חזרתה של השפיות והפריבילגיה לחגוג את המיתון שבפתח

מצוין: צניחת הקריפטו היא חזרתה של השפיות

הטלטלה שעבר השבוע שוק הקריפטו עשויה לאותת כי לכל הפחות מתקרב היום שבו נפסיק לקרוא לשוק המופרע הזה בשם המכובס "מטבעות קריפטו". עם כל הכבוד לטכנולוגיה, בעולם מתוקן - שאינו רעב כל כך לתשואה - היינו צריכים לערוך דיון האם השוק הבתולי והמסוכן כל כך אפילו ראוי לשימוש במונח "ניירות ערך". אבל מטבע? ועוד כשמדובר בקרוב ל-20 אלף סוגים שונים ומשונים של "מטבעות"? האם מישהו מכיר מישהו שמשתמש וקונה קריפטו כאמצעי מסחר, כהגדרתו הישנה והמוכרת של מטבע, ולא כרכישה מגה-ספקולטיבית, שאולי תמריא ואולי תתרסק בן לילה?

השבוע, מעט האמון בקריפטו, ואמון זו התכונה החשובה ביותר למטבעות, נסדק ככל הנראה ללא תקנה, ודאי בטווח הנראה לעין. זה קרה לא רק בגלל קריסת ערך ה"מטבעות", אלא גם לאחר שבנק הקריפטו הישראלי-אמריקאי צלזיוס הודיע על עצירת כל המשיכות, ובמקביל הודיעה קוינבייס, בורסת הקריפטו הגדולה בארה"ב, זו שרק לפני שנה הנפיקה את מניותיה לפי שווי של 86 מיליארד דולר (ומאז ירדה ב-85%), על פיטורים של חמישית מהעובדים. לפעמים חזרת השפיות גם היא נחמה.

בלתי מספיק: הפריבילגיה לחגוג את המיתון שבפתח

העלאות הריבית על ידי הבנקים המרכזיים שימחו השבוע הרבה אנשים מסביב, בעיקר כי הן מחזירות אותנו למסלול המעגלי המאוד מוכר מלימודי הכלכלה - הריבית תעלה, אנשים יפסיקו לקנות (כי הלוואות יתייקרו), המשק יכנס להאטה או למיתון, אבל אז יגיע הטוויסט: הבנקים המרכזיים יוכלו שוב להוריד את הריבית, כדי להחזיר אותנו למסלול של צמיחה ועליות. ובקיצור: דווקא הנפילה אל תחתית הבור מאפשרת לראות את האור בקצה המנהרה הארוכה. עובדה שגם הבורסה התאוששה ועלתה, אחרי שהנגיד האמריקאי העלה את הריבית ב-0.75% בפעימה אחת (ורק ימים יגידו האם אנחנו לא חוזרים בפעם המי יודע כמה לקלישאה על אותו חתול שנפל ממגדל רב קומות, וגופתו המתה קפצה כמה מטרים כשהיא נחבטה בקרקע).

אבל מעבר לכך, כדאי לזכור שיש גם עולם אמיתי מחוץ לעולם ההשקעות, המניות והניירות. שם, העובדה שהמעגל כולל שלב כמעט ודאי של האטה ומיתון, היא בשורה נוראית להמון אנשים. כשהציבור קונה פחות, המונים ימצאו את עצמם ללא עבודה או עם הרבה פחות כסף בארנק.