השוק לפי פעילי מט"ח: המוסדיים מכתיבים את הטון בשוק המקומי, בעולם הדולר מתחזק

הטלטלה בשווקים מתחילת השנה לא פסחה על שוק המט"ח. האירו ציין השבוע שפל של 20 שנה מול הדולר, כאשר הדולר נהנה גם מהיותו נכס בטוח בעת משבר, ומתחזק גם בעיקר בשל פערי הריביות של ארה"ב מול העולם. כך מדינות שלא מיישרות קו עם הריבית בארה"ב יסבלו מפיחות המטבע. בנוסף, פה בישראל הירידות בשווקים מעבר לים אילצו את הגופים המוסדיים לרכוש דולרים, כדי לעמוד בתנאי מדיניות ההשקעה שדורשת גידור. כך מגמת התחזקות השקל של השנה שעברה התהפכה והשקל רשם פיחות של 7% מול סל המטבעות מתחילת השנה.

לדברי שמואל ברגר, יועץ למט"ח ופיננסים, "כבר מספר שנים שאת סדר היום בחדרי העסקאות מט"ח בבנקים, קובע גורם אחד או ליתר דיוק קבוצת גורמים -'המוסדיים'. מדובר בחברות הביטוח, קרנות הגמל והפנסיה. ה'מוסדיים' מתמודדים כל חודש עם הכנסות בסדר גודל של כ-10 מיליארד שקל. סכומים בהיקף חודשי אדיר במונחי שוק ההון הישראלי. וכך חלק נכבד מהחיסכון הארוך של הציבור הישראלי, חוצה מדי חודש את האוקיינוס האטלנטי וזורם לעבר השווקים בארה"ב, בעיקר למדד נאסד"ק שירד כ-30% מתחילת השנה. כחלק מאסטרטגיה שרווחת בכל הגופים המנהלים מתבצעת על ידם פעולת גידור על החשיפה לדולר מול השקל".

השקל צועד בעקבות שוק המניות האמריקאי

ברגר מסביר כיצד מתבצע הגידור: "נאמר שקנינו 100 מניות IBM במחיר 140 דולר, כלומר השקעה של 14,000 דולר. הגידור שיתבצע בדרך כלל על לפחות 50% חשיפה יעשה על ידי מכירת 7,000 דולר בעסקת סוואפ (עסקת החלף, שבה מסכימים על המהלך ההפוך, במקרה זה רכישת דולרים, לפי מחיר ותאריך קבועים מראש, גב"ס) לטווח של לפחות חצי שנה. מרגע שערך ההשקעה הדולרי משתנה קיצונית, יצטרך מערך הגידור להשתנות בהתאם. כשהמניה יורדת, לדוגמה ל-100 דולר, ירידה של כ-30%, יש להקטין את היקף הגידור באותו שיעור - כלומר ל-5,000 דולר. זאת נעשה על ידי רכישת 2,000 דולר. מכאן עולה שכל פעם כשמדדי המניות דאו ג'ונס, נאסד"ק ו-S&P 500 יורדים נראה עלייה בדולר מול השקל".

לדברי ברגר, "המסקנה, והיא גם על פי מנהלי וסחרני חדרי העסקאות בבנקים, שכל זמן שהגופים המוסדיים ימשיכו את אסטרטגיית הגידורים - הקורלציה בין השקל לשוקי המניות בארה"ב תשמש בסיס מרכזי להערכות ותחזיות. כך שכל שאר הפרמטרים שכלכלנים כל כך אוהבים להציג - הנפקות ההייטק, מאזן התשלומים, תקבולי הגז ועוד מהווים אוויר חם ולא יותר. אמור לי לאן צועד שוק המניות האמריקאי ואומר לך לאן הולך השקל". 

האירו והין נחלשו ביותר מ-10% השנה

ברגר מתאר את המהלכים הדומים שעומדים מאחורי היחלשות האירו והין: "הריביות בדולר עולות וכנראה יגיעו עוד השנה ל-4%-3.5% - לעומת גוש האירו ויפן שממשיכים לדבוק במדיניות ריבית מרסנת. גם במדינות הגוש ויפן מתבצעים גידורים על השקעות בנכסים פיננסים וכשאלה יורדים יש רכישות דולרים לעומת המטבעות המקומיים. ההשקעה במניות, באג"ח ובתעודות סל מחייבות כמובן המרה לדולר".

לדברי אסף קון, דילר בכיר בחדר המסחר של בנק הפועלים, "אין אף בנק מרכזי שמדבר על מלחמת מטבעות באופן מוצהר אך נשמעים קולות, גם בפד, גם בקרב הבנק המרכזי של אירופה, וגם בישראל שצריך מטבע חזק. למשל, לאחת מהשאלות השבוע במסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר הודעת הריבית, השיב נגיד בנק ישראל, כי הפיחות בשקל תורם לאינפלציה (בניגוד להתחזקות המטאורית בשנה שעברה שתרמה לבלימת מחירי המוצרים המיובאים - ג.ב.ס). נזכיר כי יתרות המט"ח של בנק ישראל מעל 193 מיליארד דולר, ואם ירצה בכך יוכל לטפל בפיחות המטבע".

לקון יש הסתכלות מעט שונה על הירידות במטבע האירופי: "היחלשות האירו בימים האחרונים גררה התבטאויות של בכירים שלא היו בעבר בדבר חשיבות חוזקת מטבע האירו. אבל אין משהו מוצהר. אם מסתכלים על המטבעות העיקריים התנועה משם מגיעה מכמה מוקדים יחד ולא מוקד אחד, בין אם קרנות גדולות שנכנסות לפוזיציה או להיפך. האירו נפל בעיקר בשל חששות משקיעים לגבי מיתון בגוש האירו, ורואים תנודה חדה בצמד הזה אירו-דולר".

ריבית גבוהה לא תמיד אטרקטיבית 

אבל כדי להבין מה מניע את שוק המט"ח אי אפשר להסתכל על גורם אחד אלא צריך לבחון כמה מהם, כמו יציבות פוליטית, אך בעיקר מדיניות מוניטרית של הבנקים המרכזיים. לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, "כל מדינה והשיקולים שלה. כשהריבית גבוהה לא בכל תנאי היא מהווה גורם אטרקטיבי". הוא מסביר, כי "כשיש ריבית גבוהה במדינה מתוקנת כמו ארה"ב, אם הגורם הינו אקסוגני (שנובע ממקור חיצוני, ג.ב.ס) לשוק ומדובר בממשל יציב העומד בהתחייבויות ומשלם אז מדובר בטריגר שגורר כסף לנוע לעבר המטבע".

לדבריו, השאלה היא "האם הריבית עולה בגלל שיש סחרור אינפלציוני וחוסר יציבות או שמא זה בגלל שיש פעילות ערה והביקוש הער לכסף הוא רק מקומי?". פריימן מציין כי, "בארה"ב הכלכלה, בהשוואה גלובלית, פורחת ולחצי המחירים הם ממקור אקסוגני: מלחמת אוקראינה, הקורונה ומשבר האספקה - ולכן מעלים את הריבית כדי למתן את עודף הביקוש לכסף".

לעומת זאת הוא אומר, כי "יש מדינות שיש בהן ריבית גבוהה אולם הן אינן יציבות והריבית הגבוהה מאופיינת באינפלציה גבוהה, כגון בדרום אמריקה ובאפריקה, והחששות הם האם אותן מדינות יצליחו לעמוד בהתחייבויות". 

פריימן מדגיש, כי "ההסתכלות בארה"ב היא שהאינפלציה היא אירוע שמנותב כתוצאה מגורמים חיצוניים - כמו מלחמת רוסיה-אוקראינה ומשבר גלי הקורונה ושרשרת האספקה - שברגע שהם יסתיימו המחירים יחזרו חזרה לרמתם הקודמת. הריבית עולה לא בגלל משבר פנימי מקומי שגרם לאינפלציה, כמו במדינות לא מערביות שאינן יציבות אלא כתוצאה מאירוע החיצוני למשק".

ומי השחקנים הפועלים בשוק? "אם מדברים על ישראל אז ההייטק מוכר דולרים כדי לשלם שכר לעובדים, ככל שההייטק כאן יותר חזק אז יש יותר שכר. אבל ראינו האטה וזה כבר מתחיל להשפיע", אמר פריימן.