הבוחר הישראלי לא יכול להתגונן מפני פייק ניוז, וזו סכנה לכולנו

למרות החשש מפגיעה בחופש הביטוי, הדרך היחידה להקטנת הפייק ניוז ולהחזרת האמת לבסיס של הדיון הציבורי, היא רק ע"י התערבות חיצונית מצד הרגולטורים

קלפי בחירות / צילום: מארק ישראל סלם, "הארץ"
קלפי בחירות / צילום: מארק ישראל סלם, "הארץ"

הכותב הוא ראש מסלול שיווק ופרסום בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב

מזה שנים שאנו רואים כיצד הצפת השיח הציבורי בפייק ניוז מחלישה ומפרקת את החברה הישראלית מבפנים. מידע שקרי או מוטה, שמתחזה לידיעות חדשותיות עובדתיות, חודר לשיח ומייצר תודעה ציבורית כוזבת, מפלגת ומוקצנת, הן דרך הרשתות החברתיות והן דרך התקשורת הממוסדת. כניסת ישראל למערכת בחירות נוספת הולכת שוב להאיץ תהליך זה ועלולה להוביל את החברה הישראלית לסף קריסה, שכן השיח והפייק עברו הקצנה משמעותית מאז הבחירות האחרונות.

עידן האינפורמציה בו חשבנו שאנו חיים התרסק בשנים האחרונות והפך לעידן הדיסאינפורמציה - עולם של פרופגנדה בו אנו לא יכולים יותר לסמוך על מראה עינינו, כאשר טכנולוגיות מתקדמות כמו דיפ פייק, עריכה מגמתית או סתם עבודת פוטושופ משבשים את היכולת להפריד בין אמת לבדיה.

הרעל הזה לא רק גורם לנו לשנוא אחד את השני, הוא גם שוחק את היכולת של מוסדות החברה לתפקד. בהיעדר אמת מוסכמת, לא ניתן לקיים שיח על שום נושא, כי אין עובדות עליהן ניתן להסכים. הלגיטימציה של מוסדות הציבור קורסת, שכן איך מוסדות יכולים לפעול כשמתחת לפני השטח מוצף הציבור עם מסרים על דיפ סטייט של הפרקליטות, חונטת שופטים, משטרה עבריינית ועוד. עתיד הדמוקרטיה בסכנה.

אי-אפשר להתעלם

האם אנו כצרכנים יכולים להתגונן מול תהליך זה? לצערי לא. המוח שלנו פשוט לא מחווט כדי לנטרל פייק ניוז. מחקרים מלמדים כי פייק ניוז מצליח לחדור עמוק יותר ורחב יותר ממידע אמיתי ברשתות החברתיות השונות, עד תפוצה של פי 20 יותר לפי המחקר האחרון של MIT. הסיבות לכך טמונות במשהו עמוק, בסיסי ואנושי: הרצון של כולנו לחזק את העמדות שאנו מחזיקים כבר עכשיו ולא לערער אותן עם מידע חדש. כך, כשאנו נתקלים במידע שקרי, אך כזה שמחזק את עמדותינו, אנו לא בוחנים אותו בעין ביקורתית. אנחנו פשוט משתמשים בו כעוד כלי לחיזוק העמדות שלנו.

חשוב לומר: אנו כן יכולים להתגונן חלקית מפני פייק ניוז, בעיקר של הצד השני, איתו אנו לא מסכימים. המוח שלנו מחפש באופן אקטיבי לפרק מידע שמערער את מה שאנו חושבים שהוא נכון.

ניתן לעשות זאת על-ידי בחינה של מקורות המידע, לשאול עצמנו האם אולי מי שמקדם את המידע הוא מוטה, האם נתקלנו במידע הזה בעוד מקורות, האם המקור עצמו הוא אמין. כמו כן, אנו יכולים לשאול עצמנו שאלות עומק על המידע שאנו נחשפים לו - למה זה חשוב? למה זה עכשיו בכותרת? האם אולי יש פה אינטרס? ובעיקר, עלינו להסתכל על המידע עצמו, על התמונות, על הכותרות, על הכתיבה ולשאול עצמנו האם זה מריח מהונדס מדי. הבעיה היא שזאת אפילו לא בעיה גדולה כמו שהיינו רוצים לחשוב, כי הרשתות החברתיות בלאו הכי לרוב מציפות אותנו בעיקר עם מידע שאנו מסכימים לו (תיבות תהודה), ולכן לא שם טמון הפתרון.

התערבות חיצונית

הדרך היחידה להקטנת ההקצנה של פייק ניוז, ולהחזרת האמת לבסיס של כל דיון ציבורי, היא רק על-ידי התערבות חיצונית מצד רגולטורים (למרות החשש המובן מפגיעה מחופש הביטוי), שכן הציבור עצמו לא יכול ולא רוצה להפסיק לצרוך רעל שמחזק את עמדותיו. רק שיתוף-פעולה עולמי לצד עבודה עם הרשתות החברתיות יכולים להוליד פתרון שיכול להציל אותנו מעצמנו. הזמן אוזל, חייבים לפעול עכשיו.