משבר פוליטי? באוצר עובדים על תקציב נטול מהפכות לשנה הבאה

לפני חצי שנה העביר משרד האוצר את תקציב המדינה, כשלצדו חוק הסדרים עשיר ברפורמות בהיקף חסר תקדים - התוכניות בתחומי הייבוא, הרגולציה, העלאת גיל הפרישה לנשים ועוד ועוד. לעומת זאת, רשימת הרפורמות שמתוכננת במסגרת הכנת התקציב הבא, תהיה דלה הרבה יותר, בעיקר בגלל התסבוכת הפוליטית. "לא ממש משמעותי" - כך מגדירים גורמים במשרד את חוק ההסדרים הקרוב.

במשרד האוצר שוקדים זה יותר מחודש על הכנת תקציב המדינה ל-2023. זמן קצר לאחר תחילת העבודה הממוקדת, פרשה ח"כ עידית סילמן מהקואליציה. המצב הפוליטי השברירי שנוצר מקשה על כל הליכי החקיקה, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במגה-חקיקה כמו של חוק תקציב המדינה וחוק ההסדרים. כרגע, כל עבודת החקיקה עלולות לרדת לטימיון, כשאיש עדיין לא יודע האם ממשלת בנט-לפיד תאריך ימים ללא רוב בכנסת.

ליברמן מנסה לשדר עסקים כרגיל

בינתיים, שר האוצר ליברמן מקפיד לשדר עסקים כרגיל. "ב-16 ביוני נצביע בממשלה על התקציב. האלטרנטיבה היחידה מבחינתי היא המשך הקואליציה הנוכחית", אמר בתחילת השבוע ליברמן בישיבת סיעתו. ליברמן אף ציין כי "ביום שלישי בשבע וחצי בבוקר אני מציג לראשי אגפים במשרד את תקציב המדינה. ברביעי יוצג התקציב לבנט ולפיד".

ואכן, השבוע נערכו שורה של דיונים בהשתתפות ליברמן ואנשיו, אלא שלא מדויק לומר שליברמן הציג את התקציב עצמו. מה שהוצג לפקידי האוצר היה מצרפי התקציב, כלומר אומדן ההכנסות החזויות והגירעון המוערך. זהו שלב אחד בדרך לאישור התקציב, כשבהמשך נדרשת עוד עבודה פרטנית מול משרדי הממשלה השונים. רק לאחר מכן יועבר התקציב לאישור הממשלה, ואז לקריאה ראשונה בכנסת, משם לוועדת הכספים, ולבסוף לאישור בכנסת. בתרחיש האופטימי ביותר, התקציב יוכל לעבור סופית בחודש ספטמבר.

לאור נתוני הצמיחה המרשימים מתחילת השנה והגירעון המצטמק בעקביות, גורמים באוצר טוענים שהתקציב הקרוב לא יהיה מצמצם, דהיינו לא מתוכנן לכלול גזירות על הציבור. מצד שני, הוא גם לא אמור להיות מרחיב פיסקאלית, כלומר: לא גזירות וגם לא גזרים. המטרה המרכזית היא שמירה על יציבות. ובתוך כך, השאיפה היא להרחיב את ההוצאה האזרחית, שהיא סך הכסף שהממשלה מוציאה, בהפחתה של הוצאות ביטחון ותשלומי ריבית. ההוצאה האזרחית בישראל נחשבת לנמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD. הגדלת ההוצאה תנותב בעיקר לשיפור מערכות הבריאות והרווחה בישראל.

שנת 2024 נראית כמו עתיד רחוק

לאחר שבחודשים קודמים דובר באוצר על הכנת תקציב דו-שנתי לשנים 2023-2024, לבסוף הוחלט להתכנס לתקציב לשנה הבאה בלבד. בין הסיבות לכך ניתן למנות את הפרמטרים הכלכליים שכרגע משתנים משבוע לשבוע.

שנת 2024 עדיין נראית כמו עתיד רחוק לאור אי וודאות כבדה, לא רק בפוליטיקה אלא גם בשווקים. שאלות כמו איך ייסתיים משבר האנרגיה, מה יקרה עם האינפלציה וכיצד ייפתר משבר הסחורות, נותרות פתוחות ומשפיעות על תחזיות הצמיחה ועל הכנסות המדינה, באופן שמקשה לתכנן מסגרות תקציביות.

סיבה אפשרית נוספת להעדפת האוצר לחזור לתקציב חד-שנתי היא חוק ההסדרים. חוק זה הוא ההזדמנות המרכזית של הפקידות המקצועית באוצר ליישם את הרעיונות בחקיקה, כאשר חוק ההסדרים מאושר בכנסת לצד חוק התקציב. באוצר יוכלו להתנחם בכך שגם אם חוק ההסדרים הקרוב יהיה רזה ודליל, לפחות הם לא יצטרכו להמתין זמן רב עד להזדמנות הבאה ב-2025, כפי שהיה קורה בחלופה של תקציב דו-שנתי.

חוק ההסדרים הקודם כלל עשרות רפורמות, אבל היו גם כמה שנשמטו ממנו ונותרו על רצפת חדר הדיונים. אחת כזו היא הרפורמה במיסוי שותפויות, שהפעם כן צפויה להיכנס אל תוך הנוסח הסופי. מדובר בתיקוני חקיקה לכללי המיסוי החלים על שותפויות בישראל. כמו כן, הסדרת אופן המיסוי החל על שותפויות ושותפים המשקיעים בנכסים פיננסים באמצעות קרנות השקעה והסדרתן של הטבות המס הניתנות על השקעת תושב חוץ בקרן הון סיכון. בסיבוב הקודם, המתנגדים הבולטים לחוק השותפויות היו לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס, והיוזמה פוצלה מחוק ההסדרים האחרון.

מעבר לכך, חוק ההסדרים ל-2023 לא צפוי לשאת בחובו דרמות גדולות. מלבד לקונסטלציה הפוליטית הנפיצה, רבות מהרפורמות שנקבעו בחוק הקודם עדיין נמצאות בשלבי יישום והפנמה, מה שמכונה "מערכת העיכול הציבורית". כמו כן, מלאי הרפורמות שבאוצר רצו להעביר התרוקן ברובו בתקציב הקודם, כגון ביטול אגרות החוב המיועדות.