הנס של קרסו: מוכרים פחות מכוניות, מרוויחים הרבה יותר

מכירותיה של יבואנית רכבי רנו וניסאן צנחו ברבעון בכ-10%, אך הרווח שלה יותר מהוכפל • הסיבה: הביקוש הגבוה, מחירי שיא למשומשות ליסינג וצמצום בהנחות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו / צילום: אלעד גוטמן
איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו / צילום: אלעד גוטמן

תעשיית הרכב העולמית התחילה את שנת 2022 ברגל שמאל. המחסור הגלובלי בשבבים, שהעיב על כושר הייצור של תעשיית הרכב ב-2021 ושיבש באופן יסודי את אספקת המלאי, נמשך גם בתחילת 2022 ואף קיבל תאוצה כתוצאה משלל משברים: המלחמה באוקראינה, סגרי הקורונה הממושכים בסין, נסיקת המחירים של חומרי הגלם והאינפלציה העולמית שהרימה את ראשה.

כל הזעזועים הללו הורגשו היטב גם בשוק יבוא הרכב הישראלי, שהמסירות בו צנחו בשליש הראשון של השנה בכ-12% - לא בשל ירידה בביקוש לרכב חדש, שהוא חזק מתמיד, אלא בגלל היעדר היצע ומלאים.

המצב הזה משתקף היטב גם בדוח הרבעוני של חברת קרסו מוטורס , יבואנית רכבי רנו, ניסאן ודאצ'יה שבשליטת משפחת קרסו. החברה, הנסחרת בשווי של 1.6 מיליארד שקל, מדווחת על ירידה חדה של 45% בהיקף מכירות הרכב החדש שלה, מ-5,605 מכוניות ברבעון המקביל אשתקד ל-3,084 בזה הנוכחי, ועל חיתוך נתח השוק שלה בשוק המקומי מ-7.1% ל-3.1% בתום הרבעון הראשון.

הכנסות הקבוצה, הפועלת גם בתחום הליסינג, ירדו בכ-10% לכ-900 מיליון שקל, כאשר עיקר הירידה מקורה במכירות רכב חדש (שעמדו ברבעון על כ-427 מיליון שקל, לעומת כ-614 מיליון אשתקד). אלא שהפלא ופלא - הרווח הנקי הרבעוני של קרסו יותר מהוכפל לכ-126.5 מיליון שקל, "בעיקר משיפור ברווחיות הרכב החדש והמשומש".

אז איך קרה "הנס" הזה? פשוט מאוד "ביקוש והיצע". בענף מעריכים כי הפער בין הביקוש לרכב חדש בישראל לבין מה שהיצרנים והיבואנים יכולים לספק, נע כיום סביב כ-50 אלף כלי רכב, שהם בסביבות 16% מהיקף המכירות השנתי.

זהו פער חסר תקדים המתבטא בזמני המתנה ממושכים מאוד לאספקה ובנטייה של הלקוחות לקחת כל סחורה שנמצאת במלאי, בכמעט כל מחיר, ללא מיקוח וללא ההנחות המסורתיות שנעות בממוצע סביב 10% מהמחירון.

ההנחות והמבצעים נעלמו כבר בשנה שעברה, וכמעט לכל רכב חדש שמגיע כיום ארצה, יש "כתובת". במילים אחרות, שוק הרכב החדש בישראל הוא כיום "שוק של מוכרים".

גם בליסינג חוגגים על החוסר במלאים

גם רווחיות השיא של מגזר הליסינג נגזרת מאותה סיטואציה גלובלית והיא נובעת משני מקורות. מצד אחד, בציי הרכב קיים "רעב" גדול לרכב חדש בשל המלאים המצומצמים, כאשר לא מעט עובדים במשק כבר ממתינים הרבה מעבר לשלוש שנים להחלפת הרכב הצמוד שלהם. כתוצאה מכך הציים, והעובדים הזכאים לרכב צמוד, הרבה פחות בררנים הן לגבי סוג כלי הרכב שהם רוכשים והן לגבי המחירים ותנאי התשלום. וחברות הליסינג יודעות לנצל זאת היטב.

מצד שני, המחסור ברכב חדש בישראל וזמני ההמתנה הארוכים שולחים כיום הרבה לקוחות פרטיים לחפש לעצמם רכב משומש כתחליף. חברות הליסינג שולטות באופן מסורתי על עיקר ההיצע של כלי רכב בני שנה עד ארבע שנים לשוק המשומשות הישראלי, וגם כאן מתרחשת חגיגת רווחים. מכוניות ליסינג "גמורות" עם שלל פגיעות גוף ופח וקילומטרז' מוגזם, שבעבר נמכרו לסוחרים ו/או התגלגלו ללקוחות הקצה בהנחות של עשרות אחוזים מהמחירון, נמכרות כיום במחירי מחירון מלאים של רכב מבעלות פרטית. 

ראוי לציין שהתופעה הזו אינה ייחודית לישראל. נתונים עדכניים משוק הרכב האמריקאי מלמדים שהרווח הממוצע של הסוחרים לכל מכונית נמכרת עמד בחודש החולף על כ-5,000 דולר, לעומת כ-1,680 דולר לרכב במאי אשתקד.  

צרו איתנו קשר *5988