העלאת שכר המינימום היא מה שהעם רוצה וגם מה שהעם צריך

העלאת שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה תהיה בשורה עבור ציבור השכירים כולו, עבור שכבות הביניים שנחנקות מיוקר המחייה, ועבור המשפחות החיות בעוני • זה צו השעה, וטוב שלשם אנחנו מתקדמים

הלוגו של מינימום 40
הלוגו של מינימום 40

הכותב הוא חבר הנהגת תנועת "עומדים ביחד", שיזמה את קמפיין "מינימום 40"

מליאת הכנסת אישרה בשבוע שעבר בקריאה טרומית שורה של הצעות חוק להעלאת שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה, וכך הגיעו עשרה חודשים של מאבק ציבורי, שהתנהל בשטח וברשתות החברתיות, לרגע שיא של הישג גדול. יזמנו בתנועת "עומדים ביחד" את קמפיין "מינימום 40" בקיץ האחרון, משום שזיהינו שבעיית השכר הנמוך המשולם לעובדים בישראל היא בעיית יסוד חברתית: יש קרוב למיליון עובדים שנאלצים להתקיים בשכר מינימום של 29.12 שקלים לשעה (שהם 5,300 שקלים בחודש, למי שמשתכר במשרה מלאה), וחרף העובדה שבחמש השנים האחרונות עלו המחירים ללא הפסקה - שכר המינימום נותר תקוע מאז 2017 ולא התעדכן. למעשה, בעיית השכר הנמוך היא אחת משתי הבעיות החברתיות המרכזיות בישראל, בצד משבר הדיור.

כשיצאנו לדרך, סוגיית שכר המינימום כמעט ולא הייתה בדיון הציבורי. אבל בזכות מאבק שרתם מאות ואלפי פעילים ומתנדבים ברחבי הארץ - שהחתימו על עצומה בכניסה למרכזי קניות ולסופרמרקטים, שחילקו עלוני הסברה בעברית ובערבית בשווקים, שתלו פוסטרים בקמפוסים ובחוצות הערים, שהפיצו מסרים ולחצו על פוליטיקאים דרך הרשתות החברתיות - לא רק שהצלחנו להביא קרוב ל-50 ח"כים לצרף את חתימתם להצעת החוק שיזמנו, אלא גם כפינו הצבעה על הכנסת - וניצחנו בה. זה לא רק הישג חברתי, אלא גם הישג דמוקרטי: לפי סקר שערכה חברת "מדגם", עבור קרן ברל כצנלסון, שפורסם לפני כחודש, 83% מהציבור תומכים במינימום 40. לכן, העובדה שאילצנו את נבחרי הציבור לתת לציבור את מה שהציבור רוצה וצריך - היא ביטוי לעקרון הדמוקרטי של שלטון העם.

אם נצליח להביא את הליך החקיקה לכדי גמר, בקריאה שנייה ושלישית, אז שכר המינימום החודשי יעלה, באופן הדרגתי ובתוך מספר פעימות, ל-6,500 שקלים בחודש, בתוך שנתיים, ול-7,280 שקלים חודש (שהם 40 שקלים לשעה), כעבור שנה אחת נוספת. מתווה הפעימות המדורג והמאוזן הזה נותן מענה מורגש ואמיתי לעובדה שקרוב ל-2 מיליון שכירים בישראל מתקשים לגמור את החודש, וקורסים תחת גל התייקרויות המחירים בשנה החולפת: עלייה ביותר מ-15% במחירי הדיור, עלייה של למעלה מ-20% במחירי הדלק, ועליות מחירים גם במחירי המזון, הירקות הטריים, הלבשה, חומרי ניקיון, ועוד.

אבל במשרד האוצר לא קשובים לכעס ולתיסכול הגדול של הציבור. הם חתמו על "עסקת חבילה במשק", יחד עם ארגוני המעסיקים ועם ההסתדרות, שמעבר לחולשות אחרות שיש בה (דוגמת פגיעה בתשלום שעות נוספות) כוללת גם שחיקה של שכר המינימום במסווה של העלאה שלו: הם מכוונים לעדכן את שכר המינימום, באופן איטי ובפעימות קטנות, כך שיגיע ל-6,000 שקלים בחודש בתלוש השכר שנקבל בינואר 2026, כלומר, בעוד שלוש וחצי שנים. עלייה כל-כך זעומה, שפרושה על-פני תקופת זמן כל-כך ארוכה, תביא, למעשה, להפחתה בפועל של שכר המינימום, שלא יצליח להדביק את קצב עליית המחירים. זו לא רק הערכה שלנו, אלא גם של נשיאות המגזר העסקי, שבנייר עמדה שפרסמה התגאתה בכך שעסקת החבילה מעלה את שכר המינימום "בשיעור נמוך מקצב שחיקת השכר במשק כתוצאה מהאינפלציה, כלומר - מדובר בהקטנת עלות ההעסקה".

העלאת שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה תהיה בשורה עבור ציבור השכירים כולו (שכמחציתם יקבלו תוספת בתלוש השכר של עד 2,000 שקלים בחודש), עבור שכבות הביניים שנחנקות מיוקר המחייה, ועבור המשפחות החיות בעוני, שעבורן כל תוספת שכר תהיה אוויר לנשימה. זה צו השעה, וטוב שלשם אנחנו מתקדמים.