רוצים להוריד את יוקר המחיה? תתחילו בהפחתת הבירוקרטיה

הכותבת היא חוקרת בכירה במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן

שרת הפנים איילת שקד עשתה לאחרונה צעד חשוב להפחתת הרגולציה והבירוקרטיה על המגזר העסקי עם פרסום טיוטת צו לפישוט הרגולציה הכרוכה בקבלת רישיון עסק - תהליך רישוי המאפיין עסקים קטנים ובינוניים רבים.

הנטל הבירוקרטי הכבד הכרוך בהליך רישוי עסקים מוכר כבר שנים רבות בין היתר בשל ריבוי דרישות הרגולציה, היותן מחמירות ביחס לסטנדרטים בינלאומיים וריבוי גורמי הממשל המעורבים בהליך, שדרישותיהם נקבעות באופן עצמאי, ולעתים מתגלעות סתירות ביניהם. כך למשל רישיון עסק להפעלת מסעדה כרוך באישורים של רשות מקומית, משטרת ישראל, רשות הכבאות ומשרד הבריאות - תהליך שעשוי לקחת מספר חודשים ועד כשנתיים.

בשנת 2020 פעלו בישראל כ-136 אלף עסקים טעוני רישוי, כאשר 28% מהם פעלו ללא רישיון עסק. שיעור גבוה זה הוא תוצאה של הליך רישוי מורכב וארוך שהדרישות המחמירות שלו לא תמיד שקופות ובמקרים רבים ניתנות כתורה שבעל-פה.

לכן המהלך של שקד שצפוי להיכנס לתוקף בחודש הבא הוא צעד חשוב כל-כך: טיוטת הצו פוטרת עסקים שונים מהליך רישוי עסק (מכבסות, פנצ'ריות ועוד), מאריכה את תוקף הרישיון עבור קבוצת עסקים נוספת (בתי אבות, בריכות שחייה ועוד) ומקילה ומפשטת את הדרישות עבור קבוצת עסקים נוספת.

צעד זה מצטרף למספר צעדים שנעשו בשנים האחרונות ברישוי עסק ובטיוב הליכים בירוקרטים נוספים כמו יבוא מוצרי צריכה, ויש להמשיך ולהאיץ את העשייה הממשלתית בנושא.

רמת מחירים גבוהה

ישראל מתאפיינת ברמת מחירים גבוהה משמעותית בהשוואה בינלאומית. גורם מרכזי ליוקר המחיה בישראל הוא הרגולציה הממשלתית המטילה חובות בירוקרטיות רבות ויקרות בכל תחומי הפעילות. התוצאה היא חסמי כניסה לכניסת חברות, הגבלת התחרות והוצאות גבוהות יותר על הפעילות השוטפת של המגזר העסקי, שמתגלגלות בסופו של דבר לצרכנים.

כך למשל, דרישות בירוקרטיות מחמירות לבעלי עסקים - מסעדות, מרכולים, מלונות - מייקרות את הפעילות העסקית, והעלויות העודפות מתגלגלות למחיר שפוגש הצרכן. בדומה לכך, דרישות בירוקרטיות נוקשות ביחס לסטנדרט הבינלאומי ביבוא מוצרי מזון, תמרוקים מוצרי חשמל יוצרת עלויות גבוהות ליבואנים. בירוקרטיה זו פוגעת בעיקר ביבואנים קטנים, מחזקת יבואנים גדולים ותומכת ביצירת שווקים ריכוזיים ומחירים גבוהים.

הבירוקרטיה הכרוכה באישורים למלאי הקרקעות הזמינות לבנייה למגורים, כמו גם היתרי בנייה שלוקחים בממוצע כשנתיים, מעכבת בניית דירות למגורים ומתדלקת את המשך עליית מחירי הדיור. הרגולציה הכרוכה באישור לכניסה של חברות זרות לישראל נחשבת נוקשה ביחס לסטנדרט הבינלאומי ומונעת כניסה של חברות זרות לפעילות מקומית, וכך מונעת הרחבת סל מוצרים ומחירים תחרותיים בישראל.

אלה דוגמאות למעורבותה והשפעתה של הרגולציה והבירוקרטיה על תחרותיות ויוקר המחיה. דוגמאות אלה ממחישות כי שינוי באיכות הרגולציה בישראל דורשת עבודת עומק בכל העשייה הממשלתית. מדינות מתקדמות ב-OECD שביקשו לעשות שינוי באיכות הרגולציה, הקימו גוף ממשלתי המרכז את המאמצים ואת הידע בתחום.

הבנה זו חלחלה גם בישראל, ובימים אלה עובדים בממשלה על הקמתה של רשות הרגולציה, שתפעל בהתאם לחוק ייעודי שהועבר לאחרונה. רשות זו היא מפתח לשיפור מהותי בצמיחת פריון העבודה, גידול בהשקעות המגזר העסקי והפחתת יוקר המחיה ועלייה ברמת החיים בישראל.

הצלחת הרשות הלאומית לרגולציה אינה מובנת מאליה ותלויה באיכות הניהול של הרשות, מעמדה במרחב הממשלתי והיכולת שלה להשתמש באופן אפקטיבי בסמכויות ובכלים שניתנו לה בחוק.

מאמץ משותף

ובעיקר, הצלחת רשות הרגולציה תלויה במאמץ ממשלתי משותף של כל המשרדים הממשלתיים והרגולטורים, תוך הבנה כי שיתוף-הפעולה עם הרשות בהפחתת הבירוקרטיה אינה חובה בירוקרטית עבורם, אלא צורך חיוני של המשק לעידוד הסקטור העסקי ורמת ההשקעות במשק, עידוד התחרות והפחתת יוקר המחיה.

על הרשות שתוקם להסתייע במשרד ראש הממשלה ולהפעיל את כל סמכויותיה, לרבות פרסום דוחות שנתיים, כדי לשקף לממשלה ולציבור את ההתקדמות ואת החסמים הקיימים ביעד לרגולציה איכותית בסטנדרטים בינלאומיים והפחתת יוקר המחיה.