סטגפלציה בדרך? בישראל נערכים לתקופה של מיתון משולב אינפלציה

הנהלת אחד הבנקים הגדולים התכנסה השבוע לישיבה שנפתחה בהיערכות למצב שבו תירשם האטה בצמיחה במקביל לאינפלציה דוהרת • תחזיות הצמיחה המאכזבות והאינפלציה הגבוהה גרמה גם לחלק מחברות הביטוח ובתי ההשקעות לדון בנושא, אך לפי שעה לא מבוצעים צעדים מרחיקי לכת

מעבר לבנקים, גם בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות עלתה שאלת הסטגפלציה בשבועות האחרונים / איור: גיל ג'יבלי
מעבר לבנקים, גם בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות עלתה שאלת הסטגפלציה בשבועות האחרונים / איור: גיל ג'יבלי

ההערכות כי העולם צועד לקראת סטגפלציה - שילוב של האטה בצמיחה הכלכלית (מיתון) עם עלייה באינפלציה - חלחלו לאחרונה גם לדיונים בצמרות הגופים הפיננסיים הישראלים. לגלובס נודע כי הנהלת אחד מחמשת הבנקים הגדולים פתחה השבוע את ישיבת ההנהלה הבכירה בדיון על היערכות לקראת כניסה אפשרית של הכלכלה העולמית, ובפרט זו הישראלית, למצב של סטגפלציה.

גם בבנקים אחרים דנים בנושא לאור האינפלציה הגבוהה, בעיקר בארצות הברית, ולאור תחזיות הצמיחה המאכזבות שקיבלו אישוש עם פרסום מדד המחירים לצרכן (CPI) בארה"ב, שעלה באפריל ב־0.3% ובקצב שנתי של 8.3%, גבוה מהתחזיות. עם זאת, לפי שעה, במרבית הבנקים לא התקיימו ישיבות הנהלה שהתמקדו באופן מיוחד בחשש מסטגפלציה, אלא מהלך הדיונים היה דומה לשגרה שבה בוחנים תרחישים שונים נבחנים כל הזמן.

נציין כי התרחיש המדובר פועל עבור הבנקים בעולם בשני כיוונים מנוגדים. מצד אחד, אינפלציה ועליית ריבית טובות לבנקים כי הם גובים ריביות גבוהות יותר על ההלוואות (כולל משכנתאות) הצמודות למדד. מנגד, האטה בפעילות פועלת לרעתם, כי הציבור יצמצם הוצאות שאינן הכרחיות, ואף צפוי לשקול בכובד ראש אם ברצונו לבצע רכישות בהיקפים גדולים כמו רכישת דירה, החלפת רכב וכדומה.

"התחושה אצלנו היא שהתועלת גבוהה מהנזק"

גורם בנקאי אמר לגלובס כי התועלת גבוהה מהנזק. "התחושה אצלנו היא שהתועלת והתרומה להעלאת הביצועים של הבנק כתוצאה מעליית הריבית ועלייה במדד, גדולה יותר מהנזק שייגרם כתוצאה מירידת הפעילות במשק", טען הגורם והוסיף: "מניות הבנקים חטפו חזק מאוד בתקופה האחרונה (מדד ת"א בנקים־5 ירד ב־7.7% בשבועיים, עד ליום חמישי בשעה 13:00; ר"ו), בין היתר בגלל חששות המאקרו האלה. עם זאת, אנחנו חושבים שקיימת הפרזה בנזק שייגרם לבנקים כתוצאה מההאטה בצמיחה. מנגד, לא מתמחרים בצורה נכונה את התועלת לבנקים שתביא עליית הריבית ועליית המדד".

מעבר לבנקים, גם בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות עלתה שאלת הסטגפלציה בשבועות האחרונים, בעיקר בדיוני ועדות ההשקעות. לפי שעה, נראה כי לא גובשו צעדים משמעותיים לקראת כניסה למצב זה. באחד מבתי ההשקעות ציינו כי "מצב של סטגפלציה כבר מגולם בשווקים ומדברים על זה תקופה ארוכה, אז אין כרגע משהו מיוחד שנעשה. אנחנו תמיד בוחנים, בודקים ומתאימים את המדיניות שלנו".

גורם בכיר בחברת ביטוח אמר כי ייתכן שבחצי השני של 2023 יהיו סממנים קלים של סטגפלציה, אך בחברה לא רואים מיתון שיימשך לאורך זמן. "יהיו פערים בקצב הצמיחה באזורים ובמדינות שונות, והשאלה היא אם בישראל יהיה מיתון. כשבוחנים זאת יש לזכור שבישראל יש דברים שונים מהעולם, שם במדינות רבות חלק מהאינפלציה הגואה נובעת מעלייה במחירי הדלק. בישראל אין לנו תלות כזו, ואם נהפוך בקרוב ליצואני גז - העלאת המחירים תהיה לנו טובה מאוד.

"בנוסף, יש כאן דמוגרפיה חזקה ביחס לעולם, וכאשר האנטישמיות גוברת, השקעות בישראל עולות, כי יהודים מהעולם רוצים לעלות ארצה ולהשקיע כאן. כמו כן, ההייטק הישראלי צפוי להמשיך לצמוח למרות שאנו רואים נפילות בסטארט־אפים, כי עולם השבבים עודנו מוטה צריכה. לכך יש להוסיף את השקל שעדיין חזק, למרות התיקון שהוא עושה מול הדולר עכשיו. הצירוף של כל הדברים האלה משמעו שהסיכון למיתון בארץ נמוך".

כלכלנים חושבים שנכון להיערך כעת לסטגפלציה

במצב הנוכחי, הכלכלנים בישראל אמנם מסכימים כי ישראל נמצאת עדיין בטווח הבטוח מפני סטגפלציה, אך לא בטוח כי המצב אכן יישאר על כנו - ולכן יש להיערך בכל זאת גם לתרחישי קיצון. "ההגדרה הרשמית של סטגפלציה היא מצב של אינפלציה גבוהה במקביל להאטה כלכלית שמביאה לאבטלה גבוהה, ושם אנחנו לא נמצאים, וגם ארה"ב עוד לא שם", אומר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות. "הכלכלה השתפרה ויצאנו מהסגרים של הקורונה, שיעור האבטלה בארץ ובארה"ב נמוך, ובאירופה הוא נמצא במגמת ירידה".

 
  

עם זאת, לדבריו, כשמסתכלים קדימה, הסוגייה הופכת ליותר מורכבת. "עצם כך שתהיה האטה בארץ ובארה"ב זה ודאי. כשהציבור משלם יותר על דלק, מזון, דיור ועוד, הוא צורך פחות דברים אחרים, אז מהבחינה הזו האינפלציה כבר מייצרת תהליך של האטה ורואים את זה בנתונים שפורסמו בארה"ב השבוע. אבל זה לא מצב של סטגפלציה - כלומר אין עלייה אמיתית וחדה באבטלה".

גרינפלד מסביר כי מה שיכול להוביל לשם היא השאלה עד כמה המדיניות של הבנקים המרכזיים תהיה חדה לריסון האינפלציה. "כרגע, בנק ישראל מדבר על ריבית של 1.5%. זו לא ריבית שתעצור את הכלכלה ותוביל לעלייה חדה באבטלה. אלו התחזיות, והן מתבססות על כך שלקראת סוף השנה נתחיל לראות את האינפלציה דועכת. אולם, אם היא תמשיך לצבור תאוצה התמונה תתחיל להשתנות. השוק לא ירד סתם לאחר פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב. אנו רואים שמחירי האנרגיה לא עולים אז מצד אחד יש שחרור של לחצים אינפלציוניים אבל מנגד במחירי דיור, בשירותי בריאות, המחירים עולים בקצב הולך וגובר וזה מאוד מפחיד בעיניים של בנק מרכזי, כי זה סוג של סחרור אינפלציוני", מסביר האסטרטג הראשי של פסגות.

מעסיקים יתמודדו עם בקשות להעלאות שכר

הוא מוסיף כי בסביבה כזו עשויים לבקש העלאה בשכר, בטענה שרמת החיים שלהם נפגעה, וכאשר שיעור האבטלה נמוך ואין עובדים שמחפשים עבודה ויכולים להחליף אותם - למעסיק לא תהיה ברירה. ואז, את העלאת השכר הוא יגלגל לצרכנים. "ככה אינפלציה גוברת, וזה תהליך שבנק מרכזי חייב להרוג כמה שיותר מהר. אם אנחנו נמצאים באיחור לעצירת התהליך הזה, הריביות יצטרכו לעלות יותר, והתהליך הזה יכול להוביל לחריקת בלמים בכלכלה, וזה מה שמדאיג כרגע את השווקים. אבל שוב, כרגע אנחנו לא שם וכשמסתכלים על התמונה היום, זה לא תרחיש מאוד סביר. אך יש פה משתנה אחד וזה עד כמה כדור השלג ימשיך להתגלגל, ואיך הבנקים המרכזיים יגיבו אליו".

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, אומר דברים דומים. "כל הסימנים מראים שאנחנו לא בדרך לשם - לא מכיוון הצמיחה ולא מכיוון האינפלציה. גם התחזיות וגם המספרים מראים שזה לא הכיוון. בנק ישראל פרסם רק לאחרונה תחזית שהתנופה בישראל ב־2022 תהיה 5.5%, בדיוק כמו ב־2021. תחזית האינפלציה שלו ל־2022 היא 3.6% ושב־2023 נחזור לאינפלציה של 2%, אז יש פה שילוב של אינפלציה לא גבוהה מהיעד ואפילו בתוכו, יחד עם צמיחה, אז אני לא רואה איך זה מתפתח לסטגפלציה", מסביר מנחם.

הוא טוען כי לכך יש להוסיף את המדדים השוטפים, כמו הציפיות של החברות שמראות שיש להן מאזן נטו חיובי וצופות שיפור בתעסוקה ובמכירות שלהן. "בנוסף, אם מסתכלים על ההשפעה של המלחמה באוקראינה, שהיא לא משמעותית עד השלב הזה, הדרך לסטגפלציה עוד ארוכה. זה לא אומר שלא צריכים להיערך אליה אבל אני לא רואה אותו כתרחיש מרכזי".

צרו איתנו קשר *5988