לנהל חיים עם זהות וירטואלית: המטאוורס ישנה את חיינו מהבילויים ועד הבריאות

משה רדמן הוא מנכ"ל Anyverse, מרצה ומומחה בינלאומי לחדשנות וטכנולוגיה

כדי שהאינטרנט החדש, שבו עסקנו כאן בטורים האחרונים, אכן יגיע אלינו, חשוב שיתקיימו מספר רכיבים מרכזיים - ובהם תשתיות אינטרנט מצוינות, והיכולת לחוות חוויות הימרסיביות (שבהן נרגיש שאנחנו נוכחים בתוך האינטרנט, ושהוא נוכח סביבנו).

בהנחה שזה אכן יקרה, עדיין נותרו בפנינו השאלות החשובות באמת: למה אנחנו בכלל צריכים את זה, מה נעשה שם ואיך זה ייראה הלכה למעשה.

המפץ הגדול הבא

האופן שבו בני אדם ומחשבים מתקשרים עבר מהפכה בעשורים האחרונים, מהמחשב הביתי ועד למובייל. עם המהפכה הזו נפתחו גם עולמות עצומים של ערך - האינטרנט מצליח לחבר בין קצוות שונים, לייצר הזדמנויות למיליארדי בני אדם ולהוות עבורם כלי לפרנסה, להנגשת שירותים חשובים כמו בנקאות מתקדמת, שירותי רפואה, חינוך ועוד - אבל כל זה במידה מוגבלת, לפחות בינתיים.

נכון שהטכנולוגיה משתפרת כל הזמן, אבל בהרבה מובנים מאז "המפץ הגדול" של המצאת האייפון והשנים שבאו קצת אחרי ההמצאה, אנחנו מתקדמים די לאט. כאן בדיוק המקום של המטאוורס להביא אותנו לקפיצת המדרגה הבאה. העובדה שבאינטרנט החדש נוכל לנהל זהויות דיגיטליות, להרגיש נוכחים בתוך סביבות ממוחשבות, וליהנות מאינטרנט שמלווה אותנו לכל מקום ומוסיף שכבות ערך ומידע על החוויות הפיזיות שלנו, היא קפיצת דרך חסרת תקדים ביחסי אדם-מחשב.

ככזו, היא תפתח עוד עולם אינסופי של הזדמנויות (וגם סיכונים, כמובן, נעסוק בהם בטור האחרון בסדרה) בתחומי הבילוי והפנאי, חינוך, בריאות ועוד. היא גם תאפשר מציאות שבה ניתן לדבר על שוויון הזדמנויות אמיתי בין בני אדם ממקומות שונים. ניצנים של שוויון כזה התחילו באתרים כמו Fiverr הישראלי ו- Upwork האמריקאי, אבל המטאוורס ייקח אותם לפאזות אחרות לגמרי.

מכאן מתחילה, בעיניי, התשובה לשאלה למה לנו מטאוורס עכשיו? - כדי להמשיך את העבודה המצוינת שעושה האינטרנט הנוכחי עם המכשור הנוכחי שמחבר אותנו אליו (מחשבים, טאבלטים, סמארטפונים, שעונים), ולמקסם אותה כך שנוכל להכניס עוד אנשים לחגיגה, לשפר עוד תחומים ולייצר עוד ערך לעולם.

הצד הצרכני של המהפכה

איך ייראה המטאוורס בעוד כעשור מהיום? כדי לענות על השאלה צריך קודם כל לזכור למי ניתנה הנבואה, ואז לחלק את התשובה לשני חלקים. הראשון נוגע לצד התוכני, והשני נוגע לחומרה - איך נגיע לתוכן, באיזה מכשירים נשתמש ואיך הם ישתלבו ביומיום שלנו.

נתחיל מהתשובה הקלה יותר, והיא שהחיבור למטאוורס והשימוש היומיומי באינטרנט בתצורתו החדשה ייעשו להערכתי כמעט לחלוטין באמצעות משקפיים חכמים. תוך עשור, לכל היותר, הם יחליפו לחלוטין את השימוש שלנו במחשבים נייחים, ניידים, טאבלטים או טלפונים חכמים.

למעשה, בעוד חמש-עשר שנים המשקפיים האלה - שכנראה יהיו קטנים, זולים ויעילים בהרבה מהזוגות שיש היום בשוק (דוגמת Quest2 של מטא אוHololens של מיקרוסופט) - יהוו עבורנו ערוץ תקשורת יחיד לאינטרנט. דרכם נשתמש באינטרנט "רגיל" מבוסס דפדפן, נחווה שכבות מידע דיגיטליות של מציאות רבודה (AR), וניכנס לעולמות וירטואליים או סביבות וירטואליות במציאות מדומה (VR).

איך בדיוק המשקפיים האלו יעבדו, האם לבד או בעזרת תמיכה ממכשיר אחר (כמו שעון או סמארטפון שיהווה תוספת לכוח עיבוד), או שאולי בכלל יהיו לנו עדשות מגע חכמות - זה כבר עניין של אבולוציה. יכול להיות שנראה שלבי ביניים או יצורי כלאיים כאלו ואחרים בדרך, אבל הרעיון המכונן ברור והכיוון מוגדר.

אבל המשקפיים או העדשות אינם המטרה, אלא האמצעי. בסופו של דבר, כדי שמישהו ירצה להשקיע בפיתוח שלהם, ומשתמשים ירצו להשתמש בהם, צריך תוכן. בהתבסס על הניצנים שאנחנו רואים כבר היום, אפשר להעריך שהתחומים והיישומים שיובילו את המהפכה הצד הצרכני שהוא צד השימושיות:

בילוי ופנאי - מהיישומים הטריוויאליים של משחקים ופעילויות חברתיות שכבר ניתן לעשות ב-VR, דרך הופעות חיות, אירועי ספורט ועד תיירות וירטואלית, הכול יהיה חלק מהשינוי. גם רשתות חברתיות יעברו להיות יותר הימרסיביות, בין אם זה באמצעות דפדפנים או אפליקציות מובייל בסגנון Roblox או RecRoom, שהן סוג של "אבות קדמונים" למטאוורס, ובין אם זה באמצעות רשתות חברתיות ב-VR כמו VRChat, Horizon Worlds ואחרות, שכבר מתחילות לצבור תאוצה.

עבודה מרחוק, ועבודה בכלל - אני מעריך שבשנים הקרובות נראה את התחום של עבודה מרחוק אי שם בחוד החנית של האינטרנט החדש. זאת, החל מיישומים של משרדים וירטואליים, כמו Horizon Work Rooms של מטא, וכלה בכלים לעבודה משותפת מרחוק, כלי כתיבה ועריכת מסמכים, תקשורת בין צוותים ועוד.

החדשנות הזו מתחברת גם לסגירת הפערים שציינתי - באינטרנט החדש כל אחד מאיתנו יוכל לנהל קריירה מרחוק עם זהות וירטואלית משלו, שתיראה, תדבר ותתנהג כמו שהוא רוצה. יש כאן הזדמנות לצמצום נוסף של פערים בין מדינות ויצירת צוותים גלובליים חוצי יבשות, באופן שחסמים כמו אפליה מובנית או פערי שפה יכולים להצטמצם מאוד עד כדי להיעלם.

חינוך - תחום החינוך סובל מסטגנציה כבר עשורים רבים, ובעולם שזז כל כך מהר העמידה במקום משמעותה הרחבת הפער, ואי התאמה בין צרכי התלמידים לבין האופן שבו מנסים ללמד אותם. המטאוורס בהקשר הזה הוא הזדמנות למערכות חינוך לנסות מודלים חדשים, שונים ומותאמים יותר לדור הלומדים.

במקום המודל הקלאסי של "כיתה - מורה - לוח - שעמום", אפשר לדוגמה לנסות מודלים של כיתות היברידיות שבהן חלק מהזמן חווים סיטואציות, רגעים ואירועים מההיסטוריה באמצעות VR, חלק מהזמן עובדים יחד בעולם הפיזי, מתרגלים ומנהלים דיונים פיזית בכיתה, וחלק מהזמן משתמשים ביכולות של AR כדי להמחיש דברים תוך כדי השיח הפיזי.

בריאות וכושר גופני - אין ספק שבשנים האחרונות, בין היתר בחסות הקורונה, שוק הבריאות כבר נמצא בסוג של מהפכה. הצורך במתן מענה לריחוק שנכפה עלינו כתוצאה מהקורונה האיץ המון חדשנות ועשייה בתחומים הללו, אבל אני מעריך שהמטאוורס יפתח עוד עולם עצום של אפשרויות. הכוונה היא לבריאות במובן הרחב שלה - מבדיקות שגרתיות, שהיום מתבצעות פיזית אבל באמצעות VR או AR יחד עם חיישנים יוכלו להתבצע מרחוק, דרך פרוצדורות או אבחונים שיוכלו להתבצע בצורה הימרסיבית, ועד טיפולים ותהליכים בעולמות של בריאות הנפש, חוסן מנטלי, כושר גופני ועוד.

התרחבות ההשפעה

המטאוורס הוא בעיניי הדרך להמשיך את ההשפעה האדירה של האינטרנט על חיינו. להערכתי, נצרוך אותו בעיקר באמצעות משקפיים בשלב ראשון, ובעשורים הבאים באמצעות עדשות ואולי אחר כך בעתיד הרחוק יותר באמצעות צ'יפים חכמים שיושתלו בנו.

אומנם ניתן להעריך שהתחומים המובילים במטאוורס בשנים הקרובות יהיו בילוי ופנאי, בריאות, עבודה מרחוק וחינוך, אבל כמובן שכמו שקרה באינטרנט ה"רגיל", בעתיד יתווספו תחומים רבים נוספים. בטור הבא בסדרה נעסוק בדוגמאות ופרויקטים שכבר קיימים במטאוורס בימים אלו, ונדבר גם על הסיכונים האפשריים שהוא עלול להביא איתו.