פקידי האוצר מבקשים להכפיל את הארנונה לחברות ההייטק

סעיף שמסתתר בטיוטת ההצעה לחוק ההסדרים עשוי לחולל מהפכה במרקם היחסים שבין יזמי ההייטק לרשויות המקומיות, ובעיקר החזקות שבהן, כמו תל אביב, הרצליה, רעננה וחיפה. על פי ההצעה, סיווג הארנונה של חברות ההייטק כ"בתי תוכנה", עשוי להיכלל תחת קטגוריה של משרדים, שירותים ומסחר ולא של תעשייה, כפי שהוא מוגדר כיום. שינוי סמנטי, אמנם, אך כזה שעשוי להכניס מאות מיליוני שקלים לקופות הרשויות המקומיות. אמנם, חוק ההסדרים רחוק מלהיות מאושר ואיננו עומד על הפרק כרגע, אך העובדה שמשרד האוצר כלל את הסעיף בטיוטה מעידה על כוונה, ולו כללית, להעלות את נטל המס על חברות ההייטק.

במצב הקיים, רשויות מקומיות כמו תל אביב והרצליה מסווגות בנפרד חברות הייטק במטרה לספק להן הטבות שונות כדי לעודד הגירה של חברות סטארט-אפ לשטחן וכדי לסייע להקל עליהן לצמוח בשלב הקריטי לחייהן. אלא שהשנתיים האחרונות הביאו לעלייה משמעותית בביקוש למשרדים בתל אביב מצד חברות הייטק בכל הגדלים והשלבים - וגם חדי קרן המתפרשים על פני מספר קומות במגדלי משרדי מפוארים זוכים להנחות מופלגות וגם לביקורת בשל כך. ההקלה בארנונה נעשית כיום בין השאר על ידי הכללת חברות ההייטק בקטגוריית "תעשייה" - המאפיינת מפעלי ייצור או בתי מלאכה ונמצאת ברף התחתון של סקאלת העלויות.

שינוי הסיווג יזניק את הארנונה במאות אחוזים

לפי ההצעה החדשה, יכללו חברות ההייטק תחת ההגדרה "משרדים, שירותים ומסחר" הממוקמת בדרך כלל ברף הגבוה של תשלומי הארנונה. בתל אביב, למשל, משלמות חברות ההייטק תעריף מוזל של "בתי תוכנה" העומד על 178.85 שקל למ"ר. משרדים רגילים באותם אזורי הביקוש - כמו מרכז תל אביב, שכונת יהודית, רח' בגין ויגאל אלון (למעט אזור לה גרדיה) משלמים 409.37 שקל למ"ר, תעריף הגבוה פי 2.3 מזה שמשלמות חברות ההייטק. בשל כך, נוצר לעיתים מצב אבסורדי שבו באותו מגדל משרדים מפואר, חברות הייטק משלמות ארנונה לפי תעריף נמוך בהרבה ממשרדי עורכי דין או ראיית חשבון. ההצעה החדשה מעוניינת להשוות, כאמור, את תעריף הארנונה של חברות ההייטק לזה של כלל המשרדים והשירותים.

  

אם ההצעה תעבור, ההשלכה תהיה דרמטית במיוחד עבור החברות הישראליות הגדולות - אשר ברובן הן חברות תוכנה, פינטק וסייבר. חברת וויקס (WIX), למשל, תשלם על השטח בן 62,000 מ"ר בקומפלקס החדש שהיא בונה בצומת גלילות סכום של 25.3 מיליון שקל בחודש במקום 11 מיליון שקל בתעריף הנוכחי. צ'קפוינט, ששוכרת כיום 30,000 מ"ר בשני משרדים בסמוך לרחוב יגאל אלון בתל אביב, צפויה לשלם מעל 12 מיליון שקל בחודש במקום כ- 5 מיליון שקל כיום.

גם בהרצליה משלמות חברות ההייטק תעריף נמוך יותר תחת אשכול "תעשייה" אשר בו התשלום הגבוה ביותר עומד על 142.68 שקל למ"ר. משרדים בהרצליה משלמים תעריף גבוה בהרבה העומד על 349.35 שקל למ"ר, כך שהכללתן של חברות תוכנה תחת הגדרה זו עשויה לייקר את תעריף הארנונה שהן משלמות ב 144%. ברעננה משלמות חברות הייטק תעריף ארנונה שנע בין 67.50 ל-157.68 שקל למ"ר, בתלות בשטח המושכר. אם אלה יסווגו תחת ההגדרה של "משרדים ומסחר", החברות ישלמו מ-116.57 שקל למ"ר ועד 359.59 שקל למ"ר, בהתאם למיקום בעיר. בתעריף המרבי מדובר על עלייה של 128%.

איגוד ההייטק: "הצעה מקוממת ומרתיחה"

הסייג היחיד המוצע בתוכנית הכלכלית של משרד האוצר קשור לאופי חברת ההייטק. לפי ההצעה, חברות "טכנולוגיה עילית" לפי הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), כאלה העוסקות בייצור תרופות, מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי, כלי טיס וטכנולוגיות חלל ימשיכו לזכות בהנחה. מנגד, חברות תוכנה ותקשורת, כלומר - חלק הארי של חברות ההייטק הישראליות - אלה המפתחות טכנולוגיות של תוכנה, מערכות מידע ארגוניות, סייבר, פינטק ופרסום - ישלמו תעריפים כאילו היו משרד עורכי דין או חנות פלאפל.

"התיקון המוצע יפגע מאוד בחברות הזנק ויש בו כר נרחב למחלוקות, כיוון שהוא כורך יחד חברות בוגרות וצעירות ועושה אבחנה שאינה מתקיימת בהכרח בין סוגים שונים של חברות הייטק - חברות תוכנה מחד, וחברות ייצור מכשור רפואי או אלקטרוני מאידך", אמר עו"ד עדי מוסקוביץ ממשרד מוסקוביץ אזרואל, המייצג כמה חברות הייטק בתחום המיסוי המוניציפאלי.

מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, אמר לגלובס כי "זו הצעה מקוממת ומרתיחה, הרי ההגדרה של חברות הייטק כארגוני תעשייה לא נעשתה כך סתם ללא כוונה. הרשויות המקומיות שביקשו בעצמן את התיקון הנוכחי, הן אלה שהעדיפו לאכלס את חברות ההייטק באזורי התעשייה שלהן. הרי חברת סטארט-אפ איננה מתחרה בחברה אחרת שנמצאת מעבר לכביש, כפי שמתחרות ביניהן חנויות נעליים או בתי קפה, אלא בחברות חזקות מהן מעבר לים, לכן היא זקוקה לכל תמיכה אפשרית. עם כל הכבוד לחנות נעליים, דין סטארט-אפ איננו כדין חנות".

 מריאן כהן, יו''ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים / צילום: איל יצהר

לדבריו, "מישהו כאן החליט שארנונה הוא מס פרוגרסיבי שאותו צריכים לשלם אלה שיש להם. ואם זה ההגיון, מדוע איננו רואים בעלי דירה שנייה או שלישית משלמים ארנונה גבוהה יותר? זה כמובן לא המצב. ואם מחליטים שהארנונה הוא מס פרוגרסיבי, אז האם כאשר בשנים הטובות של ההייטק מעלים עליו את נטל המס יורידו אותו בשנים הפחות טובות? כמובן שלא".

פתח לפרשנות נרחבת לאופי חברות הייטק

ההצעה בחוק ההסדרים פותחת פתח לפרשנות נרחבת של אופי חברת ההייטק הנבחנת לתשלום ארנונה. לדוגמה, חברה ישראלית העוסקת בפיתוח שבבים, אך מייצרת אותם בטייוואן - מדינה המחזיקה במתקנים הזמינים ביותר עבור חברות ישראליות לייצור של שבבים מורכבים - האם היא נחשבת לחברת טכנולוגיה עילית העוסקת בייצור מכשור אלקטרוני מיוחד, או שמא היא בית תוכנה לכל דבר? ומה לגבי חברת רחפנים ישראלית, אשר ברוב המקרים איננה מייצרת רחפן משל עצמה, אלא מפתחת את מח התוכנה המעניק לו תכונות מיוחדות? ייתכן כי על מנת לבחון זאת, ייאלצו ברשויות המקומיות או במשרד הפנים להקים ועדה מיוחדת שתבחן את הקטגוריה הטכנולוגית אליה ישתייכו חברות שונות.

לפי ההערכה, אחת הסיבות לנסיון החקיקה היא מאמצן של חברות רבות העוסקות בתוכנה ובשירותי הייטק להיכנס להגדרה של "בתי תוכנה" על מנת לזכות בתעריף ארנונה מוזל, מה שלא תמיד מתקבל בברכה ברשויות המקומיות. כאשר מחלוקות אלה מגיעות לבתי המשפט, המבחן המקובל הוא להפריד בין חברות העוסקות בפיתוח תוכנות חדשות, לבין חברות המספקות שירותים באמצעות תוכנה קיימת שפותחה על ידי חברה אחרת, או באמצעות מתן שירותי אינטגרציה בין מספר תוכנות ומערכות. האחרונות נפסלות לעיתים מהגדרת בתי תוכנה.

 עו''ד עדי מוסקוביץ / צילום: תמר מצפי

נכון להיום, חוק ההסדרים רחוק מאישור ואיננו על הפרק. ובכל זאת, גם אם ההצעה תעבור, ייאלצו הרשויות המקומיות לעבור תהליך אישור מיוחד לפני שיוכלו להעלות את תעריף הארנונה לחברות ההייטק שבשטחן. "יש גם לזכור כי לצורך ביצוע ההעלאה ברוב המקרים תדרוש כל רשות מקומית את אישור שרי הפנים והאוצר, כך שלא מדובר בהעלאה אוטומטית לכלל הרשויות המקומיות בהנחה וההצעה אכן תאושר בחוק ההסדרים", אמר מוסקוביץ.