פלטפורמת שילוח הסחורות הישראלית פרייטוס (Freightos) של צבי שרייבר שוברת את ההקפאה הממושכת במיזוגי ה-SPAC ומודיעה היום (רביעי) כי היא תתמזג עם חברת הבלנק-צ'ק 'גשר 1' ליצירת תאגיד בשווי של 435 מיליון דולר. כחלק מהעסקה, הודיעה פרייטוס כי גייסה 80 מיליון דולר. גשר 1 נוסדה על ידי איש העסקים היהודי אמריקאי עזרא גרדנר, שותף בקרן ורנה, מתוך מטרה לאתר חברת טכנולוגיה אשר תתמזג עמה לצורך הנפקה בבורסה בניו יורק.
פרייטוס היא חברת סטארט-אפ ירושלמית אשר באופן אירוני עוסקת בתחום הימי. החברה, לה משרדים גם בברצלונה, פיתחה מערכת לתמחור אוטומטי של סחורות בים וקרנה עלתה בשנים האחרונות בעקבות המשבר הקשה בשרשראות האספקה שנובע בין השאר ממחסור במיכליות, בנהגי משאיות וספינות תובלה. היא מהווה מעין שוק דיגיטלי המאפשר השוואה של תעריפי תובלה, הזמנה של שירותי שילוח וניהולם לאורך זמן.
המנכ״ל והמייסד, צבי שרייבר אמר לבלומברג כי הכנסותיה השנה מוערכות בכ-21 מיליון דולר וכי למרות העיתוי הבעייתי בשוק, הוא מאמין כי השוק סוף סוף מאמין בחזון רב השנים שלו - לפיו שרשראות האספקה בעולם אינן גמישות וחדשניות מספיק. צבי שרייבר הוא אחיו של דניאל שרייבר, מנכ"ל למונייד וממייסדיה. הוא יזם סדרתי שהקים בעברו חברות כמו גוסט ולייטק.
לפי PitchBook החברה גייסה 105 מיליון דולר מאז הקמתה ב-2012, על ידי משקיעים כמו ענקית השילוח פדקס, חברת התעופה קטאר איירוייז, קבוצת SGX, קרן אלף ומור וי. סי. גם יו״ר קבוצת בוקינג בוב מיילוד בין המשקיעים הפרטיים בחברה. גשר 1 גייסה 115 מיליון דולר כבר באוקטובר האחרון. העסקה צפויה לצאת לדרך רק בחציון השני של השנה, בכפוף לאישור המיזוג.
"יש לה סיבה טובה להפוך לציבורית דווקא עכשיו"
חברות SPAC הן חברות שאין להן פעילות, המגייסות כסף מהציבור במטרה למזג לתוכן חברה קיימת תוך פרק זמן מוקצב מראש, או שייאלצו להחזיר את הכסף למשקיעים. עבור חברות פרטיות זוהי אלטרנטיבה להנפקה (IPO) כדרך להגיע לשוק הציבורי. בשנה שעברה, מעל 10 חברות ישראליות מוזגו לחברות SPAC וכולן איבדו מאז חלקים ניכרים מהשווי שלהן במיזוג, על רקע שינוי הסנטימנט של המשקיעים כלפי שוק ה-SPAC.
את ה-SPAC מובילים עזרא גרדנר, מייסד ושותף בקרן ההשקעות האמריקאית Varana Capital, עמרי צ'רני, מייסד ושותף בקרן High House Investments וכריס קווארד, בכיר לשעבר ב UBS ובקרן Point72.
בשיחה עם גלובס מסביר גרדנר, מנכ"ל גשר 1, את הבחירה בפרייטוס: "חיפשנו חמישה קריטריונים ביעד לרכישה: צוות הנהלה יוצא דופן עם רקורד של עמידה ביעדים ויצירת ערך, ביזנס שפונה של גדול עם יכולת scalability, מובילות שוק - פרייטוס גדולה ביותר מפי 3 מהמתחרה הכי קרוב אליה, עסק עם מודל של צמיחה גדולה ויכולת לחזות קדימה, וגם חברה שיכולה לצאת לשוק הציבורי במצב הנוכחי - ואפילו יש לה סיבה טובה להפוך לציבורית דווקא עכשיו".
לדבריו, "השוק מבין ששרשרת האספקה מקולקלת וצריך לתקן אותה. הסוגיות בשרשרת האספקה מדווחות תמיד כחלק ממלחמת הסחר הגלובלית, ספינה שנתקעה בתעלת סואץ וכדומה - אבל האמת היא שתמיד יש משהו שמפריע לשרשרת האספקה, והתגובה צריכה להיות דינמית. אם יש תובלה ימית שמתבטלת כי תעלה כלשהי נסגרת, איך מגיבים לכך באופן דינמי? רק בדיגיטיזציה, לא בפקס". נוסף על כך הוא אומר שפרייטוס מציעה גם פתרון שנוגע לחישוב פליטות CO2.
מאז 2012 פרייטוס גייסה 92 מיליון דולר
מלכתחילה נקטו בגשר 1 בגישה שונה מחברות SPAC אחרות, כשהודיעו שבעסקת המיזוג שהיא תבצע לא תשולב הנפקה פרטית ( PIPE) כמו ברוב העסקאות. בעסקה עם פרייטוס, מעבר למיזוג עם גשר 1, מובטח מימון בגובה 80 מיליון דולר ממשקיעים אסטרטגיים : Qatar Airways משקיעים 10 מיליון דולר, M&G Investment משקיעים 60 מיליון דולר ומספקים הבטחה לעד 10 מיליון דולר נוספים לקזז פידיונות של בעלי מניות ה -SPAC, וכך גם Composite Analysis Group מבטיחים סכום זהה של 10 מיליון דולר. סכום הגיוס עשוי לגדול בהמשך.
פרייטוס הוקמה ב-2012 ולפי נתוני IVC היא גייסה מאז כ-92 מיליון דולר, כשסבב הגיוס האחרון שלה בוצע ב-2018. בין המשקיעים בה GE, אלף ו -Ourcrowd. בגשר 1 מציינים שהפלטפורמה של פרייטוס משרתת כ-10,000 יבואנים ויצואנים וכן שחקנים נוספים בשוק וכי הציגה צמיחה שנתית ממוצעת של 213% ב -GBV (שווי ההזמנות שעברו דרך הפלטפורמה שלה) בין הרבעון הראשון של 2019 לרבעון הראשון של 2022 ומעל 60% רווח גולמי.
ב-2021 הכנסותיה היו 16.6 מיליון דולר, צמיחה של 29%, והיא צופה הכנסות של 21.1 מיליון דולר ב-2022 ושל 39.5 מיליון דולר ב-2023. ה-EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) היה שלילי בגובה 12 מיליון דולר ויישאר שלילי גם בשנים 2022-2023.
"כמו ב-eBay, המוכרים מגיעים כי הם יודעים שיש שם קונים"
להערכת גרדנר, "פרייטוס יכולה להיות חברה של מיליארדים". הדרך הטובה להבין את פעילותה, הוא סבור, זה להשוות אותה ל-booking.com: "היא בוקינג.קום למטענים גלובליים", הוא אומר. "היקף השוק אליו היא פונה כפול משוק התיירות והרבה פחות תיירותי - B2B תמיד פחות תחרותי מ-B2C. יש לפרייטוס שימור גבוה מאוד של לקוחות והם עושים את זה עם שריפת מזומנים מאוד קטנה".
לדבריו לפרייטוס יש מתחרה שבה השקיעה חברת התעופה לופטהנזה, אך פרייטוס גדולה יותר. "כמו ב-eBay, המוכרים מגיעים כי הם יודעים שיש שם קונים, ולהפך. המצב בשוק הוא לא 'המנצח זוכה בכל' אלא 'המנצח זוכה ברוב', והיום לפרייטוס יש רק חלק קטן ממה שהיא עוד יכולה להשיג ".
נראה שהתקופה הנוכחית בשווקים לא מוצלחת לחברה להתמזג ל-SPAC.
"נהיה כנים, לא יכולה להיות תקופה גרועה יותר לצאת לשוק הציבורי או לעשות SPAC. עם זאת, הצוות שלנו עשה הרבה ספאקים מ-2005 (בחברות אחרות; כצוות זה ה-SPAC הראשון שלהם, ש.ח.ו), והזמן הנכון לצאת לשוק הציבורי הוא כשיש הון איכותי. אצלנו יש הון מובטח מצד M&G שהיא חברה גדולה מאוד, כולנו גם בחסימה לאחר המיזוג כך שלא נמכור מניות - יזמי ה -SPAC בחסימה ל-3 שנים וזה מאוד חשוב, זה אומר שאנחנו מאמינים בעסק, ובעלי המניות הקיימים בחסימה לשנתיים".
ועדיין, מניות של חברות שמוזגו ל -SPAC בשנה שעברה, ירדו בשיעור חד.
"זה פונקציה של כמה דברים. לפני שנה, חברות הגיעו בשוויים קיצוניים ולא תמיד מתאימים. ראינו גם הרבה חברות מוביליטי ורכב חשמלי שאין להן עדיין הכנסות מגיעות לשוק ב -SPAC. אצלנו, השווי הגיוני: פחות מ-500 מיליון דולר עבור חברה שיש לה הכנסות, זו חברה שפועלת כבר עשור עם 400 עובדים ברחבי העולם - ירושלים, מדריד, רמאללה, ניו יורק, הונג קונג. היום ה-SEC גם יותר מעורב ובוחן כל מיזוג".
הייתה לכם תחרות מצד חברות SPAC אחרות?
"פרייטוס לא בחנה חברות SPAC אחרות, אבל הם כן חשבו על הנפקה (IPO)".
פרייטוס מיוצגת בהליכים על ידי משרד עורכי הדין DLA Piper.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
