החוב הלאומי חצה את רף הטריליון שקל, ומסתבר שזו רק הבעיה הקטנה

החוב הלאומי של ישראל תופח בכל שנה והגיע ב־2021 לטריליון שקל, אך כיום הוא אפילו לא החוב העיקרי של המדינה, ואת התואר קוטף החוב של ביטוח לאומי • גם בשנים בהן הממשלות התגאו כי החוב הלאומי ירד, הן שכחו את הנתון החשוב יותר: ההתחייבויות המצטברות רק גדלו

המנכ''ל המיועד של חברת החשמל מאיר שפיגלר / צילום: יוסי זמיר
המנכ''ל המיועד של חברת החשמל מאיר שפיגלר / צילום: יוסי זמיר

הורדת החוב הלאומי הייתה אחת הגאוות הגדולות של הממשלות הקודמות - מ-68% מהתוצר ב-2012, החוב הלאומי (כולל הרשויות המקומיות) ירד מתחת ל-60% ב-2019. המשמעות היא שביחס לגודל הכלכלה, אנחנו משלמים פחות ריבית על החובות שלנו, ומתפנה עוד כסף להשקיע בתשתיות, הוצאות חברתיות או הורדות מיסים.

בנוסף, סוכנויות דירוג האשראי העלו את ישראל בהדרגה בתקופה זו, דבר שמביע אמון ביכולת החזרת החוב של המדינה ומצמצם עוד יותר את הריבית שאנחנו משלמים. עם זאת, החוב הלאומי אינו החוב היחיד של מדינת ישראל.

הסתכלות כוללת על הנכסים וההתחייבויות בדוח הכספי של מדינת ישראל מגלה שמה שירד בחוב הלאומי - עלה במקומות אחרים. עד 2019, בזמן שהחוב הלאומי היה בירידה, ההתחייבויות נטו שלנו למעשה רק עלו. בנוסף, גם החוב הלאומי הספיק לעלות בשנתיים שחלפו, ועמד ב-2021 על 68.9%.

החוב של ביטוח לאומי ממשיך לגדול

החוב הלאומי מייצג את סך ההתחייבויות של מדינת ישראל למחזיקי אגרות החוב של הממשלה. בנוסף לו, יש לישראל שני סוגים נוספים של התחייבויות: הראשון, החוב האקטוארי של ביטוח לאומי.

מדובר בסך הקצבאות שביטוח לאומי אמור לשלם לאזרחי ישראל, כאשר שתי הקבצאות המרכזיות שיוצרות את ההתחייבויות הן קצבאות זקנה המוקנות לכל קשיש בישראל, וקצבאות נכות. כיום, סך החוב של ביטוח לאומי עומדים על למעלה מטריליון שקל, כאשר 560 מיליארד הם בתשלומי קצבת זקנה ושארים, 311 מיליארד ישולמו בקצבאות נכות, והשאר לנפגעי עבודה וסיעוד.

ההתחייבות השניה של המדינה היא לפנסיה התקציבית שהובטחה בעבר לעובדי המגזר הציבורי. במהלך 20 השנים האחרונות עובדים חדשים כבר אינם זכאים לפנסיה תקציבית אלא מפרישים לקרן פנסיה פרטית כמקובל במגזר הפרטי, אך עובדים שנכנסו לפני כן - יהיו זכאים לפנסיה תקציבית.

 
  

כיום, ישראל מחויבת לשלם 582 מיליארד שקל לעובדים שכבר פרשו וזכאים לפנסיה תקציבית, ותהיה מחויבת לשלם עוד 352 מיליארד שקל לעובדים פעילים שיהיו זכאים לפנסיה תקציבית. רוב ההתחייבות היום (285 מיליארד שקל) היא על פנסיה לאנשי צבא, ועוד 122 מיליארד על עובדי הוראה, אך על פי מצבת העובדים הפעילים שעוד לא פרשו לפנסיה, רוב ההתחייבות (136 מיליארד שקל) היא לעובדי הוראה, ורק מיעוטה (81 מיליארד שקל) לאנשי צבא.

עם זאת, לישראל יש גם נכסים: בניינים, תשתיות ואף נכסים פיננסיים. שוויים הכולל הוא 800 מיליארד שקל. מדובר כמובן על הרבה פחות מסך ההתחייבויות של ישראל (3,458 מיליארד שקל) אפילו אם הוא כולל את שווי הקרקעות שבידי המדינה (685 מיליארד). בנוסף, שווי הקרקעות משתנה תדיר, קשה לממש אותו ללא הוצאות נוספות על תשתיות והוא מטבעו ספקולטיבי למדי, כך שבדוח הכספי של ישראל הוא לא מופיע כחלק ממצבת הנכסים.

החוב הלאומי ירד, ההתחייבויות נטו עלו

אם לוקחים את סך כל ההתחייבויות של ישראל, מנכים ממנו את הנכסים ומשווים לתוצר הלאומי של ישראל, מגלים תוצאה מפתיעה: ההתחייבויות נטו של ישראל הן כ-150% מהתוצר של ישראל, ונשארו באזור הזה ברוב העשור האחרון.

כאמור, למרות ירידת החוב הלאומי בין 2012 ל-2019 מ-68% מהתוצר ל-60% ממנו, ההתחייבויות נטו דווקא עלו מ-151% ב-2012 ל-162% ב-2019. חלק מהעלייה נובעת מהעלאת קצבאות הנכות ב-2018, שהגדילו משמעותית את ההתחייבויות של ביטוח לאומי. גם סך ההתחייבויות לפנסיה תקציבית עלה משמעותית בתקופה זו.

עם זאת, העלייה הניכרת ביותר בהתחייבויות של ישראל התרחשה במהלך משבר הקורונה. יחס ההתחייבויות נטו לתוצר זינק מ-162% בשנת 2019 ל-175% בשנת 2020, וירד באופן מתון ל-171% "בלבד" ב-2021. חלק מההתחייבויות הן דרך הגדלת החוב הלאומי מ-812 מיליארד שקל ב-2019 ל-952 מיליארד ב-2020 ול-1,011 מיליארד ב-2021, אך גם דרך תשלום קצבאות של ביטוח לאומי והתחייבויות להמשך, שעלו מ-893 מיליארד ב-2019 ל-952 ב-2020 ועד ל-1,048 מיליארד ב-2021.

יש כאן תופעה יוצאת דופן נוספת: בעוד במהלך רוב העשור האחרון החוב הלאומי של ישראל היה גבוה בהרבה מהתחייבויות ביטוח לאומי, בשנים האחרונות המצב התהפך. ב-2019, התחייבויות ביטוח לאומי זינקו לאור העלייה בקצבאות הנכות, עד כדי עלייה מעל החוב הלאומי הרשמי.

ב-2020 המצב התהפך שוב לאור הגברת הוצאות הממשלה והכניסה לחובות בעקבות משבר הקורונה, אך ב-2021 עיקר נטל התמיכה עבר שוב לביטוח לאומי, וכיום זה הסעיף הגדול והמשמעותי ביותר בסך ההתחייבויות של ישראל - מעל טריליון שקלים. קשה לראות כיצד ביטוח לאומי יצליח לעמוד לאורך זמן בהתחייבויות הענק שלו.

על פי החישובים העדכניים, הקרן שהביטוח לאומי מחזיק צפויה להתרוקן בשל הזדקנות האוכלוסיה והעובדה שהקצבאות יעלו על התשלומים. ניתן לפצות על כך בתמיכה ממשלתית נוספת מתקציב המדינה, העלאת גובה ההפרשות או קיצוץ בקצבאות. אף אחת מהאפשרויות אינה קוסמת למקבלי ההחלטות, אך האלטרנטיבה של התרוקנות הקרן של ביטוח לאומי ואי יכולת לשלם קצבאות היא כנראה גרועה עוד יותר.

המינוי של המנכ"ל מתעכב, והאתגר גדל

החוב הלאומי, שמקבל תשומת לב רבה משום שנגזרים ממנו תשלומי ריבית למחזיקי האג"ח של ישראל, הוא רק חלק מסך ההתחייבויות של מדינת ישראל. לאחרונה, הוא אפילו לא החלק הגדול ביותר: החוב הלאומי מהווה 29.2% מסך ההתחייבויות, כאשר חובות ביטוח לאומי הם 30.3%. חלק משמעותי נוסף, כאמור, הוא ההתחייבויות לתשלום פנסיה תקציבית לעובדים שפרשו ולאלו שצפויים לפרוש בשנים הקרובות, שעומדות על 28.1% נוספים.

כל אלו התחייבויות משמעותיות ממש כמו החוב הלאומי, אם לא משמעותיות יותר. זאת משום שבדיוק כמו החוב הלאומי, הן כובלות את מדינת ישראל לתשלומים בעתיד - תשלומים שיבואו בהכרח על חשבון היכולת התקציבית של מדינת ישראל להשקיע בתשתיות לעתיד, בהוצאה חברתית מעבר לקצבאות או בהורדת מיסים.

אם כך, ראוי להסתכל על ההתחייבויות של מדינת ישראל כמכלול, ולהישיר מבט למצב האמיתי שלהן - שהחריף משמעותית בשל משבר הקורונה. מה שירד בחוב הלאומי בעשור האחרון, עלה בהתחייבויות האחרות.

בתחילת השבוע הוועדה לבדיקת מינויים בראשות השופטת בדימוס בלהה גילאור פסלה את מועמדותו של יובל אלבשן לתפקיד מנכ"ל ביטוח לאומי. הוועדה פסלה את מועמדתו משום שלדבריה אין לו מספיק ניסיון ניהולי, והעובדה שניהל את הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו בין 2016 ל-2020 אינה מספיקה. המינוי למנכ"ל החדש ממשיך להתעכב, ומי שייבחר יאלץ לעמוד בפני האתגר האדיר של לאזן את החוב האקטוארי של ביטוח לאומי, ולמנוע ממנו מלקרוס בשני העשורים הקרובים.

צרו איתנו קשר *5988