הסיוע ההומניטרי.

האתגר השני, אמר השר נעים, הוא שהנמלים בפולין וברומניה לא מסוגלים לנהל את ההספק הצפוי בכמות הדגנים שיהיה זמין למשלוח החל מיולי, כשמתחיל הקציר במדינה. נמלים, למשל, יצטרכו מחסנים כדי לאחסן תבואה, אמר.

באפריל, כמיליון טון של דגנים יצאו מאוקראינה דרך הנתיבים החלופיים האלה, כך אומרת ממשלת אוקראינה. הנתיבים החדשים יכולים להכיל הספק מקסימלי של 1.5 טונות של דגנים, כך אמר טראש ויסוצקי, סגן השר למדיניות חקלאית ומזון.

בשנה שעברה ייצאה אוקראינה יותר מ־5.5 מיליון טון של דגנים באוגוסט וספטמבר ו־5 מיליון באוקטובר. בעוד שיהיה צורך לצמצם את הקציר השנה בגלל המלחמה, אפילו התחזיות הפסימיות ביותר עדיין צופות נפח יצוא שיגיע לכ־60% ממה שהיה בשנה שעברה.

צרו איתנו קשר *5988