על השופט שהפך תוך ימים מ"עוכר ישראל" ל"נער גבעות", ועל הידרדרות השיח הציבורי

עד כמה השיח הציבורי עובר תהליכי אינפנטיליזציה ילמד הסיפור הבא אודות השופט ציון סהראי מבית המשפט השלום בירושלים. סהראי מונה לאחרונה לתפקידו לאחר ששימש כסנגור שנים רבות. לפני קצת יותר משבוע סירב סהראי לבקשת המשטרה להאריך בשבעה ימים את מעצרם של כל 11 החשודים שנעצרו על רקע התפרעויות אלימות, נרחבות מאוד וקיצוניות במיוחד של ערבים במזרח ירושלים. החלטת השופט סהראי עוררה זעם כלפיו ברשתות החברתיות. לצד פרסום תמונתו, נכתבו ברשתות לא מעט "ברכות" על החלטתו, שהוצגה כשערורייתית, לשחרר את החשודים.

● השופט הזה העתיק פסק דין ונתפס. כעת הוא עשה זאת שוב ונמצא בסכנת הדחה

חלפו להם ימים ספורים ואותו שופט, ציון סהראי, שהוצג כמו אחד שהוא מבני בניו של המן האגגי, נתן החלטה לבטל צו הרחקה שהוצא נגד צעירים יהודים שקראו "קריאת שמע" בהר הבית. ההחלטה הדרמטית זיכתה את סהראי בברכות, הפעם בלי מרכאות, מאותו אגף ימין שרק לפני רגע בז לו.

נזעקים לגנות

הפעם היה זה תורו של אגף שמאל להשתולל מזעם. שר בממשלת ישראל, לא צייצן אנונימי נטול שם ותמונה, כינה את השופט סהראי "טיפש". כך כתב עיסאווי פריג': "ההחלטה לאפשר את הפרת הסטטוס קוו במתחם אל אקצא, איננה רק שגויה, אלא גם חסרת אחריות ומסוכנת. מספיק טיפש אחד כדי לשרוף יער שלם. כדי לעצור את התבערה, על היועמ"ש והפרקליטות לערער על ההחלטה ולבקש את דחיית יישומה. לפני שנמצא את עצמנו במערבולת אלימות כתוצאה משיגעון גדלות של שופט שלום אחד".

אני מוכן להתערב שהשר פריג' שמיהר לגנות בצורה בוטה ווולגרית כלל לא קרא את החלטת השופט סהראי. תיכף אסביר גם מדוע.

סגן השר יאיר גולן החליט לתרום גם הוא את הגיגיו על העניין. בראיון לענת דוידוב וגולן יוכפז ב-103fm, הגדיר גולן את החלטת השופט סהראי "טעות חמורה". לדבריו, "בית המשפט צריך להכיר שיש נושאים שהם בבחינת מדיניות ולא בבחינת פסיקה משפטית. הר הבית, הנפץ הכי רגיש במזרח התיכון, אם לא בעולם כולו, הוא בראש ובראשונה סוגיה מדינית, לאומית, ומי שצריך לקבל את ההחלטות אלה מנהיגי האומה ולא בית המשפט".

לטובת פריג' וגולן, אסביר כי השופט סהראי בפירוש לא שינה את הסטטוס קוו בהר הבית. התיק שנדון לפניו עסק בערר על החלטת קצין משטרה להרחיקם מהעיר העתיקה בירושלים למשך שבועיים. העוררים טענו כי לא ביצעו עבירה פלילית כלשהי, בניגוד לטענת המשטרה, ומשום כך אין עילת הרחקה נגדם.

קריאה צמודה

השופט סהראי קיבל את הטענה וכתב כך: "לא ניתן לומר שהשתחוות ואמירת קריאת שמע - בנסיבות התיק שבפני - מקימים חשד סביר להתנהגות העלולה להביא להפרת השלום, כפי שמחייב החוק. קשה להלום מצב ובו קריאת 'שמע ישראל' בהר הבית תהווה עבירה פלילית של מעשה העלול להביא להפרת השלום".

סהראי התייחס לכך שעל פי הקבוע בנהלי המשטרה בעת הכניסה להר הבית "אסורה פעילות דתית/פולחנית בעלת סממנים גלויים". למרות זאת, ציין סהראי כי לפני שישה שבועות מפכ"ל המשטרה צוטט כמי שאומר: "הר הבית פתוח. אנחנו מאפשרים לכל תושבי המדינה והשטחים שמגיעים להתפלל בהר לעלות ולקיים את פולחן הדת".

סהראי הוסיף וכתב כי "כאשר התנהגות העוררים נעשית בהתאם לקריאתו הפומבית של מפכ"ל המשטרה ובהתאם לחוק השמירה על המקומות הקדושים, לא ניתן להחשידם בביצוע עבירה פלילית בשל כך. ככל והמשטרה סבורה, כי התנהגות כלשהי מפרה נוהל שנכתב על ידה, תפעל כהבנתה במקום, אולם אין בעצם החשד להפרת נוהל, כשלעצמו, לבסס חשד לביצוע עבירה פלילית. חשד שכזה, לביצוע עבירה פלילית, יש לבדוק בכל מקרה ומקרה בנפרד על פי נסיבותיו הקונקרטיות. חשד שכזה, לביצוע עבירה פלילית על ידי העוררים, לא הונח בפני".

כלומר, לאור קריאת המפכ"ל יש ספק סביר בנוגע ליסוד הנפשי של ביצוע העבירה הפלילית של העוררים. סהראי לא קבע שמותר ליהודים להתפלל בהר הבית.

אם הדברים לא היו מספיק ברורים לקורא הסביר, סהראי הבהיר זאת היטב בסיום החלטתו: "לא אוכל לחתום החלטתי מבלי להבהיר, כי אין בה משום התערבות בעבודת המשטרה באכיפת הסדר הציבורי בהר הבית באופן כללי, ואף לא משום קביעה הנוגעת לחופש הפולחן בהר הבית. עניינים אלו לא נדונו בהחלטה זו".

סהראי הוסיף עבור הקורא המתקשה ממש, וכנראה ראה ברוח קודשו את התלמידים המתקשים עיסאווי פריג' ויאיר גולן, והבהיר זאת בפעם השלישית: "עניינה של החלטה זו הוא בשאלה אחת ויחידה: האם התנהגות העוררים שבפני, בנסיבות הקונקרטיות המתוארות לעיל, מקימה חשד סביר לביצוע עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו או של התנהגות העלולה להביא להפרת השלום, המצדיק הרחקתם מהעיר העתיקה למשך 15 יום, הא ותו לא".

השופט שפט

אפשר לחלוק על החלטת סהראי מכמה כיוונים, ואכן תוך כדי כתיבת הטור, השופטת עינת אבמן-מולר מבית המשפט המחוזי קיבלה את ערר המדינה וביטלה את החלטת סהראי. אך דבר אחד היה אמור להיות ברור: סהראי לא שינה את הסטטוס קוו ולא ביקש לקבוע מדיניות חדשה משל עצמו. הוא לא כפר בזכות המשטרה למנוע (לצערי הרב, אודה ולא אבוש) מיהודים להתפלל בהר הבית.

טענת גולן כי את ההחלטה היה צריך השופט להשאיר לממשלה, היא טענה מגוחכת לאור העובדה כי מדובר בהליך פלילי ובשאלה אודות היסוד הנפשי הנדרש לצורך הרשעה בביצוע עבירה. האם סגן שר הכלכלה או השר לשיתוף פעולה אזורי אמורים לקבוע במקום בית המשפט מה היה היסוד הנפשי של החשודים?

רגע, ומה לגבי החלטת סהראי לדחות את בקשת המשטרה להאריך את מעצר 11 הפורעים במזרח ירושלים למשך שבעה ימים נוספים? ובכן, מי שטרח לקרוא את ההחלטה עצמה - היה יכול לראות שלמשטרה לא הייתה ראיה כלשהי כי החשודים השתתפו בהתפרעות, והראיה היחידה נגדם הייתה הימצאותם במקום בו אירעה ההתפרעות האלימה. מישהו חושב ששופט יכול להורות על מעצרו של חשוד בלי שיש ראיה ממשית כלשהי נגדו?

המקרה של סהראי הוא לא מאוד חריג כשלעצמו. השיח נעשה אינפנטילי ורדוד מיום ליום, כאשר אנשים זוכים לשיימינג על בסיס כותרות וחלקי משפטים. ההפיכה תוך שבוע מעוכר ישראל לנער גבעות טיפש בעל שיגעון גדלות בסך הכל ממחישה את הצורך בפתרון חדשני אותו אני ממליץ לכל קוראינו, אפילו לשרים וסגני שרים: תקראו את החומר לפני שאתם מבקרים אותו. מקורי, יצירתי, מחוץ לקופסה ומהפכני - אבל לדעתי זה רעיון לא רע. הר הבית לא ממש בידינו, אבל המילים שאנחנו מוציאים מפינו וממקלדתנו לגמרי תלויות בנו.