הפאוור קאפל של ממשל טראמפ הגיע לישראל. מה הם מחפשים כאן?

"הכוחות האלה מנסים לחלק את אמריקה. הם מנסים להרוס אותנו. הם עושים לנו את מה שעשו לכם במשך מאות על מאות שנים", מאט שלאפ פונה לקהל שהתכנס בנמל תל אביב ביום רביעי שעבר. מי הם 'הכוחות האלה'? לא ברור, אבל נראה שהם כוללים את ה'פייק ניוז מדיה', אותה שלאפ מגדיר כ'סרטן' דקה מוקדם יותר, אחרי שהזכיר את CNN, לקול קריאות בוז שעולות מהקהל.

"הם מורידים את הפסלים שלנו. הם משנים את ההיסטוריה שלנו. הם אומרים לנו שמה שנכון הוא לא נכון, ומה שלמעלה למטה. הם עושים את זה כדי לחלק אותנו, להחליש, וכדי להפוך את החזון האמריקאי לחזון גלובלי שמנוהל על ידי האו"ם, האיחוד האירופי, ארגון הבריאות העולמי, מנוהל על ידי האליטות, שיגידו לאנשים מה הם כן או לא יכולים לעשות. אני מקווה שהאנשים בישראל מעודדים אותנו באמריקה להציל את המדינה שלנו מהכוחות הנוראים האלה".

בשלב הזה של הערב, האנגר 11 רחוק מלהתמלא. שלאפ, ושורת יוצאי ממשל טראמפ שעוד יעלו על הבמה, הם המנה הראשונה. הקהל שעדיין זורם לאולם הגיע ברובו לכבוד המנה העיקרית: בן שפירו, הפרשן והפובליציסט, אחד מכוכבי העל התקשורתיים של הימין האמריקאי. כשהוא עולה לבמה כבר יש באולם 2,500 איש, והקהל נעמד על רגליו ושולף טלפונים.

למעשה, מדובר בשני אירועים שחוברו להם יחדיו: ההרצאה הפומבית הראשונה בישראל של שפירו, והכינוס הראשון מסוגו בישראל של CPAC, אחד הכנסים החשובים ביותר מהצד הימני של המפה הפוליטית בארה"ב, שהגיע לארץ במתכונת מצומצמת. חוץ מ-CPAC, ששלאפ עומד בראשו, שותפים לאירוע הוצאת הספרים השמרנית סלע מאיר, ספריית שיבולת (שיתוף פעולה של ההוצאה עם קרן תקווה), וגם 'הסלון הבינלאומי של תל אביב', שמארגן הרצאות של אישי ציבור באנגלית.

 בן שפירו נואם בכנס. הקהל נהר לשמוע את כוכב העל של המחנה השמרני / צילום: נדב כהן יונתן - גו לייב

שלאפ עומד בראש האיגוד השמרני האמריקאי ACU, הגוף שמארגן את CPAC, שהיה עם השנים לכינוס רב עוצמה אליו מגיעים ראשי המפלגה הרפובליקנית. זה ארגון אמריקאי, אבל בשנים האחרונות, הוא נודד גם בעולם. הכנס בישראל, שלאפ מספר מעל הבמה, מצטרף לכנסים דומים ש-CPAC ערכה מעבר לים, כולל בברזיל, אוסטרליה, קוריאה ויפן. "האם אנחנו יכולים לעבוד ביחד כדי לוודא שהתנועה השמרנית שביססתם במדינה הזאת יכולה לצמוח וללבלב?", הוא שואל את הנוכחים. "והאם תוכלו לעשות אותו דבר עבורנו? האם אתה יכולים להצטרף לאוהבי החירות של קוריאה, ויפן, והקולות האמיצים בהונג קונג, והאנשים באוסטרליה, ובהונגריה, שמנסים לעשות את הדבר הנכון גם בשעה שכל הכוחות הגלובלייים האלה עומדים בדרך?".

בין נאום לראיון טלוויזיה, אני תופס את שלאפ בירכתי האולם, לנסות להבין טוב יותר איזה עצה הוא מביא איתו לתנועה השמרנית בישראל, שאיתה הוא מנסה לטוות קשרים. זו שאלה טעונה, כי שלאפ הרי מתנגד לאליטות שבוחשות במדינות אחרות. "אנחנו בישראל כדי להאזין באותה מידה שאנחנו כאן כדי לדבר", הוא אומר. "אגב, אמריקה בעצמה במצב לא משהו כרגע, עם כל ההתקפות ה'woke' על המדינה. כך שאנחנו לא כאן לתת עצות, מעבר לזה שיש לנו משאבים וקשרים בכל רחבי העולם עם אנשים שאוהבים חירות. והאנשים האלה אוהבים את התוקפנות והאיתנות של ישראל והעם ישראלי, וזה נותן השראה לאמריקאים. אני הולך לחזור לאמריקה ולומר: למה אתם לא יכולים להגן על ההיסטוריה שלכם כמו שהעם היהודי מתייצב מאחורי ההיסטוריה שלו?".

"הם רוצים שנשנא את המדינה"

ערב קודם לכן, אני מגיע לשיחה עם שלאפ במלון המלך דויד בירושלים, שם התארחה המשלחת של CPAC בביקור הדחוס שלה בישראל, שכלל סיורים בעיר דויד, בבית לחם, בשילה, פגישות עם חברי כנסת ואישי ציבור - ואם לשפוט לפי הארגזים שאיתה הגיעו חלק מחברי הקבוצה אל לובי המלון, גם ביקור ביקב פסגות. בין היתר, המשלחת כללה את מאט וויטאקר, שכיהן כממלא מקום שר המשפטים של טראמפ, את ריצ'רד גרנל, ממלא מקום ראש המודיעין הלאומי תחת טראמפ, ואת שגרירי ארה"ב לשעבר במרוקו ובאיחוד האמירויות.

זה יום ארוך, ושלאפ (54) עולה לחדר להתרענן ואז חוזר ומתיישב לראיון עם גלובס, כשלקראת סופו מצטרפת גם אישתו, מרסדס (49). יחד, הם הוכתרו ל'it couple' בוושינגטון של תקופת טראמפ על ידי הניו יורק טיימס, ול-power couple החדש של טראמפ על ידי פוליטיקו.

השלאפים הכירו בבית הלבן: שניהם יוצאי ממשל ג'ורג' וו. בוש, בתחילת שנות האלפיים. לפני התפקיד הנוכחי ב-CPAC, שלאפ עבד עבור תעשיות קוך, תאגיד האנרגיה של האחים קוך, מהתורמים הגדולים ביותר של הימין האמריקאי, ואז הקים, יחד עם אשתו, חברת לובינג שקיימת עד היום. אחד מהלקוחות של שלאפ שעלה לכותרות הוא איש עסקים מג'ורג'יה, ששילם לחברה 750 אלף דולר בניסיון כושל לקבל חנינה מטראמפ בשלהי כהונתו.

 שלאפ על במת הכנס. ''אחווה בין שמרנים ממדינות שונות'' / צילום: נדב כהן יונתן - גו לייב

שלאפ גם היה בין המפגינים שדרשו לעצור את ספירת הקולות החוזרת בפלורידה, בבחירות הנשיאותיות השנויות במחלוקת בשנת 2000 (בהן ניצח לבסוף בוש), אירוע שנחרט בזכרון האמריקאי בתור 'מהומות האחים ברוקס'. ואילו מרסדס היא בת למהגרים מקובה, ואביה אף עונה על ידי משטר קאסטרו, כפי שהיא מספרת. כיום היא 'עמיתה בכירה' ב-CPAC, ובעבר שימשה בין היתר כחברת דירקטוריון של לובי הנשק האמריקאי ה-NRA וכמנהלת התקשורת האסטרטגית בבית הלבן של טראמפ.

הארגון ששלאפ עומד בראשו מאז 2014, מגדיר את עצמו כשמרני - זו ה-C הראשונה ב-CPAC. אבל למה בעצם הכוונה בשמרנות? "אנחנו מגדירים שמרנות בכך שהריבונות שוכנת באינדיבידואל, ולא בממשלה", אומר שלאפ. "היא לא שוכנת ביישויות בינלאומיות, אלא בגוף הראשון. אלוהים ברא כל אדם עם זכויות ועם היכולת להתוות את הנתיב שלו. ואנחנו חושבים שזה הלך לאיבוד בהרבה מהשיחות באמריקה, שבה האיגודים, או המומחים הרפואיים, או מי שלא יהיה, מנסים להכתיב לאינדיבידואלים מה הם חייבים לעשות, מה הילדים שלהם חייבים ללמוד ומה אסור לך לחשוב כי זה כי זה שונא או גזעני.
"ובאמריקה, אנחנו קורעים זה את זה לגזרים כי השמאל מנסה להסביר שאמריקה היא גזענית באופן מובנה, שהיא לא סבלנית. הם רוצים ללמד את הילדים שלנו לשנוא את המדינה שלנו, לשנוא את ההורים שלהם".

שלאפ ממשיך לנושא שמעסיק באופן אינטנסיבי את הימין האמריקאי - חינוך מגדרי בבתי הספר, ובמיוחד העיסוק בטרנסג'נדרים ("הם מלמדים ילדים בגיל צעיר שהם יכולים לשנות את המגדר שלהם"), הוא חוזר לנושא הזה גם כשאני משוחח איתו בכנס עצמו ("הם מלמדים את הילדים הקטנים שלנו שהם ילדות קטנות").

"זה תמיד אשמת האדם הלבן"

בבית הלבן יושב היום נשיא דמוקרטי, בית המחוקקים נשלט על ידי הדמוקרטים, וגם בסנאט הדמוקרטים נהנים מרוב (דחוק ביותר). אם כי, זה עשוי להתהפך בבחירות אמצע הקדנציה שייערכו בנובמבר, בסמיכות של שבוע לבחירות בישראל. "בנובמבר, גם במדינה שלכם וגם במדינה שלנו, העזרה בדרך", מכריז שלאפ בכנס. כשהוא מזכיר את הנשיא ביידן, שוב נשמעות קריאות בוז מהקהל.

אבל בזירה המשפטית, המחנה השמרני בארה"ב רשם לאחרונה את אחד מהישגיו ההיסטוריים, כשבית המשפט העליון הפך את החלטתו מלפני חמישים שנה, וקבע שהזכות להפלות אינה מעוגנת בחוקה.

"ראינו באמריקה התפתחות של יותר ויותר אנשים שמבינים שהחיים יקרים, שגם לאלה שטרם נולדו יש זכויות. ואנחנו עזרנו לחלק מהשופטים להתמנות בזמן ממשל טראמפ", אומרת מרסדס שלאפ כשאני שואל אותה על הפסיקה. היא מזכירה את השופט ברט קוואנו, ומאט שלאפ משלים את המשפט: "זה מאוד אישי עבורנו, כי הכרנו חלק מהמועמדים לעליון, ולחמנו עבורם".

לביטול הזכות החוקתית להפלות יש השלכות: בחלק מהמדינות בארה"ב נכנסו לתוקף איסורים גורפים על הפלות. כשאני מזכיר מקרה שעלה לכותרות בעולם, של קורבן אונס בת 10 שנאלצה לנסוע מאוהיו לאינדיאנה כדי לעבור הפלה, מאט שלאפ נכנס להסבר נפתל, ולא ממש קשור, על זכות ההורים להיות מעורבים בהחלטות של בנותיהן. ואילו מרסדס מתמקדת בכך שבחלק מהמדינות יש יוצאים מהכלל למקרים כאלה, ושהעיסוק של CNN במקרה הזה, למשל, הוא חלק מאג'נדה "שהיא מאוד פרו הפלות". ודווקא בחלק הזה בשיחה, חמש בנותיהן של בני הוג שלאפ, שמתלוות אליהן בביקור בישראל, וסיימו להתארגן לקראת ארוחת הערב, מגיעות אל החדר.

הפסיקה של העליון כבר מאחורינו, וגם קיצוצי המס שהעביר הנשיא טראמפ עומדים בעינם. אז מה הלאה? מה היעדים הגדולים של התנועה השמרנית עכשיו? שלאפ מציין את האתגר שבהתחזקות סין ורוסיה, אל מול מה שהוא מתאר כהקרנת חולשה מצד ביידן, ואת האינפלציה והכלכלה, אבל אז חוזר לדבר על "אג'נדת ה'woke' של השמאל שמנסה להרוס משפחות, להרוס את המגדר, להרוס את הרעיון שיהיו לנו שוטרים וצבא. לעשות דמוניזציה לכולם… אתה יודע, אמריקה היא מדינה מאוד מגוונת. והם מנסים לגרום לכל צבע עור לצאת זה נגד זה, לכל הדתות לצאת זו נגד זו. וזה תמיד האדם הלבן, הנוצרי או השמרן שיש לו עוינות כלפי השאר. ואני חושב שהאמריקאים מותשים מזה שמאשימים אותם שהם שונאים".

כל זה, אגב, מותיר את התהייה מיהו בעצם הקהל הישראלי לסדר היום השמרני, לפחות בגרסת שלאפ לבחירות לקונגרס 2022, שפוליטיקת הזהויות הלבנה משחקת בה מקום כה מרכזי. המסר של שלאפ, אם פירשתי נכון, מכוון למצביעים לבנים נוצרים מאמינים, שמרגישים מאויימים ומותקפים, כולל על עוולות העבר. האם זה מסר שמתיישב, למשל, על הניסיון למסגר את המאבק הפוליטי בישראל ככזה בין ישראל הראשונה לשנייה? קשה לומר.

אבל חלק מהעניין הוא פשוט טוויית קשרים. "יש אחווה עם שמרנים במדינות אחרות, ולומדים זה מזה", מסביר לי שלאפ. "ואגב, כאשר אתה בונה את מערכות היחסים האישיות עם אנשים, זה גם חלק מהתועלת, כי הרבה מהאנשים שמעורבים בתנועות האלה יגיעו לממשלה".

השראה מויקטור אורבן

ואכן, ישראל היא לא המדינה היחידה אליה הגיעה CPAC לאחרונה. בחודש מאי, בצעד שעורר לא מ עט הדים בארה"ב, נבחר יעד לא שגרתי לכינוס: הונגריה, מדינה שיש גופים בינלאומיים שקובעים שכבר אינה עונה להגדרה של דמוקרטיה. ואילו בכנס CPAC בחודש הבא בטקסס, שבו ינאם טראמפ, ינאם גם ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, שהחל לא מזמן בכהונתו הרביעית ברציפות, אחרי שזכה ברוב של יותר משני שליש בפרלמנט, בצל שינויים בחוקי הבחירות שהעניקו למפלגתו יתרון מובנה.

 ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה. ''אג'נדה שמזכירה קצת מטראמפ'' / צילום: Associated Press, Bertrand Guay

בשנים האחרונות, אורבן שם דגש על חקיקה אנטי-להט"ב. בין היתר, הממשלה שלו העבירה חוקים האוסרים על אימוץ בידי זוגות חד מיניים, וגם חקיקה האוסרת על תכני להט"ב בבתי הספר - ושאולי שימשה השראה, לפי חלק מהדיווחים, לחקיקה דומה שעברה בפלורידה השנה.

מה CPAC חיפשה בהונגריה?
"הונגריה היא מדינה קטנה, אין להם עצמאות אנרגטית, אין להם נמל, הם מאוד תלויים בשכנים שלהם", אומר שלאפ. "ועדיין הוא (אורבן) יורו-סקפטי, והוא ממש מראה לאיחוד האירופי מה זה. יש לו אג'נדה שמזכירה חלק מהדברים שטראמפ דיבר עליהם. הוא יוצא נגד הפייק ניוז, הוא מגן על משפחות.

"כמובן שהמדיניות המהפכנית ביותר שלו היא שאמהות ומשפחות ישלמו פחות מס הכנסה אם יש להם ילדים, וזה משגע אנשים. הנקודה שלו היא שאם אין לך גידול אוכלוסייה, אין לך צמיחה כלכלית. והוא לא חושב שהגירה היא הפיתרון לירידה באוכלוסייה, אלא לעודד ילודה".

כאן יש עוד רבדים. בכתבה של הניו יורקר על כינוס CPAC בהונגריה, ועל השפעתו של אורבן על הימין האמריקאי, מצוטט הנאום שנשא אורבן בפרלמנט ההונגרי עם השבעתו מחדש במאי, ובו הזהיר מפני "תוכנית החלפת-האוכלוסיה האירופית הגדולה, ששואפת להחליף את הילדים הנוצרים האירופים החסרים עם מהגרים, עם מבוגרים שמגיעים מתרבויות אחרות" - ברמיזה ל'תיאוריית ההחלפה' של הימין הקיצוני.

הכותרת שהניו יורקר נתנו למאמר שלהם על הכנס שלכם בהונגריה היתה 'האם הונגריה היא הצצה לעתיד הסמכותני שלנו?'. אורבן בעצמו מדבר על "דמוקרטיה לא-ליברלית".
"אני לא סמכותני. למעשה, באמריקה אני חושש שיגישו נגדי כתב אישום וישימו אותי בכלא, כי נראה שאם אתה רפובליקאי או תומך טראמפ, יש סיכוי גבוה שמשרד המשפטים יגיש נגדך כתב אישום. אני חושב שלהיות סמכותני זה דבר נורא. צריך לשמור על שלטון החוק. אני גם לא מומחה להונגריה. ביליתי שם חמישה ימים, והתרשמתי מראש הממשלה. אני חושב שחלקים מהמדיניות שלו מעניינים. הוא מנסה לעודד קולות בימין בתקשורת, ואז משמאל אומרים שזו תקשורת שנשלטת על ידי המדינה, כי היא לא תוקפת אותו כל הזמן. זה מטורף. והוא ממשיך לנצח בבחירות, וזה משגע אותם. אמרו לי כשהייתי בהונגריה, 'הוא מזייף את הבחירות'. ואני הייתי כאילו, 'חשבתי שאמרתם באמריקה שאי אפשר לזייף בחירות, שאין כזה דבר'. יש כאן הרבה צביעות.

"אם יש מדינה אחת באירופה שבוחרת בנתיב אחר משאר המדינות, כמובן שהמדינות האחרות יגידו שזה עובר את הגבול. אנחנו מסתכלים על המדינה שחורגת מהדרך האירופית, ואומרים שאולי זו דרכו של העתיד. עוד נגלה".

"רייגן היה גאה ב-CPAC"

בחזרה לכנס הישראלי. במתחם ה-VIP לפני תחילת האירוע, ג'י-די ואנס, המועמד הרפובליקני לסנאט באוהיו והאיש "שייקח את הרוב מביידן וייתן אותו לעם", כהגדרת שלאפ (לפי הסקרים לא בטוח שזה המצב), מוזמן לבמה לנאום קצר. ואנס מספר שגדל בבית נוצרי, עזב את הדת בנערותו ואז חזר אל האמונה בשנים האחרונות. הוא חולק כמה מהרשמים שלו מישראל בינתיים. העובדה הראשונה שהרשימה אותו, הוא מספר, היא שישראל היא הכלכלה היחידה בעולם המערבי ששיעור הילודה בה הוא מעל שיעור התחלופה. "או במילים אחרות, היא המדינה היחידה בעולם שבטוחה בעצמה מספיק לגדל דורות שיבטיחו את המסורת, התרבות ושהמדינה תמשיך להתקיים ולשרוד. יש הרבה ללמוד מהעובדה הזאת".

 טראמפ בוועידת CPAC ב-2019. האם זהו ארגון שמרני או בובה של טראמפ? / צילום: Associated Press, Jose Luis Magana

הוא לא הדובר היחיד שמביע התפעלות מהפוריות של הישראלים. גם שלאפ, בנאום שלו בפתח הכנס, ביקש מהישראלים "ללמד את האמריקאים להיות גאים בסיבה שבגללה הם על האדמה הזאת, להיות גאים בהיסטוריה שלהם, בייסוד שלהם". בכתבה שפירסם על הכנס, זאק בושאמפ, כתב VOX, מציע תובנה מעניינת: יכול להיות שדווקא הימין האמריקאי בעידן פוסט טראמפ הוא זה שמושפע מישראל, ולא להפך.
CPAC, בכל מקרה, השתנתה עם השנים, כך מכריז מאמר אחר מאמר בעיתונות האמריקאית. מייקל גרסון מהוושינגטון פוסט, יוצא הבית הלבן של ג'ורג' וו. בוש, אפילו קבע בטור ביקורתי שפירסם ש"אין שום דבר שמרני ב-CPAC".

בגדול, הטענות שמועלות כלפי הכינוס הן שמאוהל גדול שמכיל גם את המיינסטרים וגם את השוליים, ומשמש במה לוויכוחים אידאולוגיים, הוא הפך לכזה שבו השוליים נותנים את הטון, ושקולות ביקורתיים יותר נדחקים ממנו; שדיונים במדיניות ציבורית פינו את הבמה לתלונות על רדיפה; שמתארחות בו דמויות ימין קיצוני כמו מריון לה פן מצרפת ושמכינוס שמרני CPAC הפך לכנס פופוליסטי, לאומני, או פשוט כזה שמיישר קו עם התמיכה בטראמפ. אני שואל את שלאפ מה דעתו על הטענות ש-CPAC שינה את דמותו, ומבקש ממנו לאפיין בעצמו את השינוי שהכנס עבר לאורך השנים.

"קודם כל, אני מעריץ את רונלד רייגן, והוא גיבור", הוא אומר. "אבל הוא כבר אינו איתנו. ואנחנו צריכים להילחם את הקרבות של היום. אני לא רוצה להישמע שחצן, אבל אני חושב שאם רייגן היה חי היום, הוא היה מאוד מרוצה מרוח השמרנות השורשית של CPAC. אני חושב שהוא היה גאה בנו על כך שאנחנו נוסעים מסביב לעולם ונפגשים עם דמוקרטיות שהן בעלות ברית חשובות, כמו ישראל. אני גאה במה שעשינו ב-CPAC, אני גאה במה שטראמפ עשה כנשיא, ואם מישהו רוצה לתקוף אותנו על כך שתמכנו בטראמפ, אני מוכן להקשיב לזה כל היום. מבחינתי אלה מחמאות.

"תראה, יש שמרנים שמסתכלים אחורה, ורוצים את הימים שעברו. לי אין פנאי לכך. אני רוצה להסתכל קדימה, ולעשות את כל מה שאפשר כדי לנצח בקרבות האלה בעתיד. אני אוהב היסטוריה, ולמדתי היסטוריה בקולג'. אבל בפוליטיקה, אתה חייב לדבר על מה שמשפיע על אנשים עכשיו בימינו, או שלא תנצח באף בחירות".​

מאט (54) ומרסדס (54) שלאפ

אישי: נשואים והורים לחמש בנות, גרים בוירג'יניה
מקצועי: מאט הוא יו"ר ACU, האיגוד השמרני האמריקאי שמארגן את כנס CPAC, מרסדס עמיתה בכירה ב-CPAC ולשעבר מנהלת התקשורת של טראמפ
עוד משהו: הכירו בבית הלבן